ניכוש: עקירת שרשי הצמח[1]. ספיחים של שני מינים הגדלים במקומות האסורים, צריך לנכש או לכסח, למעט במקרים מיוחדים בהם ברור שאין דעתו נוחה מהם, כגון במקומות שמפסיד לו את הזרעים שזרע וכן במקום הגרנות, שצריך שיהיה ריק, וגדלו שם זרעים שונים, אין חובה לעוקרם. אולם אם עקר משהו אחד, שוב צריך לעקור הכל, שנראה שחפץ שישארו[2].
[1] משנה כלאים ב,ה, ובפירוש הרמב"ם והר"ש.
[2] שלחן ערוך רצו[ב],ט.
