דיני הצומות הקלים - עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה:
- צמים במשך היום בלבד, והצום כולל איסור אכילה ושתייה בלבד, אך אין צריך להימנע מרחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
- בצומות הקלים, גם מעוברות ומיניקות שאינן חולות, פטורות מהצום.
- טוב להחמיר שלא לרחוץ במים חמים בזמן הצום, אבל לצורך ניקיון מותר לרחוץ בפושרים. וכן נכון שלא להסתפר ולא לשמוע מוזיקה שמחה ולא לערוך קניות של שמחה בזמן הצום.
- הצומות הקלים נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. עלות השחר הוא הזמן שהאור הראשון מתחיל להיראות במזרח, וצאת הכוכבים הוא הזמן שנראים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע.
- כשחל עשרה בטבת ביום שישי, צריכים לצום עד אחר צאת הכוכבים, למרות שכבר נכנסה השבת
- מי שהלך לישון לקראת הצום וקם לפני עלות השחר – אסור לו לאכול, שכבר הסיח את דעתו מלאכול. אך אם לפני שהלך לישון התנה בליבו, שאם יקום לפני עלות השחר יאכל, אזי כשיקום לפני עלות השחר מותר לו לאכול, הואיל ולא קיבל על עצמו לצום.
- הרוצה לשתות מים אחר שנתו קודם שיתחיל הצום, יתנה זאת בליבו. אולם בדיעבד, המתעורר לפני עלות השחר והוא צמא – רשאי לשתות אף שלא התנה על כך
- לכתחילה לא ישטוף אדם את פיו בצומות הקלים, אבל מי שיודע שנודף מפיו ריח רע – רשאי לשוטפו, מפני שאינו מתכוון לשתות אלא רק לנקות את פיו, וישתדל מאוד שלא לבלוע טיפות מים. וכן מותר למי שמצטער מכך, להשתמש במשחת שיניים, כדי לנקות היטב את פיו ולהסיר ממנו ריח רע.
- שכח ואכל או שתה ביום צום, חייב להמשיך לצום. ואף אם אכל או שתה כשיעור שבירת הצום, ועקב כך כבר לא יוכל לומר 'עננו' בתפילתו, מכל מקום איסור אכילה ושתייה ממשיך לחול עליו.
- חולה אף שאין בו סכנה, פטור מהצום.
תשעה באב:
- צום תשעה באב נמשך יממה שלימה, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים.
- בצום תשעה באב אסורים בכל חמשת העינויים, שהם: 1) אכילה ושתייה, 2) רחיצה, 3) סיכה, 4) נעילת הסנדל, 5) תשמיש המיטה.
- מצום תשעה באב רק חולים פטורים, ואילו מעוברות ומניקות בריאות צריכות לצום.
- יולדת עד שלושים יום מלידתה נחשבת חולה ולכן היא פטורה מן הצום.
- מי שהפילה את עוברה, אם היא מרגישה חולשה, במשך שלושים הימים שאחר הפלתה, דינה כיולדת ופטורה מצום תשעה באב.
- הפטורים מהצום, יזהרו לאכול ולשתות דברים פשוטים לצורך בריאותם ולא דברי מותרות ופינוקים כדי לענג עצמם. ונחלקו הפוסקים אם אומרים 'נחם' בברכת המזון.
רחצה וסיכה:
- כל רחיצה של תענוג אסורה בתשעה באב, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מקצת גופו אסור לרחוץ.
- מי שנתלכלך בבוץ או צואה או שנטף דם מחוטמו, רשאי לרחוץ את המקום המטונף, מפני שאינו מתכוון לתענוג. וכן אשה שמחליפה את החיתול של בנה, תרחץ את המקום המלוכלך למרות שתוך כדי כך תרחץ את ידה. ואם הלכלוך או ריחו הרע אינו יורד במים בלבד, תוכל להשתמש בסבון.
- אשה שמכינה מאכלים לקראת סוף הצום או לילדיה, רשאית לשטוף לשם כך מאכלים וכלים, מפני שאין זו רחיצה של תענוג.
- מי שהזיע מאוד, עד שהוא טרוד וסובל מאוד, רשאי לרחוץ את מקום הזיעה, מפני שאינו מתכוון ברחיצתו לתענוג.
- אסור לשטוף את הפה בתשעה באב, ומי שיצטער מאוד אם לא ישטוף את פיו, יכול אף בתשעה באב לשטוף את פיו ולצחצח את שיניו בלא משחה
- מותר ליטול מגבת שיש בה לחות מועטה, ולהעבירה על הפנים הידיים והרגליים, מפני שבלחות מועטה שכזו אין איסור רחיצה. ובתנאי שאין בה 'טופח על מנת להטפיח', היינו שאין בה לחות כזו שיכולה ללחלח את ידו באופן שידו תוכל אח"כ ללחלח דבר אחר
- לצורך מצווה מותר ליטול ידיים, מפני שאין זו נטילה של תענוג
- בבוקר לאחר הקימה מהשינה צריך כל אדם ליטול את ידיו שלוש פעמים עד סוף פרקי האצבעות.
- אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או משחה, וכן אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה כאבקות ומשחות לייפוי העור או לריח טוב. ודווקא סיכה של תענוג אסורה, אבל סיכה לצורך רפואה מותרת. לפיכך, מותר למרוח ווזלין לסדקים בשפתיים, וכן מותר למרוח משחה נגד גירוד. וכן מותר למרוח משחה נגד יתושים.
נעילת הסנדל:
אסור ללכת בתשעה באב בנעליים וסנדלים שרגילים ללכת בהם בחוץ במקום שיש בו אבנים, ואין זה משנה מאיזה חומר הם עשויים. מותר ללכת בנעלי בית מבד או בנעלי גומי פשוטות מאוד, שאין רגילים ללכת בהם בחוץ במקום שיש בו אבנים, מפני שמרגישים בהם את קושי הארץ. ומכל מקום כיוון שיש עדיין מקילים בנעליים או סנדלים שאינם מעור, אין למחות ביד הרוצים לסמוך עליהם
תשמיש המיטה:
העינוי החמישי הוא תשמיש המיטה. וכדי להרחיק את האדם מהעבירה, צריכים לנהוג בלילה של תשעה באב כפי שנוהגים בעת שהאשה נידה, לא יגעו זה בזה, ולא ישנו באותה מיטה, ולא יעבירו דבר מידו לידה או להיפך. וביום אין חובה להיזהר בכל מה שנזהרים בזמן נידה, אבל נגיעה של חיבה אסורה גם ביום, וכן אסור לישון ביום באותה מיטה.
ישנם עוד דינים הנוהגים בתשעה באב, העוסקים בלימוד תורה, ישיבה על הקרקע, עשיית מלאכה ועוד. להרחבה עיינו כאן
