מכירת חמץ

דיני מכירת חמץ באדיבות פניני הלכה- הרב אליעזר מלמד, כולל רשימת מוצרים שיש בהם חשש חמץ ומה דינם.

מכירת חמץ

מדריך הלכתי למכירת חמץ

ראוי שכל יהודי שעומד למכור את חמצו יקרא את שטר ההרשאה שעליו הוא חותם, כדי שיבין שהוא ממנה את הרבנות למכור את חמצו וידע שהמכירה מוחלטת. ומכל מקום אם לא קרא וסמך על הרב, מכירתו כשרה, שכן אם בפסח יבוא הגוי לקחת את החמץ והרב יאמר לו שאכן החמץ שייך לגוי ועליו לתת לו את חמצו – יתן, נמצא שהמכירה כשרה.

יש לכתוב בשטר המכירה את שם המוכר ואת כתובתו בכתב קריא, כדי שידע הגוי הקונה מי המוכר והיכן הוא גר, וכך יוכל כשירצה לקחת את חמצו. לכתחילה היה ראוי לתת לגוי את המפתח של המקום שבו מונח החמץ, כדי שיוכל להיכנס ולקחת את חמצו. אולם למעשה מסתפקים בכך שמציינים את מספר הטלפון של מוכר החמץ, כדי שכאשר הגוי ירצה, יוכל להתקשר אליו כדי לקחת את חמצו. וזה היסוד החשוב ביותר, שידעו כל המוכרים, שאחר המכירה אכן החמץ שייך לגוי וצריך לאפשר לו להיכנס לבית ולקחת את חמצו(מ"ב תמח, יב).

לכתחילה היה ראוי לציין בשטר ההרשאה שחותמים המוכרים אצל הרב את כל מיני החמץ הנמכרים, ולכתחילה ראוי לציין גם את מחירם. ויש מדקדקים בזה. אולם למעשה הדבר קשה מאוד לביצוע, ולכן המנהג הוא לכתוב שכל החמץ שברשותו כלול במכירה, והמחיר הוא לפי המקובל בשוק וכפי שיקבעו אותו שמאים (עי' באו"ה תמח, ג, ד"ה 'בדבר מועט').

נכון לכתוב בשטר המכירה היכן בדיוק יהיה החמץ מונח. כגון: "בארון המטבח העליון משמאל", או "בחדר הימני בארגז שיסומן לכך". אפשר גם לציין מספר מקומות. בדיעבד גם בלא זה המכירה כשרה, אבל צריך לרכז את כל החמץ במקום מיוחד ולסמנו. וכל מה שמכניסים לאותו מקום שנקבע למכירה עד כשעתיים לפני זמן איסור הנאה מחמץ נכלל במכירה. לכתחילה משכירים לגוי את המקום שעליו החמץ עומד, כדי שעל ידי כך החמץ יהיה מונח ברשותו של הגוי והמכירה תראה ככל המכירות שבהם הקונה מעביר את קניינו לרשותו.

אפשר למכור את החמץ על ידי שליח שיכתוב את כל הפרטים הנדרשים ויחתום על השטר במקום בעל החמץ. ניתן גם למכור את החמץ בטלפון או בפקס או באינטרנט. ואף שבדרך כלל המוכר חותם ועושה קניין כדי לחזק את השליחות, מכל מקום אין קניין זה מעכב, שהעיקר הוא הקניין שנעשה בעת שהרבנות מוכרת את החמץ לגוי, וקניין זה חל עבור כל המבקשים מהרבנות למכור את חמצם (ספ"כ יט, ד, ט-י). במטבחים של מוסדות ציבור ימכור המנהל או מישהו מטעמו את החמץ.[5]

אין למכור את החמץ הבלוע בכלים, שכמה וכמה דינים נקבעו כדי להבהיר לכל שמדובר במכירה אמיתית, וכאשר כותבים שמוכרים את החמץ הבלוע בכלים המכירה נראית כחוכא ואיטלולא, שאין לחמץ זה שום שווי, ואין בעולם גוי שמעוניין לקנות אותו. וכן הדין לגבי חמץ שדבוק על הכלים, שאין גוי שמעוניין בו. לכן טוב שלא לציין זאת בשטרות המכירה.[6]

 

רשימת מוצרים שיש בהם חשש חמץ:

הקדמה לרשימת המוצרים

בטרם נביא את רשימת המוצרים, חשוב לציין שמוצרים שבהם לא נמצא חמץ אך אין עליהם הכשר לפסח, אף שאין צורך לבערם או למוכרם, מכל מקום אין להשתמש בהם בפסח בשל שתי סיבות: 1. ספק שמא התערבב בהם חמץ בזמן השימוש בהם. 2. גם אם ברור שאין במוצר חמץ, מכל מקום הוא הוכן בכלים שלא הוכשרו לפסח.

יש לשים לב שיש מוצרים שברכיביהם אין כלל חמץ, אבל בגלל אופן השימוש בהם בבית, יש חשש גדול שנתערב בהם חמץ ויש למוכרם בפסח. לדוגמא, ממרח שוקולד, שפעמים רבות נופלים לתוכו פירורי לחם.

מקובל לומר שכל מוצר שכתוב עליו 'ללא גלוטן' אינו מכיל חמץ. אך אין זה נכון! גלוטן הוא סוג של חלבון הנמצא בחיטה או בדגנים אחרים. למרות שבדרך של עיבוד תעשייתי ניתן להוציא את הגלוטן, המוצר נשאר חמץ גמור. דוגמא לכך היא שמקובל לחשוב שמשום ששיבולת שועל אינה מכילה גלוטן, אין היא חמץ (ובאמת שיבולת השועל מכילה גלוטן בכמות קטנה מאוד) וכמובן שאין זה נכון, שכן, אם ישהו שיבולת שועל במים 18 דק' היא תהפך לחמץ גמור, שהרי היא מחמשת מיני דגן; (ולכן אופים מצות משיבולת שועל, ויוצאים בהם ידי חובת אכילת מצה בליל ראשון של פסח). [1]

 

רשימת מוצרים 

[2]המוצרים ברשימה זו מחולקים לשלושה סוגים :

1. מוצרים שאין בהם כל חשש חמץ, ואין צורך אפילו למוכרם אלא רק להצניעם, כיוון שאין עליהם הכשר לפסח. 2. מוצרים שיש בהם תערובת חמץ או חשש לתערובת, ואיסורם מדרבנן. מוצרים אלו ניתן למכור ולסמוך על המכירה, גם לדעות המחמירות שבמכירה אין לכלול מוצרים שהם חמץ גמור (שיש כזית דגן בתערובת). 3. מוצרים שיש בהם חמץ גמור ושיעור החמץ עולה על כזית. מוצרים אלו מותר לכתחילה למכור ולסמוך על המכירה, אך רבים נהגו לזורקם.

 

הערה: על מוצרים רבים נכתב שיש למוכרם לגוי משום שהם מכילים תמציות. תמציות יכולות להיות חמץ גמור, הואיל והם תערובת של חומרים כימיים, טבעיים, מן החי ומן הצומח וכדומה. רוב התערובות הללו מכילות גם אלכוהול המופק מדגן.

 

שם המוצר

מה לעשות בו?

הסבר

אבקת אפייה

למכור

בדרך כלל אין בעיה של חמץ כיוון שעשויה מעמילן תירס, אך יש גם אבקות שעשויות מעמילן חיטה, לכן ראוי למכור, אך בוודאי שלא לבער

אבקת מרק

למכור

בחלק מאבקות המרק מעורב קמח, אך אינו עולה על שיעור כזית, ואיסורו רק מדרבנן

אבקת סוכר

להצניע

לא מכילה חמץ

אורז

להצניע - לאשכנזים

אורז הוא קטנית ולא חמץ

אטריות

ראוי לבער

חמץ גמור

אינסטנט פודינג

למכור

עלול להכיל עמילן חיטה ותמציות המופקות מחמץ

ג'לי

למכור

יכול להכיל מלח לימון, וייתכן שיוצר מעמילן חיטה

במבה

להצניע

לא מכיל חמץ

גביעי גלידה

ראוי לבער

חמץ גמור

גלידות

גלידות המכילות עוגיות וכדומה, ראוי לבערן. גלידות שאינן מכילות עוגיות, יש למוכרן.

בגלידות יש מלח לימון, וייתכן שהופק מחמץ, וכן יש תמציות טעם שיש בהם אלכוהול שהופק מחמץ.

גרנולה

ראוי לבער

 חמץ גמור

גרעינים ופיצוחים

לא קלויים - יש להצניעם.

קלויים - למכור

ברוב הפעמים הקלייה נעשית בתערובת של מים וקמח תפו"א, ולעתים משתמשים בקמח חיטה. כיוון שמדובר בספק, ניתן לכתחילה לסמוך על המכירה גם למחמירים שלא למכור חמץ גמור

גרעיני חיטה (גריסים, בורגול)

ראוי לבער

חמץ גמור. במהלך הייצור, המוצר בא במגע עם מים

דאורדורנט

מותר לשימוש בפסח גם בלא הכשר

גם אם מעורב חמץ, הוא נפסל ממאכל כלב

דבש

להצניע

לא מכיל חמץ. בכל מקרה אין להשתמש בפסח בלא הכשר, משום שהרשת שעליה בונות הדבורים את חלות הדבש יכולה להכיל חמץ, מאחר שהיא משוחזרת מדונג משומש שמעורבת בו פסולת רבה

דגים טריים

כשרים לפסח

 

דגים קפואים

להצניע

לספיגת המים בדג משתמשים בדרך כלל בסודיום פוספט שאינו בעייתי. לעתים מוסיפים עמילנים, אך אין זו מציאות שכיחה

שימורי גפילטע-פיש, רולדות קפואות של גפילטע-פיש

 אם כתוב על המוצר שהוא מכיל קמח, ראוי לבער

 פעמים ששימורי גפילטע- פיש מכילים קמח חיטה, אך פעמים רבות הם מכילים קמח תפו"א ואינם חמץ כלל.

דייסת קורנפלור

ראוי למכור

 בדרך כלל אינה מכילה חמץ (לעיתים נדירות יכולה להכיל גם עמילן חיטה)

ויטמינים

למכור

בכל סוגי הויטמינים יש אפשרות לחמץ ממש. הבעיה שאין כתוב עליהם כל מה שהם מכילים

וויסקי

ראוי לבער. במקום הפסד מרובה ניתן להקל ולמכור

עשוי מחמץ גמור.

הערה: יש סוגי משקאות, לדוגמאJACK DANIELS, שמקובל לחשוב בציבור שהוא וויסקי, אולם הוא אינו וויסקי, ומפיקים אותו מקטניות,

חומץ סינטטי

להצניע

אינו מכיל חמץ

חומצת לימון

למכור

ייתכן שהופקה מחמץ

חד פעמי - מפות ניילון, ניירות פרגמנט לאפיה, מנג'טים, ניירות עטיפה למדפים

מותר להשתמש בפסח

אין כלל חמץ

חרדל

למכור

מכיל סובין (קליפת הדגן). בדרך כלל מכיל עמילנים בתור מייצבים, שייתכן שהופקו מחיטה; אך אין בקופסה כזית דגן

חומרי ניקיון

מותרים להשתמש בפסח

בדרך כלל אין חמץ, וגם אם יש, אין הוא ראוי למאכל כלב

טחינה

להצניע - לאשכנזים

הטחינה עשויה משומשום טחון. השומשום הוא קטנית ולא חמץ

יין מתוצרת הארץ

להצניע

אינו מכיל חמץ

כוסמת

להצניע

אינה חמץ אלא קטנית (רבים מתבלבלים בין מה שקרוי היום כוסמין - והוא מחמשת מיני דגן, לבין מה שקרוי כוסמת - והיא קטנית).

כלים חד פעמיים מפלסטיק

מותר להשתמש בפסח

אינם מכילים חמץ

כלים חד פעמיים מקרטון או מנייר

ראוי לא להשתמש אם אין הכשר לפסח

לפעמים שמים על הקרטון עמילן, וקשה לדעת ממה הפיקו את העמילן

כמון

למכור

ייתכן מאוד שמעורב בו חמץ

מיונז

למכור

מכיל חרדל

מיץ לימון

למכור

יש מיץ לימון המעורבב במלח לימון, וייתכן שהופק מחמץ

ליקר

למכור

יכול להכיל אלכוהול ומייצבים מחמץ

מים

כשרים לפסח

 

מרגרינה בלא טעם

להצניע- לאשכנזים

מכיל קטניות. יש מרגרינות בטעמים, כמו מרגרינה בטעם חמאה, שיש בהם תמציות שייתכן שהופקו מחמץ, לכן מרגרינה בטעם, יש למכור

משקאות דיאט

להצניע

משתמשים בממתיק מלאכותי הנקרא אספרייטים, המופק מקטניות

משקאות חריפים

וויסקי, בירה, וודקה, - חמץ וגמור ראוי לבערם.

שאר משקאות חריפים - יש למכור

שאר המשקאות החריפים מכילים תמציות ואלכוהול שייתכן שהופקו מחמץ

נייר כסף, תבניות אלומיניום וכדומה

אינם צריכים הכשר מיוחד לפסח

 צריך הכשר במהלך כל השנה משום שבייצור האלומיניום משתמשים בשמן, ופעמים שמשתמשים בשמן TALLOW, שהוא שמן מן החי שאינו כשר

סוכר

להצניע

אינו מכיל חמץ. ביצור הסוכר מסלק סוכר (אירופה), יצרנים רבים משתמשים בחומר המכיל קטניות

סוכר וניל

למכור

לפעמים יש עמילן, ותמצית הווניל עלולה להכיל אלכוהול שהופק מחמץ

סולת

למכור

יש חשש שמים מעורבים בתהליך הייצור

סילאן

למכור

עלול להכיל תמציות ועמילנים המופקים מחמץ. בסילאן טבעי לא אמורה להיות בעיה, אבל בסילאן המיוצר בארץ, פעמים רבות מערבים תמציות ועמילנים

עופות לא מעובדים

להצניע.

כיוון שהעוף ניזון מתערובת חמץ יש חשש רחוק מאוד שיימצא חמץ בעוף .

פודינג

למכור

עלול להכיל עמילן חיטה ותמציות המופקות מחמץ

פירות יבשים

למכור

יש המשתמשים בעמילנים לספיגת לחות בתהליך הייצור. יש המוסיפים תמציות. בפירות יבשים מסוכרים יש תמציות, והחשש לחמץ גבוה יותר. בכל מקרה אפשר לסמוך על המכירה

פריכיות אורז

אם יש רק אורז בלי תוספת של תערובת מחמשת מיני דגן, יש להצניע

 

פריכיות מחמשת מיני דגן

ראוי לבער

בתהליך הייצור יש מגע עם מים, ומוצר מחמשת מיני דגן מחמיץ

צ'יפס טבעי

להצניע

אינו מכיל חמץ

צ'יקו

להצניע

אינו מכיל חמץ

קופסאות שימורים

למכור

רוב קופסאות השימורים מכילות מלח לימון ותמציות טעם. יש קופסאות המכילות חומץ שעלול להיות מיוצר מחמץ

קורנפלקס

ראוי לבער (קורנפלקס של חברת B&D אינו מכיל חמץ)

מכיל לתת שעורה

קטשופ

למכור

מכיל חומץ ותמציות העלולות להכיל חמץ

קטניות

אשכנזים - להצניע

 

קינואה

אשכנזים - להצניע

ספרדים - מותר באכילה

צמח הקינואה, יש אומרים שהוא סוג של קטנית

 

קמח

למכור

החיטה עוברת התזה של מים. היא אינה עוברת השרייה ואין ניכרים בה סימני חימוץ

קפה טהור (נמס, שחור)

להצניע

אינו מכיל חמץ

 

קפה עם טעמים (וניל, מקופלת וכדו')

למכור

מכיל תמציות טעם

קקאו טהור

להצניע

אינו מכיל חמץ

רוטב סויה

למכור

לפעמים מכיל גלוטן, אך אין כזית דגן בכל התערובת

הערה - ברוטב סויה אמיתי משתמשים בחיטה והוא חמץ גמור, לכן ראוי לבערו

רום

למכור

מכיל תמציות המופקות מחמץ

ריבה

למכור

מכיל תמציות, עמילנים וחומרים אחרים שעלולים להיות חמץ

ריץ'

להצניע

אינו מכיל חמץ אלא קטניות

שוקולד (בלי תוספות של עוגיות וכדומה)

למכור

עלול להכיל תמציות המופקות מחמץ

 אבקה להכנת שוקו

למכור

מכיל תמציות ולפעמים גם עמילנים המופקים מחמץ

קוואקר

ראוי לבער

חמץ. משתמשים במים כדי לרכך את הגרגיר לפני הרידוד

שמרים

למכור

שמרים הם פטריות חד תאיות ואינן חמץ, אך לעתים קרובות הם מכילים מלח לימון, ופעמים גם אלכוהול.

שלווה

למכור

בתהליך הייצור בדרך כלל אין מעורבים מים, אך לפעמים מוסיפים מים כדי לזרז את ההתנפחות

שקדי מרק

ראוי לבער

חמץ גמור

תמצית טעם

למכור

ביצור תמצית משתמשים בדרך כלל באלכוהול שעלול להיות מחמץ

תה

תה רגיל יש להצניע, תה בטעמים יש למכור

תה בטעמים מכיל תמציות שעלולות להיות מחמץ

תמצית וניל

למכור

מכיל תמציות העלולות להכיל חמץ

תרופות

למכור

יש תרופות המכילות חמץ גמור ולכן ראוי למוכרם.

 


 


[1].    הערת עורך י"פ: אמנם אין זה פשוט כלל ועיקר שיוצאים ידי חובת מצה אם זו עשויה משיבולת שועל, ראה במאמר הרב אברהם סוחובולסקי (בגיליון זה), ומו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א פסק שחולי 'צליאק' ('כרסת') יאכלו מצה משיבולת שועל אך לא יברכו עליה 'על אכילת מצה'.
[2].    כל המוצרים שכתוב שאין צורך למוכרם, יש להניחם במקום מוצנע, כדי שבני הבית לא יתבלבלו ויבואו לאכול מהם בפסח.

 

toraland whatsapp