אמירת הלל: במלחמת ששת הימים זכה עם ישראל בעזרת ה' לניצחון כביר על אויביו.באותם ימים שוחררו כל המקומות הקדושים ביהודה ושומרון ובראשם ירושלים ומקום המקדש, ועימם חצי האי סיני והגולן.
כדי להודות לה' ולפרסם את הנס, קבעה הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר שבו שוחררה ירושלים העתיקה ומקום המקדש, כיום הודאה ושמחה לכל ישראל. ותקנו לומר בו אחר תפילת שחרית הלל בברכה.
דיני אבלות: ביום ירושלים, קבעה הרבנות הראשית, שגם האשכנזים הנוהגים באותם ימים הגבלות של אבלות, ביום כ"ח באייר לא ינהגו בשום הגבלה, ויהיו רשאים לערוך נישואין. ראשית, מפני שבהרבה קהילות כל ההגבלות נפסקות אחר ל"ג בעומר. וכל שכן עתה שכ"ח באייר נקבע ליום הודאה ושמחה על הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל.
תחנון: אין אומרים תחנון ביום ירושלים ובמנחה שלפניו.
