מי שברשותו עצים בשנה הרביעית לנטיעתם, צריך לחלל את קדושת הפירות לפני אכילתם. לשם כך יש לייחד תחילה מטבע שעליה תחולל קדושת פירות הרבעי. המנויים על בית האוצר מחללים על המטבע המיועד להם בבית האוצר. מתי מברכים? כאשר זוהי בוודאות השנה הרביעית לעץ זה (כגון: מי שהשריש ייחור בעצמו, או כאשר קונים ממשתלה מפוקחת שיש בה מעקב על שנות האילן) – מברכים על החילול. כאשר ספק אם זו השנה הרביעית של העץ, או שמא כבר עברו לו יותר מארבע שנים (כגון: מי שקונה ממשתלה שאינה מפוקחת ומתחיל מחדש את מניין הערלה) – לא מברכים על החילול.
'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו לפדות נטע רבעי'.
ואם מדובר בכרם ענבים מברך ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו לפדות כרם רבעי'.
החילול
לאחר הברכה אומרים:
'פירות הרבעי בתוספת רבע מערכן מחוללים, כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי'.
ויש שנהגו להוסיף:
'ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות רבעי להקדש, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש וייצאו פירות אלו לחולין'.
חילול מראש
מי שברשותו אילן בשנת הרבעי, ורוצה למנוע חשש שייקטפו ויאכלו ממנו ללא חילול, יקטוף מעט פירות, יברך ויחלל כמובא לעיל, ואחר כך יוסיף:
'פירות הרבעי שייקטפו מאילנות אלה, לפני שייאכלו יהיו מחוללים בתוספת רבע מערכן על פרוטה ורבע מהמטבע שברשותי'.
* כאשר עושים שימוש בתנאי זה לשדה שרבים קוטפים ממנה בכל יום, לא די להסתמך על המנוי בבית האוצר, אלא יש לייחד שתי מטבעות בבית, ולומר כך: 'פירות הרבעי שייקטפו מאילנות אלה, לפני שייאכלו יהיו מחוללים בתוספת רבע מערכן על פרוטה ורבע מהמטבע הראשונה, כשתתמלא מטבע זו תתחלל קדושתה על פרוטה מן המטבע השנייה'.
תרומות ומעשרות
פירות רבעי פטורים מתרומות ומעשרות.
כאשר האילנות 'ספק רבעי' (כמובא לעיל) יש להפריש מהם תרומות ומעשרות
ללא ברכה.
הפרשת תרומות ומעשרות נדרשת מכל גידולי קרקע של יהודי: פירות, ירקות, קטניות, משקאות (יין, שמן וכדו') וכדו'.
צמחי תבלין חייבים בתרומות ומעשרות רק כאשר הם נאכלים ממש (כגון: נענע), אך צמחים שייעודם לתת טעם בלבד ואינם נאכלים, (כגון: עלי תה), יש פוטרים אותם ממעשרות, ולכתחילה יש להפריש מהם ללא ברכה. להרחבה ראו>>
חיוב תרומות ומעשרות חל גם על מינים שגדלים בעציצים בתוך הבית (מדרבנן).
כאשר אוכלים מעץ שגדל בחצר, ישנם מינים מסוימים שניתן לאכול ללא הפרשת תרומות ומעשרות כל עוד אוכלים אותם אחד אחד, וללא הכנסה לבית. להרחבה ראו>>
פירות הפקר אינם חייבים בתרומות ומעשרות.
רבים טועים לחשוב שכל הפירות הנמכרים בשוק הינם מעושרים. למעשה כ-10 אחוזים מהפירות שבחנויות ובשווקים מגיעים באופן ישיר מהמגדלים ללא שעושרו קודם לכן. לפיכך כאשר רוכשים מדוכנים או חנויות ללא פיקוח כשרות יש לעשר לפני האכילה, אך ללא ברכה (מחשש שמא עושרו כבר קודם לכן).
בסניפים ובחנויות בעלי תעודת כשרות יש משגיח שתפקידו לעקוב אחרי הסחורה הנכנסת, ולעשר תוצרת שמגיעה ללא חתימת משגיח המאשרת שהיא כבר מעושרת. יש המחמירים ומקפידים לעשר גם מפירות אלו מפני שבפועל לעיתים המשגיח עובר על הסחורה רק פעם אחת ביום, וקשה לשלוט על כל מה שנמכר בחנות.
להרחבה על מצב המעשרות בחנויות ובשווקים ראו כאן>>
לפני שאדם אוכל פירות התורה מצוה להפריש מהם תחילה חלקים לכהנים, ללויים, ולעיתים גם לעניים. לפני ביצוע ההפרשה הפירות אסורים באכילה, ובלשון חכמים קרויים 'טבל'.
ענין זה מחולק לשני שלבים: 1. הפרשה – בו מייחדים חלקים מן הפירות לייעודם: אלו פירות יהיו תרומה, אלו מעשר וכדו'. 2. נתינה - בשלב זה נוטלים את הפירות שהפרשנו ומחלקים אותם למי שצריך. את השלב הראשון אנחנו מבצעים על ידי אמירת הנוסח. ואת השלב השני אנחנו מבצעים בסיומו.
כאשר אנו מפרישים תרומות ומעשרות מפירות שאין וודאות שיש חובה להפריש מהם, כגון: פירות שנקנו בשוק ויתכן שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות קודם לכן, איננו חייבין לתת את המעשרות לבעליהם בפועל, אלא די בכך שאנו אומרים את הנוסח וקובעים אלו פירות ייחשבו למעשר.
תרומה גדולה מיועדת לכהן, היא קדושה ואסורה באכילה למי שאיננו כהן או אפילו לכהן שאיננו טהור. משום כך, בימינו שאיננו מקפידים על טומאות וטהרות, וכולם מוחזקים כטמאי מתים, לא נותנים לכהן את התרומה. (אך הפרשת התרומה מחוייבת, ולכן משליכים אותה בסיום ההפרשה).
כאשר יש לכהן מה לעשות עם התרומה, כגון: שמן, שהכהן יכול להדליק בו את הנר, או כאשר לכהן ישנם בעלי חיים שיכולים לאכול את התרומה, יש לתת לו את התרומה.
אין שיעור מחייב להפרשת תרומה גדולה, ואפילו בהפרשת מעט יוצאים ידי חובה. בנוסח זהו מה שהוצאנו יותר מן ה'מאית'.
מעשר ראשון מיועד ללוי. שיעורו של המעשר הוא עשירית מכלל הפירות. מעשר זה מותר באכילה גם שלא בטהרה, ואף למי שאיננו לוי (לאחר קבלת רשות מהלוי), ולכן הוא ניתן גם בימינו.
מתוך המעשר הניתן לו, מצווה הלוי להפריש גם הוא תרומה אל הכהן – שיעור תרומה זו הוא עשירית מן הפירות שקיבל, דהיינו כ-מאית מכלל הפירות. דינה של תרומת המעשר דומה לתרומה: היא קדושה, ונאכלת לכהנים טהורים בלבד, ולכן אסור לאכול אותה בזמן הזה.
כשם שאסור לאכול את כלל הפירות לפני ההפרשה, כך אסור לאכול מפירות המעשר לפני שהופרשה ממנו תרומת מעשר. מאחר ורוב האנשים אינם נותנים את פירות המעשר עצמם, אלא 'מסתדרים' עם הלוי בצורות שונות (כמובא להלן), עלינו להפריש כעת בעצמינו את תרומת המעשר המיועדת לכהן, על מנת ששאר הפירות יהיו מותרים באכילה. זוהי ה'מאית' אותה אנו מוציאים מן הפירות.
בנוסף על התרומה המיועדת לכהן, והמעשר המיועד ללוי, אנו מצווים להפריש מעשר נוסף. ייעודו של מעשר זה משתנה בין השנים. בחלק מהשנים (א,ב,ד,ה לשמיטה) המעשר מיועד לאכילה בירושלים וקרוי 'מעשר שני', ובחלק מהשני (ג,ו לשמיטה) המעשר מיועד לחלוקה לעניים.
הקביעה האם צריכים להפריש מעשר שני או מעשר עני תלויה בסוג הצמח, להרחבה ראו כאן. מאחר ורבים אינם בקיאים בכך אנו מדריכים לכתחילה להתנות תמיד שאם מדובר בפרי המחויב במעשר שני יחול שם מעשר שני, ואם הפרי מחויב במעשר עני יחול עליו שם מעשר עני.
מעשר עני נותנים לעניים (כמו שמובא להלן), אך את המעשר השני לא ניתן לאכול בזמן הזה, מפני שהוא דרוש אכילה בירושלים בקדושה, לכן בימינו אנו מחללים את קדושתו על המטבע המיועדת לכך. מי שאין לו מטבע יכול להרשם לבית האוצר ואנו ננהל בשבילו מטבע שתהיה זמינה תמיד לחילול מעשר שני.
רק אם יודעים בוודאות שהפרי שלפנינו מחויב במעשר שני יש לברך על חילולו.
פירות שגדלו בשנה הרביעית לנטיעת העץ קדושים וקרויים 'נטע רבעי'. פירות אלו אנו מצווים לאכול בירושלים בטהרה. בזמן הזה לא ניתן לבצע זאת, ולכן אנו מחללים את קדושתם של הפירות על מטבע.
נטע רבעי איננו חלק מהפרשת התרומות והמעשרות, אך כאשר לא יודעים מהו מקור הפירות, רצוי להוסיף בתנאי ש'אם יש כאן פירות רבעי' קדושתם תהיה מחוללת, על מנת שיהיה ניתן לאוכלם.
מי שאין לו מטבע לחלל עליו את הנטע רבעי יכול להרשם לבית האוצר ואנו ננהל בשבילו מטבע שתהיה זמינה תמיד לחילול נטע רבעי.
לפני ההפרשה עלינו לוודא שכל הפירות שאנו מעוניינים לעשר מהם מונחים לפנינו, ובמידת הצורך לפתוח את האריזות.
יש לקחת מכל אחד מן המינים קצת יותר ממאית.
עלינו לוודא מראש שישנו מטבע שעליו נוכל לחלל את המעשר השני שנפריש. מי שאין לו מטבע יכול להרשם לבית האוצר ואנו ננהל בשבילו מטבע שתהיה זמינה תמיד לחילול מעשר שני.
במידה ולא מעוניינים לתת את הפירות עצמם ללוי ולעני, יש לדאוג מראש למנוי לבית האוצר, ואנו דואגים לכם להסדר כספי עם הלוי והעני שמאפשר לכם לאכול את הפירות המיועדים להם ללא חשש.
רצוי לעבור על הנוסח מראש, לוודא שמבינים אותו היטב, ואם ישנו קושי כלשהו לברר מה בדיוק משמעותו.
לדעת פוסקים רבים (הגרש"ז אויערבך ועוד) ישנה חובה להבין את נוסח הפרשת התרומות והמעשרות, ומי שאומר אותו בלא הבנה אינו יוצא ידי חובה ופירותיו אינם מעושרים.
הנקודה החשובה ביותר להבנה הינה שבמהלך הפרשת התרומות והמעשרות אנחנו באמת מקנים את הפירות לכהנים, ללויים, ולעניים, ולא מדובר רק בטקסט תפילה שצריך לומר לפני האכילה.
על מנת להבין את נוסח ההפרשה ומשמעותה, אתם מוזמנים לצפות בסרטון זה>>
כשסיימנו את ההפרשה, בידינו ישנם כמה סוגי פירות שעלינו לדאוג להם:
התרומות – את התרומה הגדולה ותרומת המעשר הוצאנו כבר בתחילת ההפרשה (המאית +), תרומות אלו אסורות באכילה בימינו מפני שאיננו טהורים. אם יש לכהן דרך להנות מהן, כגון: שמן שיכול להדליק בו נרות, או כשיש בסביבה כהן שברשותו בעלי חיים שיכולים להנות מן הפירות הללו – יש לתת לו את התרומה. אך ברוב המקרים אין לכהן מה לעשות בתרומה, ולכן עלינו להשליכה בכבוד. מי שיכול לקבור את התרומה בקרקע תבוא עליו הברכה, לחלופין ניתן לעטוף את התרומה היטב ולהשליכה לאשפה.
המעשרות – המעשרות המיועדים ללוי ולעני נותרו בתוך הפירות שמהם הפרשנו ויש לתת אותם כעת ללוי ולעני. במידה ולא מעוניינים לתת את הפירות עצמם ללוי ולעני, יש לדאוג מראש למנוי לבית האוצר, ואנו דואגים לכם להסדר כספי עם הלוי והעני שמאפשר לכם לאכול את הפירות המיועדים להם ללא חשש.
כאשר מפרישים תרומות ומעשרות מפירות שאין וודאות שיש חובה להפריש מהם, כגון: פירות שנקנו בשוק ויתכן שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות קודם לכן, לא חייבים לתת את המעשרות לבעליהם בפועל, אלא די בכך שאומרים את הנוסח וקובעים אלו פירות ייחשבו למעשר.
מטבע מעשר שני – בסיום סדר ההפרשה מחללים את המעשר השני על מטבע. מי שמחזיק בביתו מטבע לחילול מעשר שני צריך לוודא שהמטבע לא התמלאה בחילולים קדושים, ובמידה והיא התמלאה עליו להשחית אותה, או לחלל אותה על דבר מה אחר. מי שמנוי בבית האוצר אינו צריך לדאוג לכך, ואנו מנהלים את המטבע ודואגים לכך שתמיד תהיה מטבע זמינה לחילול.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
