הגרז"ן - איש אשכולות

תורה ומדות

בראש חודש אלול, היום שבו על פי ה'פרקי דרבי אליעזר' עלה משה רבינו ע"ה לשמים להביא לוחות שניות הסתלקה אחת מדמויות ההוד המיוחדות שחיו עמנו בארץ, הגאון ר' זלמן נחמיה זצ"ל. מאות רבות באו ללוותו, למרות מגפת הקורונה. דרשו הספדנים ועוררו על גודל מעלת תלמוד התורה של הרב זלמן נחמיה, על התמדתו העצומה בתורה מגיל צעיר במיוחד,  על כך שלא פסק פיו מלגרוס בדברי תורה. כל זמנו היה שקוע בתורה, ללא מחשבות של קטנות - עסק התורה מילא אותו. כמו כן הזכירו את הצד השני של "ללמד תורה" – ציינו את עומס השיעורים שנטל על שכמו. כמעט בכל מקום שביקשו שיעורי תורה הרב היה מוכן ללמד, לעיתים בנסיעה ממש ולעיתים העביר בהוראה מרחוק,  ובלבד שעם ישראל ילמד תורה. עוד הוסיפו וסיפרו על כך שאפילו בשנתו היוו שומעים ממנו ד"ת שראשו הגה בהם יומם ולילה כפשוטו.

דרשו הדרשנים על מעלת הענווה המיוחדת שהייתה אצל הגרז"נ, על כך שעד ימיו האחרונים לא השתמש באיש, וכאשר רצה דבר מה קם בזריזות ממקומו ולקחו, נסע באוטובוסים ולא קיבל טובות הנאה, מתוך מחשבה שלא מגיע לו דבר. בעל ענווה אמיתית. וכפי שמשרע"ה לומד ומוסר התורה לעם ישראל הוא האיש הענו מכל אדם, כך גם הגרז"נ היה לומד ומוסר התורה אבל נשאר בעל ענווה מיוחדת.

עוד הוסיפו רבות על מעלות המדות שהיו בו, וברור שלא נאמר הכל, ועוד יסופר על הענק שהסתובב בתוכנו, ואנו לא תמיד יכולנו להכיר את הטוב שהתגלה בארץ.

שתי הלוויות

באתי במילים מעטות לספר על תכונה מיוחדת שראיתי בהלוויה של הגרז"נ זצ"ל, וראיתיה גם לפני עשרים חמש שנה, כ' אדר א' תשנ"ה, בהלוויתו של חותנו הגדול הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. בשתי הלוויות אלו היו שתי קבוצות שליוו את הנפטרים. קבוצה של יהודים חרדים וקבוצה  של בני הכיפות הסרוגות, עומדות אלו אצל אלו, ואלו ואלו מבכות את האישיות הגדולה שהלכה לעולמה. הן אצל החותן והן אצל החתן. לעומת הדרך הרגילה  של תלמידי חכמים שהם מעבירים את התורה בעיקר לבני הזרם שלהם, וישנה איזו הפרדה מובנת בין הזרמים - כאילו יש איזו מניעה שילמדו תורה אלו אצל אלו, היו שתי דמויות מיוחדות בדורנו ששני הזרמים הרגישו אצלן כבני בית, בית פתוח לכל דורש ד'. הגאון שלמה זלמן אויערבאך וחתנו הגאון זלמן נחמיה. ביתם היה פתוח לכל מבקשי ד'. בהמתנה להקבלת פניהם בענותם לשאלות ניתן היה לראות את כל המגוון של הצבור הדתי בארץ ישראל. לא בכדי היו בהלוויות שני הגדולים הללו, כל גווני אוהבי התורה.

תופעה מיוחדת היא שספרי הגרז"נ זצ"ל 'משפט ערוך' (עד הכרך האחרון שנמסר לו, כ' מנחם אב תש"פ, מספר ימים לפני פטירתו) והספרים 'לב המשפט' נערכו על ידי בני הציונות הדתית. וכן ספרו 'אור המועדים'  גם הוא נערך על ידי בני הציונות הדתית.  ללמדך על הקשר החם והיחס הלבבי שהיה לגרז"נ עם כל הצבור לכל גווניו. אם בימי קדם ראו עמוד נהורא בהלווית הגדולים, היום אפשר לראות מי הם המלווים את הנפטר,  עמוד האש שהולך לפני המחנה המאוחד. שני גדולי הדור הללו אחדו בחייהם את הפלגים השונים ונתנו תורה לשמה מתוך ענווה גדולה. אוסיף כאן בנימה אישית, שבהלווית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הלכתי לצדו של הגרז"נ ברגל משערי חסד להר המנוחות, ובדרך אמרתי לרב שיראה את הציבור הגדול והנרחב שבא להלווית חותנו, ושאלתיו מתי יגיע הזמן שהכוחות הללו יפעלו יחד. בהלויית הגרז"נ בא' מנחם אב תש"פ חזר המראה המיוחד הזה.

אוצר הארץ

בהיותו מענקי הדור פנינו  אל הרב זצ"ל בהדרכת מו"ר הגר"י אריאל שליט"א,  לפני השמיטה תשס"א להיות שותף בבית הדין של ”אוצר הארץ", ידענו שרק הגרז"נ כאיש אמת ובעל שאר רוח יכול להסכים להצטרף לבית דין שיעשה ויפעל למען קדושת ארץ ישראל וחיזוק חקלאי ארץ, הרב נענה לבקשתנו והצטרף לבית הדין עם הרה"ג דוב ליאור והרה"ג יעקב אריאל יבדלו לחיים טובים (בשנת תשס"ח הצטרף גם הראשון לציון הגר"א בקשי דורון זצ"ל). ישיבות בית הדין היו מלאות במשא ומתן הלכתי במצוות התלויות בארץ, סוגיות שאין להם בבבלי מסכת מסודרת והעיסוק בהן מצריך ידיעה בירושלמי והרמב"ם. הגרז"נ שלט בכל מכמוני הדברים, וכן העביר מסורות מבית חותנו בעל ה'מעדני ארץ'. על הכל עלתה חכמת הפתרון, ידיעה כיצד לאפשר לחקלאים לשמור שביעית כהלכתה ושיהיו פירות לציבור. המציאות בארץ ישראל, דרכי אספקה ושווק, מזקיקים חדשנות הלכתית, ורק כח של תורה גדולה שהתגלה בחבורת דיינים מומחים שעוסקים בסוגיות שלא עסקו בהם אלפי שנים, היא נותנת את הכח והעוצמה להובלת מהלך מיוחד זה. לגרז"נ זצ"ל היו הנחיות מיוחדות ועמידה על דקדוקי הלכה מיוחדים שהונהגו בהתאם לבקשותיו.

לאחר ישיבות של שעות, מיד עם תום הישיבה, עוד לפני שאנשי המעשה שמו  לב והנה הרב איננו, הביטו ימין ושמאל והנה הרב זצ"ל ירד לרחוב לתחנת אוטובוס כדי להגיע לביתו. עד שרדפו והשיגוהו וסידרו לו רכב מיוחד שיקחנו לביתו - ענווה מיוחדת. לפני מספר חדשים פנינו לגרז"נ זצ"ל בדבר השתתפותו עמנו בבית דין של "אוצר הארץ" גם לקראת שנת תשפ"ב. התשובה התקבלה שהרב מוכן, כפוף לבריאותו. לצערינו כבר לא נזכה לראות את תורתו המיוחדת  המטפלת בקדושת הארץ ופרותיה.

עם ישראל איבד איש אשכולות - איש שהכל בו, תורה שבכתב ובעל פה, ש"ס פוסקים ראשונים ואחרונים, ואיבד גאון תורה שכל גווני היהדות פונים אליו וחונים בצילו, "ראיתי בני עליה והם מועטים".  

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ – אוצר הארץ