הצגת הבעיה
אנשים הסתפקו בשאלה אם יש לברך 'בורא עצי בשמים' על הריח היוצא מהעלים של עץ לימון?
א. ברכת הבשמים על צמחים במצביהם השונים
בגמרא (ברכות מג ע"א-מג ע"ב) מובאות מספר דוגמאות לצמחים במצבים שונים שמברכים עליהם 'בורא עצי בשמים', ולצמחים שמברכים עליהם 'בורא עשבי בשמים', וכן לבשמים שאינם ממין הצומח שמברכים עליהם 'בורא מיני בשמים'. וזו לשון הגמרא:
אמר רבי חייא בריה דאבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי: כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים.
הפוסקים נחלקו לגבי ברכת המוגמר - העשן העולה משרפת העצים הריחניים, יש שפירשו שלפי המשך הסוגיה אין מברכים עליו 'בורא עצי בשמים', אולם על העצים עצמם לדעת כולם מברכים 'בורא עצי בשמים' בכל מצב צבירה שהוא. על פי מסקנת הגמרא בהמשך דבריה:
אמר רב אדא בר אהבה: האי כשרתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים, אבל משחא כבישא - לא; ורב כהנא אמר: אפילו משחא כבישא, אבל משחא טחינא - לא; נהרדעי אמרי: אפילו משחא טחינא.
רש"י (ברכות מג ע"א ד"ה כשרתא) ביאר, שהמחלוקת היא האם רק על כשרתא, הוא הקושט, מברכים 'עצי בשמים' או גם על קושט ששרוי בתוך שמן, ואולי אף על קושט טחון בתוך שמן. וזו לשון רש"י:
משחא כבישא - שמן שבו טמון הקושט והשמן מריח מן הבושם שבתוכו. לא - הואיל ואין נראה לעינינו אלא השמן. משחא טחינא - שטחנו בו כשרתא.
הרמב"ם (הל' ברכות פ"ט ה"ג) פסק כדעה האחרונה, שאפילו על קושט טחון שניתן בתוך שמן מברכים 'בורא עצי בשמים', וזו לשונו: 'שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים'. וכן פסק גם ה'שלחן ערוך' (או"ח סי' רטז סעי' ה): 'שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו: בורא עצי בשמים'. בהמשך הסוגיה מובאות דוגמאות נוספות של צמחים וברכתם:
אמר רב גידל אמר רב: האי סמלק מברכין עלויה בורא עצי בשמים. אמר רב חננאל אמר רב: הני חלפי דימא מברכין עלייהו בורא עצי בשמים. אמר מר זוטרא: מאי קראה - והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ. אמר רב משרשיא האי נרקום דגינוניתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים, דדברא - בורא עשבי בשמים. אמר רב ששת: הני סיגלי מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים. אמר מר זוטרא: האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות.
מכאן המקור להלכה המוכרת שישנם ארבעה סוגים של ברכות הריח, 'בורא עצי בשמים', 'בורא עשבי בשמים' 'שנתן ריח טוב בפירות' ו'בורא מיני בשמים'. וכפי שפסק הרמב"ם (הל' ברכות פ"ט ה"א):
כשם שאסור לאדם ליהנות במאכל או במשקה קודם ברכה, כך אסור לו ליהנות בריח טוב קודם ברכה, וכיצד מברך על ריח טוב, אם היה זה שיש להריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים, ואם היה עשב או מין עשב מברך בורא עשבי בשמים, ואם לא היה מן העץ ולא מן האדמה כגון המור שהוא מן החיה מברך בורא מיני בשמים, ואם היה פרי הראוי לאכילה כגון אתרוג או תפוח מברך שנתן ריח טוב בפירות, ועל הכל אם אמר בורא מיני בשמים יצא.
וכך פסק גם ה'שלחן ערוך'.
ב. ברכת הריח על חלקים טפלים של עצי הבשמים
מלשון הרמב"ם וה'שלחן ערוך' שכתבו 'או מין עץ' מדייק ה'מגן אברהם' (או"ח סי' רטז ס"ק ב), שכוונתם לכלול גם חלקים נוספים של העץ, וכלשונו: 'ואפילו אינו עיקר הפרי'. וכן פסק ה'פרי מגדים', והביא לכך ראיה מה'שלחן ערוך', שפסק שגם על מי ורדים מברכים 'בורא עצי בשמים', למרות שהם רק מים שקלטו לתוכם את ריח הוורדים. מכאן ניתן לכאורה ללמוד בקל וחומר, שעל עלים של עצי פרי צריך לברך 'בורא עצי בשמים', למרות שהפרי הוא העיקר והעלים אינם עיקר העץ. אלא שיש מקום לומר שאף שברכת 'עצי בשמים' יכולה להיאמר על החלקים הפחות חשובים של העץ, ואף על המים המפיקים מהם, ייתכן שזה דווקא בעצים המיועדים לריח, היות שעל החלקים העיקריים של העץ מברכים ברכת 'עצי בשמים', ולכן פסקו הרמב"ם וה'שלחן ערוך' שמברכים 'בורא עצי בשמים', על הקושט שטחנו בתוך שמן וכן גם על הריח של מי ורדים. אך אין להביא מכאן ראיה לברכת הריח על עלים של עצי פרי כגון עלי לימון ועלי אתרוג. שכן בעצים אלו החלק העיקרי של העץ הוא הפרי, שכאשר נוטלים אותו להריחו מברכים עליו 'הנותן ריח טוב בפירות'. ואם כן ייתכן שלא מברכים על החלקים הטפלים שלו 'בורא עצי בשמים', כיוון שאין זו הברכה שמברכים על הריח העיקרי של העץ שהוא הפרי. אמנם, ברור שגם לא ניתן לברך על החלקים הפחות חשובים של עץ הפרי ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות', כי עלי הלימון אינם כלל פרי ואף לא תוצרת של פרי. ואולי נברך עליהם 'בורא מיני בשמים' מחמת הספק, כפי שפסק ה'שלחן ערוך' (או"ח סי' רטז סעי' ב) שזהו כלל בספק ברכות הריח:
על כולם, אם אמר: בורא מיני בשמים, יצא; הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו, מברך בורא מיני בשמים.
ג. ברכת הריח על פרחי הדר ריחניים
1. דעת הסוברים שמברכים עליהם 'בורא עצי בשמים'
מצאנו בפוסקים דיון דומה בנוגע לברכת הריח של פרחים של עצי הדר שכידוע מפיצים ריח טוב, ובפשטות ניתן ללמוד מכך לנידון שלנו. לשאלה זו התייחס מהריק"ש (רבי יעקב קאשטרו) בספרו 'ערך לחם' (הגהות ערך לחם על שו"ע, סי' ריו ד"ה ס"ב פרי), וזו לשונו:
הריח פרחי הפירות קודם שיגדילו, כמו אזה'ר של אתרוג ונארנג' (תפוז) וזולתם, נראה שמברך בורא עצי בשמים, דעדיין לאו פרי נינהו ולריחא עבידא שאין האילן יכול לסובלם אם יגדלו כולם עליו.
בפשטות כוונתו לומר, שלמרות שעל ריח פירות ההדר מברכים 'הנותן ריח טוב בפירות' על ריח הפרחים מברכים 'בורא עצי בשמים'. בעקבותיו פסק גם החיד"א בברכי יוסף (או"ח סי' רטז ס"ק ג ד"ה ואם היה פרי וכו'):
על אזה"ר אתרוג ונאראנגד וזולתם מברך עצי בשמים. מהריק"ש. וכ"כ מהר"י צמח בהגהותיו כ"י משם הרב מהר"ר זרחיה גוטה.
וכן כתב החיד"א גם בספרו 'מחזיק ברכה' (מחזיק ברכה, או"ח סי' רטז ס"ק ג): 'על הפרח נאראנא"ס ולימוניס, כבר כתב מהריק"ש דיברך עצי והביאו בספר יד אהרן'. וכן פסק רבי אליעזר פאפו בעל ה'פלא יועץ' בספרו 'חסד לאלפים' (על שו"ע או"ח סי' רטז ס"ק ז) וזו לשונו:
אלו דברים שנמצא מפורש בספרים שמברך עליהם בורא עצי בשמים, הדס... איזהר שהוא פרחי אילן הנאראנז'א.
כוונתם לומר, שאפילו אותו פרח שכאשר יתהווה ממנו פרי ברכתו תהיה 'הנותן ריח טוב בפירות', מכל מקום בשלב הפריחה ברכתו 'בורא עצי בשמים'.
2. דעת הסוברים שמברכים עליהם 'בורא עשבי בשמים'
רבי אליקים גאטניו בספר 'אגורה באהלך' (יז ע"ב ד"ה ועל הפרח) פירש אחרת את דברי המהריק"ש על פרחי הדר, וזו לשונו:
ועל הפרח היוצא מאלו האילנות שהם פלו'ר מנאראגאנ'ש וכיוצא, כתב מהריק"ש שיברכו בריחם ב"ע בשמים הביאו הרב יד אהרן בהגה"ט. ועי' להרב מג"א בסי' רי"ו ס"ק ו, חולק בזה שכתב על הרוזא"ש שאף שאין עיקרן לאכילה אלא להריח בהן לא יברך 'עשבי בשמים' דאיך יברך ע"ב ולא הוי עשב יעויי"ש.
כלומר, מהר"י גאטניו למד מדברי המהריק"ש שעל פרחי הדר מברכים 'עשבי בשמים' לכן פשוט היה לו שדבריו הם שלא כדברי ה'מגן אברהם', אשר כתב במפורש שהטעם שעל ריח הוורדים מברכים 'בורא עצי בשמים' ולא 'הנותן ריח טוב בפירות' הוא משום שאינם ראויים לאכילה אלא לריח, אך גם לא ניתן לברך עליהם 'בורא עשבי בשמים' היות והם אינם עשבוניים אלא עציים. לעומת זאת לפי הבנת מהר"י גאטניו בדעת המהריק"ש על פרחי הדר צריך לברך 'בורא עשבי בשמים' וכך גם כתב רבי יעקב כולי בספרו 'מעם לועז' שעל פרחי הדר מברכים 'בורא עשבי בשמים'.
3. הסוברים שמברכים על פרחי הדר 'בורא מיני בשמים'
אולם מהר"י גאטניו (אגורה באהלך, יח ע"א סוף ד"ה ולע"ד) הכריע שעל מרקחת של ורדים יברך מחמת הספק 'בורא מיני בשמים', מכיוון שלדעתו הדבר נתון במחלוקת, בין מהריק"ש לבין ה'מגן אברהם' וזו לשונו:
ואיך שיהיה הדין יוצא למרקחת הפלו'ר שברכתו היא ומכל מקום לעניין ברכת הריח ליבי מהסס שיברך 'בורא מיני בשמים' שבזה יוצאים אנו ידי חובה מטענת המגן אברהם.
אולם החיד"א בספרו 'מחזיק ברכה' דחה את הכרעת מהר"י גאטניו, שעל פרחי הדר יברך מחמת הספק 'מיני בשמים', כיוון שלדעתו אין כאן ספק הלכתי, כי אין כלל מחלוקת בין ה'מגן אברהם' למהריק"ש, ולדעת שניהם מברכים על פרחי הדר 'בורא עצי בשמים'. כך גם הבין בשו"ת 'גינת ורדים' (ח"א כלל א סי' מב) וכפי שהוא דייק בדברי המהריק"ש אודות ברכת הריח של פרחי האתרוג והתפוזים, שכתב: 'המריח בריח זהר של אתרוג ונארנ"ג דמברך עצי בשמים דעדין לא פירי נינהו...'. ומהמילים 'דעדיין לא פירי נינהו' מדייק הגינת ורדים: 'דמשמע דאי הוה גמיר בישולייהו שיהיו נקראין פירי שמברכים עליהם נותן ריח טוב בפירות'. כלומר, לדעתם מברכים על פרחי הדר ריחניים, 'בורא עצי בשמים', כי כל עוד לא נעשו פרי ברכתם 'בורא עצי בשמים', ולא 'הנותן ריח טוב בפירות', למרות שמפרחים אלו עתידים לצאת פירות ריחניים שעליהם כבר יוכלו לברך ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות'. ניתן לדייק זאת גם בדברי התוספות, וכפי שפסקו גם הרמב"ם וה'שלחן ערוך'. שלמדו ממסקנת הגמרא שאף על תוצרת של עצי פרי עם ריח טוב, מברכים 'בורא עצי בשמים' ורק כשיוציאו פרי הם יקבעו ברכה לעצמם שהיא ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות'. מכל שכן על עלים של עצי פרי, שאינם עתידים להוציא פירות, שצריך לברך עליהם 'בורא עצי בשמים'. וכן פסק ה'בן איש חי' (שנה ראשונה פרשת ואתחנן אות ז): 'על הזא"ר שקורין בערבי קדא"ח הן של אתרוג הן של לימיני"ם הן של נארינ"ג יברך עצי'. וכן פסק 'כף החיים'.
סיכום
נראה שלדעת רוב הפוסקים כאשר מריחים עלים של עץ לימון צריך לברך 'בורא עצי בשמים'. וכן פסק הרב משה לוי בספרו 'ברכת ה', וכן השיב בקצרה הרב בן ציון מוצפי, וכן כתב בספר 'ברכת הריח'. יתרה מכך, ניתן לומר שאף לדעת מהר"י גאטניו על פרחי הדר מברכים 'בורא מיני בשמים' מחמת הספק האם ברכתם 'עצי בשמים' או ברכתכם 'עשבי בשמים' היות שהם רכים כמו עשב. אך על עלים של עצי ההדר ייתכן שאף הוא יודה שברכתם 'עצי בשמים'. לכן למעשה נראה, שהנוטל עלים של עץ לימון כדי להריח אותם, צריך לברך לפני כן 'בורא עצי בשמים'.
עוד בקטגוריה נושאים שונים
מעזה לקבר אהרון הכהן – "העמוד העזתי" בקבר אהרון וכתובותיו
מאמר שפרסם זאב חנוך (ז'אבו) ארליך הי"ד בתשרי תשס"ה בספר התורה והארץ חלק ז', לפני הגירוש מגוש קטיף. יהיו דבריו לע"נ...
משחק מתנה לכל המשפחה: אתגר עצמאות
מדרשת התורה והארץ מציגה: משחק עצמאות אינטראקטיבי לכל המשפחה, אתגר עצמאות לרגל יום העצמאות ה72 למדינת ישראל, המשחק זמין...
שיעורים מתוך הכנס השנתי של מכון התורה והארץ - תש"פ
שיעורים מתוך הכנס השנתי של מכון התורה והארץ, שעסק בנושא ייצור שמן זית בישראל - היבטים מקצועיים והלכתיים"