גידול ירקות עלים ללא חרקים במצעים מנותקים בגוש קטיף בשנת השמיטה

הקדמה

הציבור הדתי בארץ התרגל לצרוך ירקות עלים ללא חרקים במשך כל עונות השנה. המודעות לאיסור אכילת חרקים ולשכיחותם במיני ירקות העלים השונים, גדולה מאוד בחוגים נרחבים בקרב הציבור הדתי, והדבר בא לידי ביטוי בעליה מתמדת בצריכת ירקות אלו.

הגדרת הבעיה

כבר בתחילת שנת תש"ס התחלנו בהכנות לקראת גידול ירקות ללא חרקים בשמיטה.

הגידול בשנת השמיטה מחייב הערכות שונה לגמרי לעומת הגידול בשנים רגילות היות וחלק ניכר מהצרכנים אינם מסתמכים על היתר מכירת הקרקעות לגוי, וזה מחייב לגדל בתנאי גידול מיוחדים: א. לא ניתן לגדל את הירקות בקרקע אלא רק בכלים המנותקים מהקרקע. ב. הגידול חייב להיות בתוך מבנה הנחשב לבית (מבחינה הלכתית) ואשר גגו אינו חדיר לגשם.

דרישות הלכתיות אלו העמידו בפנינו בעיות גידוליות מורכבות אשר פתרונן הכולל דרש איסוף ידע, ביצוע מחקרים וישום הפתרונות בשטח.

הפתרונות

גידול ירקות בכלי גידול אינו דבר חדש בחקלאות. השימוש בטכניקות שונות של גידול במצעים מנותקים כיום, הינו דבר נפוץ למדי מסיבות שונות. (כגון: בקרה על ההשקיה והדישון, חיטוי מצעי גידול ועוד).

במקומות שונים בעולם נמצאים כיום בשימוש מגוון של עציצים ומכלי גידול. וכן מגוון של מצעי גידול שונים כגון טוף, פרלייט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ותערובות שונות. מבחינה הלכתית מותר לגדל בשמיטה בכל סוג מצע אולם ישנן מגבלות הלכתיות בסוג העציץ ובגודלו. אנו השתדלנו, כגישה עקרונית, ליישם את כל השיטות ההלכתיות המחמירות בכל הנושאים.

כלי גידול

הדרישה המחמירה מבחינה הלכתית היא שמשקלו של הכלי כאשר הוא רווי במים יהיה כ- 40 ק"ג בלבד. לכל היותר. (ע"מ שהעציץ יהיה ניתן לטלטול ע"י אדם אחד). בפועל גידלנו במספר סוגי עציצים שנפחם נע בין 2.5 ל- 10 ליטר.

בכלי הגידול חייבים להיות חורים לניקוז עודפי המים, כדי לאפשר איורור תקין של מערכת השורשים. והיה עלינו ללמוד מהו גודלם המקסימלי של כל החורים יחד, (היות וחיישינן לצרוף נקבים) כדי שהעציץ יהיה מוגדר כעציץ שאינו נקוב (חורים המשמשים רק ליציאת עודפי המים אינם מבטלים את הגדרת העציץ כעציץ שאינו נקוב).

תנאי נוסף הדרוש מבחינה הלכתית הוא שהעציץ יהיה עשוי מחומר שאינו חדיר לשורשים ולכן העציצים יוצרו מפלסטיק. גם בסוגיה זו פלפלנו רבות ולבסוף סוכם לחומרה כי הגודל המכסימלי של כל חורי הניקוז יחד לא יעלה על 3 סמ"ר. דבר זה חייב יצור עציצים בתבנית מיוחדת ובקו יצור נפרד במפעל. היות ובעציצים הסטנדרטיים הקיימים ישנם חורים ששטחם הרבה יותר גדול.

בנוסף לדרישות ההלכתיות מהעציצים נדרשו גם תכונות ייחודיות לגידולים השונים. כיון שאנו מגדלים מגוון רחב של גידולי עלים יש צורך בהתאמת כלי הגידול לסוג הצמח שעתיד לגדול בו. חסה, לדוגמא, ניתן לגדל בכלי קטן יחסית, אולם לכרוב נדרש כלי גדול יותר ויציב יותר. לכן נערכנו מראש לגדל בסוגים שונים של עציצים בהתאמה לסוגי הגידולים השונים.

גורם חשוב נוסף במערכת השיקולים לבחירת כלי הגידול והמצע הוא העלות הכספית של כל אחד מהמרכיבים. גידול ירקות במצעים מנותקים הרבה יותר יקר מגידול בקרקע. ולכן כל תוספת עלות שאינה הכרחית גורמת לייקור מיותר של הפרויקט. מאידך, כיוון שקיווינו להצלחת הפרויקט יצרנו את העציצים מחומרים אשר יבטיחו שימוש ממושך במשך מספר שנים. למרות שהדבר ייקר את עלות העציץ. חלק מהעציצים שיצרנו יועדו לגידול בתמיסה זורמת במצע פרלייט והדבר חייב שימוש בטכניקה שונה מהמקובל. העציץ יוצר עם "רגליים" אשר מתחתם מונח מרזב לאיסוף הנקז. על מנת שהמרזב לא יחבר, מבחינה הלכתית, את כל העציצים בשורה, תכננו את "רגלי" העציץ באופן כזה שהם בלטו מחוץ לדפנות המרזב. זוהי רך דוגמא אחת לתכנון ויצור מיוחד של עציצים על מנת לענות על כל הדרישות ההלכתיות המחמירות ביותר.

המרזבים לאיסוף המים יוצרו ממתכת מצופה כדי שיאריכו ימים ולא יחלידו ולכל חלקה בוצעה מערכת לאיסוף מי הנקז העודפים. המים נאספו לתוך בריכת אגירה וממנה נשאבו לשימוש חוזר על מנת לחסוך במים ובדשן ולמנוע זיהום של מי התהום. השימוש במים ממוחזרים באותו גידול עצמו היינו אתגר מורכב מבחינה חקלאית ודרש לימוד בפני עצמו ואכמ"ל.

מצע הגידול

מבחינה הלכתית מותר לגדל בכל מצע גידול: אדמה, חול, פרלייט, טוף, תערובות אורגניות וכדו'…

מבחינה חקלאית כל סוג מצע מחייב לימוד מעמיק של אופן ההשקיה והדישון המתאימים לו. בנוסף לכך לכל סוג צמח דרישות השקיה ודישון ייחודיות. שילוב זה מורכב ומצריך, כאמור, לימוד מעמיק והבנת התהליכים הפיסיקליים והכימיים המתרחשים במערכת השורשים. הצמח, כשמו כן הוא, נמצא תמיד בתהליך צמיחה וגדילה וצרכיו משתנים כל העת. הדבר מחייב שינוי מתמיד בנוהגי השקיה והדישון בהתאם להתפתחות הצמח. בנוסף לכך שינויים במזג האוויר (עננות, יובש וחום) גורמים לשינויים משמעותיים בצריכת המים והדשן של הצמח. אין זה המקום להאריך בתחום מורכב זה אך מובן שהדבר מחייב ידע ויישום קפדניים מאוד בכל מהלך הגידול. בחקלאות המודרנית בה מגדלים במצעים מנותקים מקובל להשקות בכמויות גדולות יותר לעומת גידול בקרקע. במקומות רבים מותקנת מערכת לאיסוף מי הנקז העודפים ונעשה בהם שימוש חוזר להשקיה. המיחזור מביא לחיסכון ניכר במים ובדשן אולם מחייב ביצוע בדיקות כימיות באופן יומי רציף במהלך כל הגידול. מערכות השקיה כאלו מבוקרות על ידי מחשבי השקיה וההשקעה הכספית הנדרשת לביצוען גבוהה.

במשך שנת השמיטה גידלנו בגוש קטיף במספר משקים במצע פרלייט תוך שימוש חוזר במי הנקז.

הדבר הביא לחיסכון במים ודשן אולם חייב הקפדה רבה וביצוע של בדיקות כימיות מרובות.  יישום טכניקה זו אינו "סלחני" ובכל מקרה של טעות עלולים להיגרם נזקים. החקלאים אשר הקפידו על גידול מסודר ומבוקר זכו לקטוף, בס"ד, יבולים נאים.

גידול בחול

המצע בו השתמשנו ברוב שטחי הגידול בשמיטה היה חול דיונה מקומי. החול נחשב בעבר כחומר שאינו ראוי לשמש כמצע גידול אולם לאחר לימוד מעמיק ועקשני למדנו לנצל אותו כמצע נוח לשימוש. גידול בחול, במצע מנותק שונה לחלוטין מגידול בחול בקרקע עקב הבדלים פיסיקליים משמעותיים. ולכן לא ניתן היה להשתמש בניסיון הרב הקיים בגוש קטיף בגידול ירקות בקרקע חולית. למעשה התנהגות המים במצע החול כאשר הוא בכלי הפוכה מההתנהגות הפיסיקלית של המים בקרקע חולית. הגידול בחול חייב הנהגת טכניקת השקיה ודישון שונים לחלוטין מהמקובל בגידול במצעים מנותקים. בד"כ מקובל בגידול במצעים מנותקים להשקות מספר רב של השקיות ביממה. במצע חול לא ניתן לבצע זאת עקב אוורור לקוי. לכן הנהגנו משטר השקיה בריווח של מספר ימים. הדבר נראה בתחילה בלתי סביר בעיני אנשי מקצוע שונים אולם בהחלט הוכיח את עצמו ואף הביא לחיסכון במים ודשן. חקלאים אשר גידלו במהלך שנת השמיטה בעציצים עם חול חסכו כ-  40% - 50% מהמים והדשן לעומת גידול בקרקע המקומית בשנת תש"ס.

היבולים בחול היו בהחלט טובים, אם כי בקיץ גידול החסה קשה עקב טמפרטורות גבוהות מדי. השימוש בחול כמצע גידול הוכיח את כדאיותו, כאמור, ועתה לאחר סיום שנת השמיטה ישנם חקלאים המגדילים את שטחי הגידול בעציצים ובהם חול ע"מ לחסוך במים ודשן ולקבל יבולים טובים. היות והחול נמצא בשפע בגוש קטיף מומלץ להחליפו בחול "חדש" אחת לשנה כדי לחסוך בצורך לבצע חיטוי כימי כנגד מחלות ומזיקים.

ניתוק הגידול מהקרקע

כדי שהגידול יחשב מנותק מהקרקע חיפינו את כל שטחי הגידול בשכבה של פלסטיק אטום, ומעליה שכבה של פלריג אטום (עמיד לשחיקה). הניתוק בין הצמח לקרקע חייב להיות מוחלט, מבחינה הלכתית, ולכן היה הכרח לכסות את כל שטח הגידול כולל שבילים ומעברים. הדבר גורם לכך שעודפי המים של הנקז מהעציצים עלולים להיקוות בשלוליות על החיפוי והדבר עלול לגרום למחלות ומזיקים. על כן היה הכרח ליצור שיפוע אחיד של 1% לכל רוחב החממה, כדי שעודפי המים יתנקזו מהחממה החוצה (או לבריכת איסוף).

האקלים בחממה

בתחילת המאמר צוין כי תנאי הכרחי, מבחינה הלכתית, לגידול בשמיטה הוא שהגידול יתבצע בתוך בית. היות ומקובל על הפוסקים כי גג שאינו חדיר לגשם וגם גורם להצללה נחשב כגג של בית כאשר ישנן דפנות סגורות למבנה, על כן כיסינו את כל החממות בגג פלסטיק אטום לגשם. דפנות החממה אצלנו ממילא עשויות מרשת צפופה מאוד כדי למנוע כניסת חרקים ואף הקטנים ביותר היות ובגידול ירקות ללא חרקים עסקינן. סגירה כה הרמטית של החממות גרמה לכך שהטמפרטורה בתוך החממות בקיץ הגיעה לערכים גבוהים מאוד כ- c 45 במשך כל הקיץ במידה כזו שכמעט שלא ניתן היה לגדל ירקות בקיץ. במקרה זה ההנחיה ההלכתית העמידה בפנינו אתגר מקצועי קשה אשר דרש לימוד יסודי של הבעיה והצעת פתרונות. כדי לאפשר לצמחים להתקיים ולגדול למרות הטמפרטורות הגבוהות מאוד השוררות בחממות סגורות. לשם כך בנינו מערכות לצינון הצמחים המשלבות המתזה של מים ואוורור נמרץ בחממה.

כמו כן שילבנו סוגים שונים של רשתות צל להפחתת חדירת קרינת השמש. אולם הסתבר כי לכל גידול ישנן דרישות צל שונות ואף במהלך הגידול, באותו סוג צמח ישנם שינויים. עודף צל גורם לפחיתה משמעותית ביבול במינים שונים ובפרט בחסה. בקיצור, גם נושא זה היוה אתגר לא קל בגידול.

סיכום

גידול ירקות עלים במצעים מנותקים הציב בפנינו שורה של אתגרים מקצועיים מורכבים. זכינו במשך השנה לסייעתא דשמיא גדולה, ולמרות הקשיים ומורכבות הגידול, והמלחמה שפרצה בראש השנה ונמשכת עד היום, הצלחנו במרבית הגידולים, וברוב עונות השנה ליצר עבור עם ישראל ירקות כשרים למהדרין. בעיקר, בזכות החקלאים אשר השקיעו מאמץ רב בגידול, וברובם זכו גם להנות מהפירות, בבחינת "גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו" - אלו שומרי שביעית.