המבורגר מלאכותי – כשר או לא כשר?

לאחרונה הודיעו מדענים באירופה על פריצת דרך בתחום המזון כשהצליחו לפתח בתנאי מעבדה בשר סינתטי שאינו נתח מבשר של בהמה. מצבר התאים שנוצרו הכינו המדענים נתח בשר בצורת המבורגר מוכן לאכילה. למרות ההתלהבות הראשונית מיתרונות המחקר חשוב לשאול מהי עמדת ההלכה בעניין, ולכן במסגרת פעילותו הענפה של פורום חותם נבחנה סוגיה זו. רבני הפרוייקט קובעים כי דינו של ההמבורגר המלאכותי יקבע על פי כשרותו של בעל החיים ממנו נלקח התא הראשוני וכשרות חומרי הגלם בהם השתמשו במעבדה.

בחודשים האחרונים נרשמה פריצת דרך בתחומי הביולוגיה והנדסת המזון, כאשר במהלך ניסוי חלוצי נלקח תא בודד מבשר בהמה ובתנאי המעבדה התרבה בצורה דומה מאד להתרבות הטבעית של תאים בגוף. צבר תאים זה הפך לנתח בשר הדומה מאוד במראהו ובמרקמו לבשר בקר "רגיל" והוא מתאים לבישול ואכילה.

רבים מיהרו לשבח את המהלך בשל יתרונותיו הרבים בתחומים רבים ושונים: החל מתרומתו של מחקר זה להוזלת מחירי הבשר, ועד לציון לשבח מטעם תנועות טבעוניות וצמחוניות שהצליחו לעורר מודעות רבה לנזקים שתעשיית הבשר גורמת.

אך למרות ההתלהבות שנרשמה סביב תוצאות המחקר יש לבדוק גם את ההשלכות ההלכתיות הנגזרות ממנו. לאור הרכבו המיוחד של נתח הבשר שפותח בתהליך, יש לבחון האם בשר מלאכותי אכן נחשב לבשר לכל דבר ועניין, ולכן אסור לאכלו עם חלב. ואם התא המקורי נלקח מבהמה שאינה כשרה או שלא נשחטה כדין האם גם המאכל שיכינו ממנו ייחשב כמאכל שאינו כשר? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות מוקם בימים אלה פורום מכוני המחקר התורניים בישראל שנקרא בשם "חותם".

פורום "חותם" (חברה, תורה ומדע) הינו פורום המאגד את פעילותם של מכוני מחקר תורניים ומקצועיים הנחשבים למובילים ובעלי סמכות הלכתית בקרב קהלים וקבוצות רבות בישראל. במסגרת עבודתו מנסח הפורום עמדה תורנית-מקצועית בנושאים שעל סדר היום הציבורי. במכון "כושרות" , השותף בפורום זה, נדרשו לבחון כיצד להחיל את עקרונות ההלכה היהודית במקרה לעיל, בו המדע מגדיר מחדש את גבולות הגזרה.

הגדרת בשר כשר ושאינו כשר

ראשית, המומחים בפורום "חותם" טוענים כי יש להגדיר מהו בשר הנחשב כשר על פי עקרונות ההלכה היהודית. כלל פשוט בהלכה הוא ש"היוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור". כלומר- מאכל ייחשב כבשר כשר אם הוא תולדה של בשר הנחשב לכשר, ויחשב כלא כשר אם הוא תוצר של בשר שאינו כשר.

לכן, אילו היה מדובר על המבורגר סינתטי לחלוטין, שלא מעורב בו שום חומר שמקורו מן החי הוא לא היה נחשב כבשר. אלא שנשאלת השאלה מה דינו של ההמבורגר הניצב לפנינו שמקורו בתא אמיתי של בעל חיים שהתרבה בתנאי מעבדה, ואלמלא אותו תא מקורי – לא היה יכול להווצר ההמבורגר שלפנינו.

האם נדון את כשרותו של ההמבורגר לפי התא המקורי? כלומר, אם התא המקורי נלקח מבשר כשר, הרי שגם ההמבורגר יהיה כשר, והוא יחשב בשרי כנתחי בשר "רגילים".

השפעתו של תא אחד על המוצר הסופי

במהלך פיתוחו של הבשר המלאכותי הונחו התאים על מצע בצלחת הפטרי (כלי מעבדה לגידול חיידקים). החוקרים בפורום "חותם" טוענים שיש לבחון בנוסף גם את רכיביו של מצע זה ולוודא שגם הוא כשר, וכאמור כשרותו של ההמבורגר תלויה גם בכשרותו של בעל החיים ובכשרותו של תהליך השחיטה.

המומחים בפורום "חות"ם" מקשים ושואלים גם מה הדין במקרה שבו התא המקורי נלקח מבעל חיים שאינו כשר או שלא נשחט כדין, אך הונח על מצע כשר? כלל ידוע בהלכה הוא שאם התערבב מאכל אסור במאכל כשר, המאכל האסור בטל בששים ומותר לאכול את התערובת.

בנתח הבשר המלאכותי יחס התא המקורי מהבשר הוא אכן פחות מאחד חלקי ששים בתערובת כולה, אלא שההלכה מקשה ואומרת שבמידה והטעם של התא מורגש בתערובת הרי שהתערובת כולה אסורה אפילו אם חלקו של התא הטרף מזערי. ובמקרה לעיל ודאי שטעמו הבשרי של התא המקורי מורגש בתערובת ההמבורגר.

מעמדו של תא שהתרבה בתנאי מעבדה

ואולם, למרות שהתא המקורי נותן טעם למוצר כולו, סבורים החוקרים במיזם "חות"ם" שעדיין יש מקום לומר שלא התא המקורי הוא המורגש בתערובת אלא צאצאיו. לכן, החוקרים במיזם מסבירים שלמעשה היחס לצאצאי התא המורגש בתערובת יהיה זהה בדיוק ליחס ההלכתי אל התא המקורי.

בסיכומו של דבר דינו של ההמבורגר המלאכותי יקבע על פי הרכב התאים ש"נולדו" בתהליך. כלומר, אם התא המקורי נלקח מבעל חיים לא כשר או שלא נשחט כדין, הרי שצאצאי תא זה נחשבים אסורים גם כן ומכאן שגם ההמבורגר המלאכותי במקרה זה אינו נחשב ככשר אף הוא על פי כללי ההלכה היהודית.