החובה להתדיין בדיני ממונות בדין תורה

מבחינה הלכתית, משפט התורה הוא המשפט המחייב כל יהודי באשר הוא, וכל שכן בארץ הקודש. אין מדינה יהודית בלי משפט התורה. אף ששמחים אנו בתקומת מדינת ישראל, מיצרים אנו שמדינת ישראל הפנתה עורף למשפט התורה והשרידה אותו רק בדיני נישואין וגירושין כדין מחייב. אולם אנו מאמינים שתתחולל תמורה, ובני עמנו, לרבות הקברניטים, יתוודעו למשפט התורה ולצורך החיוני לאמצו, שהרי זהו החזון שאנו מאמינים בו כל הדורות, שה' ישיב שופטינו כבראשונה. לפיכך דווקא בגלל היותנו נאמנים למדינה ולמוסדותיה, ואנו שותפים בבניינה ובהגנה עליה, אנו רואים כחובה לאומית להשריד את משפט התורה ולהביא אותו לידיעת בני עמנו, לאהבו וליישמו, בשום שכל ובהדרגה, כחלק ממהלכים להגשמת החזון הנ"ל.

ולכן, מאחר שתחום דיני ממונות, להבדיל מן הדין הפלילי, הוא תחום שכל מתדיין רשאי עפ"י החוק לברר דינו במסגרת בוררות ועל פי הדין שהמתדיינים בוחרים, הרי שחובה על כל יהודי הנאמן לעמו, לתורתו ולמדינתו, לעשות כל שלאל ידו כדי להשריד את משפט התורה בתחום זה בדרך של התדיינויות בבתי דין לממונות, על פי חוק הבוררות. באופן זה, משפט התורה בדיני ממונות ייהפך לשיטה משפטית אלטרנטיבית למשפט המדינה, שתתחרה בו באופן חיובי ומעשי. מהלך זה אינו נוגד את הכרתנו במדינה, שהרי אין זה שונה מלוביסטים שפועלים ללא ליאות לחקיקת חוקים שהולמים את השקפת עולמם וסדר יומם.

יתרה מזו, חובתנו לפעול להכרת המדינה בכך שציבור שהוא נאמן למשפט התורה יתדיין לפי רצונו בבתי דין לממונות, וזו תמציתה של גישה יהודית-דמוקרטית אמתית. אפילו ד"ר יוסי ביילין, בהיותו שר משפטים, כתב שהוא מזדהה עם דרישה זו.

אין מקום לפלפולים בדבר היתר ההתדיינות בדיני ממונות בבתי משפט. חובתנו המעשית והדחופה ביותר היא לעודד ייסוד בתי דין לממונות ולהכשיר דיינים שידעו לשלב בין משפט התורה למציאות המודרנית ולערוך סדרי דין הולמים.

ב"ה אנו מצויים בתהליך חיובי בונה בניסיון זה, וצריך לרתום את כל הכוחות לכך, ואסור לרפות ידיים. יש להפוך את ההתדיינות בבתי דין לממונות לעיקר ולכתחילה, וההתדיינות בבתי משפט תהא בדיעבד ובכפוף לביקורת ולהסתייגויות. כשם שצו השעה לעסוק בתורה ולהפיצה באופן מושכל לכל בני עמנו, גם לרחוקים ממנה, כך צו השעה לגאול את משפט התורה כחלק בלתי נפרד מן החזון של תקומת מדינת ישראל עפ"י חזון נביאי ישראל. רק בדרך זו, ובא לציון גואל.