ביצוע עסקה למכירת רכב על פי ההלכה

א. אופן ביצוע העסקה והעברת הבעלות ברכב

קנייה ומכירה של רכב בהתאם להלכה, כמו כל מוצר אחר, נעשות באמצעות מעשה קניין המתלווה להסכמת הצדדים, ואשר מטרתו ליצור ולוודא קיומה של גמירות דעת להעברת הבעלות. עד שלא נעשה מעשה הקניין הבעלות אינה עוברת והצדדים יכולים עקרונית לחזור בהם, הן מעצם ההסכמה למכירה הן מפרטים שונים שעלו במהלך המשא ומתן ביניהם. אמנם, גם לסיכום בעל פה או בכתב ישנה משמעות מוסרית, ובפרט אם כבר התבצע תשלום שמסיבה כלשהי אין לו תוקף של מעשה קניין מחייב. הדרך הנפוצה לעסקת רכישת רכב (בין אנשים פרטיים) היא הדרך הבאה: הקונה בודק את הרכב ומוצא אותו מתאים לצרכיו והצדדים מסכימים ביניהם על המחיר. לאחר מכן הצדדים רושמים את הרכב על שם הקונה במרשם של משרד הרישוי (באמצעות אתר האינטרנט של רשות הרישוי, בסניף דואר או במשרד הרישוי). במקביל הקונה משלם למוכר את הסכום עליו סיכמו ומקבל ממנו את מפתחות הרכב. בשלב זה הצדדים נפרדים והקונה נוסע לדרכו. מהו הרגע המדויק שבו הרכב עובר מרשות המוכר לרשות הקונה על פי ההלכה? איזו פעולה מבין הפעולות האמורות נחשבת למעשה קניין? התשלום, הרישום, מסירת המפתח, או הנסיעה ברכב אחרי קבלתו? כשכל הפעולות נעשות בצמוד וברצף, מדובר בדרך כלל בשאלה תיאורטית, אולם היא הופכת למעשית במקרים בהם הפעולות מבוצעות במועדים שונים, בסדר שונה, או שהצדדים מוותרים על חלקם. ראשית נאמר כי רכב, כמו שאר מיטלטלין, אינו נקנה בכסף, ולא בשטר על פי שורת הדין. לפיכך התשלום עבור הרכב, אפילו אם נעשה במזומן אינו מעביר את הבעלות על הרכב. כמו כן, גם חתימה על חוזה למכירת רכב שערכו הצדדים ביניהם לא די בה כדי להעביר את הבעלות על הרכב (מה גם שבדרך כלל נוסח החוזה קובע העברת הבעלות רק בעתיד). מבין הפעולות הנעשות על ידי הצדדים במהלך ביצוע העסקה, ישנן שתי פעולות אשר כל אחת מהן עשויה להיחשב מעשה קניין כהגדרתו ההלכתית: האחת, נסיעה ברכב אחרי קבלתו, והשנייה רישום הרכב על שם הקונה. 

נסיעה ברכב אחרי קבלתו – רכב הוא חפץ גדול ודינו, כאמור, כמיטלטלין שנקנים באמצעות קניין משיכה. המשיכה נעשית על ידי הקונה הנוהג ברכב למרחק העולה על אורך הרכב. 

רישום הרכב על שם הקונה – הנוהג המקובל כיום בעסקאות למכירת רכב הוא רישום הרכב על שם הקונה, והצדדים רואים ברגע הרישום את רגע העברת הבעלות על הרכב. מכיוון שההלכה מכירה במעשי הקניין המקובלים בשוק (המכונים 'סיטומתא') כמחייבים מבחינה הלכתית, יש לפעולה זו תוקף הלכתי מחייב. 

הצדדים רשאים לבחור באחת משתי פעולות אלו, וכל פעולה שעליה הסכימו כי היא זו שתעביר את הרכב לרשות הקונה היא זו שתיחשב מעשה קניין.יש להעיר כי בנקודה זו ההלכה שונה מהחוק ומהפסיקה בבתי המשפט, אשר אינם מעניקים לרישום מעמד של מעשה קניין מחייב והוא אפילו לא מהווה ראיה לבעלות, לא כל שכן להעברתה בפועל. על פי החוק והפסיקה רק מסירת הרכב בפועל מעבירה את הבעלות.כעת נעבור לדון בפרטי הדין כאשר לעסקת המכר מתלווה הסכם בין הצדדים. 

ב. התחייבות למכירת רכב

לעיתים אחרי סיום המשא ומתן על רכישת הרכב, הצדדים מבקשים לדחות את מועד העברת הבעלות, לשם המשך השימוש ברכב על ידי המוכר או מפני שאין אפשרות להעביר את הרישום או הבעלות באופן מידי. עם זאת, כדי לשמור על ההישגים במשא ומתן הצדדים מבקשים לסכם באופן מחייב את פרטי העסקה לקראת העברת הבעלות שתתבצע בהמשך (נוסח הסכם כזה יובא בסעיף ו לקמן). לשם כך הצדדים חותמים על מסמך בו הם מתחייבים לבצע את העסקה בתנאים שסוכמו. נחלקו הפוסקים האם מסמך בו הצדדים מתחייבים לבצע עסקה למכירת חפץ, מחייב ותקף על פי ההלכה. רוב הפוסקים נוטים לראות בו מסמך מחייב, אך הדבר אינו מוסכם באופן מוחלט על כל הפוסקים. טעמם של הסבורים שמסמך מעין זה אינו מחייב הוא שניתן על פי ההלכה להתחייב לשלם כסף או לספק מוצר מסוג מסוים ולא מוצר מסוים. לכן, אם הצדדים מעוניינים לוודא כי להסכם יהיה תוקף מחייב בלתי ניתן לערעור, מומלץ כי יוסיפו להסכם שערכו את המשפט הבא: 'הצדדים מקבלים עליהם את דעת הפוסקים המעניקים תוקף להסכם זה'. גם לפי השיטות המעניקות תוקף מחייב להסכם רכישה, ההסכם כשלעצמו אינו נחשב, כאמור, מעשה קניין. לכן אף שהמוכר והקונה מחויבים לעמוד בהתחייבותם, אם המוכר מכר את הרכב לאדם אחר, המכירה תקפה ואין אפשרות לבטלה. יש לציין, כי גם לפי השיטות הסבורות שלהסכם הרכישה אין תוקף מחייב מבחינה משפטית, יש להתחייבות תוקף מבחינה מוסרית. ניצול של הפרצה המשפטית על מנת לבטל את העסקה הוא בלתי ראוי ומעניק לאדם את התארים המפוקפקים 'מחוסר אמנה' וש'אין רוח חכמים נוחה הימנו'.

ג. הסכמים נוספים למכירת רכב

לעיתים הצדדים מעוניינים ויכולים לבצע את העברת הבעלות מיד, אך חפצים לדחות את מועד מסירת הרכב. במקרה כזה הם יכולים להעביר את הבעלות, ולהשאיר את הרכב אצל המוכר לפרק זמן מוסכם בו הוא יוגדר כשואל. זאת על מנת שיוטל על המוכר מלוא האחריות לכל נזק שייגרם, לרבות נזקים שנוצרו כתוצאה משימוש סביר מהם בדרך כלל שואל פטור ויחד עם זאת יתאפשר לקונה לבטל את העסקה במקרה של נזק. לצורך הסכמה מעין זו, הצדדים יכולים לעשות שימוש בהסכם הבא, שבנוסח זה ייתן תוקף לעסקה:

הרכב יימסר לקונה בתאריך ________, ועד אז הרכב יהיה מושאל למוכר. המוכר יישא באחריות מוחלטת לכל נזק או פגם ברכב, שנוצרו לאחר העברת הבעלות בו, עד להעברת החזקה בו לידי הקונה. אם חל בינתיים שינוי משמעותי במצבו המכני ו/או החיצוני של הרכב רשאי הקונה לבטל את המכר. המוכר ישיב לקונה את הסכום ששולם לו, והרכב יישאר ביד המוכר.

מלבד מקרים בהם הצדדים מבקשים לדחות את מועד ביצוע העברת הבעלות על הרכב, או את מועד מסירתו מקובל לחתום על הסכם רכישת רכב, בעת רכישת רכב חדש. סוכנות הרכב אינה מתחייבת למכור רכב מסוים (שייתכן שאף טרם יצא מקו היצור), אלא מתחייבת למכור לקונה רכב מדגם מסוים כאשר זה יגיע לרשותה. התחייבות מעין זו תקפה לכל הדעות, למרות שהרכב נחשב 'דבר שלא בא לעולם'. יש להעיר כי הסכם לרכישת רכב מקובל גם ברכישה של רכב משומש מחברות העוסקות בתחום. למרות שהרכב נמכר ונמסר באופן מידי, יש מקום לחתימה על הסכם רכישה שבו יבהירו הצדדים את הציפיות שלהם מהעסקה.

ד. פיצוי מוסכם בהסכם

חשוב לשים לב, לגבי כל אחד מהסכמים אלה שנמנו בסעיפים הקודמים, כי מעבר לסעיפי מכר הרכב, הם אף כוללים בדרך כלל סעיפים סטנדרטיים נוספים. על הצדדים לתת את הדעת שסעיפים אלה מנוסחים על פי ההלכה. נסקור כעת סוגי סעיפים אלה, ונדגיש את הפרטים שיש לשים לב אליהם בעת ניסוחם. סעיף הפיצוי המוסכם הוא סעיף מקובל בחוזים. משמעו כי אחד הצדדים מתחייב שאם יפר את ההסכם הוא מתחייב לשלם פיצוי קבוע ומוסכם לצד שנפגע עקב ההפרה, ללא צורך בהוכחת גובה הנזק שנגרם. יתרונו של פיצוי מוסכם על פני תביעת פיצויים ישירה הוא ההימנעות מהצורך בהוכחת הנזק, אופיו והערכתו המדויקת. לדעת רוב הפוסקים, סעיף זה תקף כל עוד הפיצוי המוסכם תואם את מידת הפגיעה שעשויה להיגרם עקב ההפרה של ההסכם. אולם, כאשר הפיצויים המוסכמים מוגזמים ביחס לנזק שעשוי להיגרם, אין להתחייבות לשלמם תוקף הלכתי שכן היא מוגדרת כ'אסמכתא', כלומר התחייבות שאין בה את גמירות הדעת הנדרשת. אמנם, ישנם פוסקים הסבורים שכיום יש להעניק תוקף לסעיף פיצוי מוסכם גם כאשר מדובר בפיצוי החורג באופן ניכר משיעור הנזק שנגרם עקב ההפרה. יש מהם שנימקו את תוקפו של הסעיף בכך שזהו המנהג המקובל, יש שכתבו שלחוק המאפשר פיצויים מעין אלה יש תוקף הלכתי בשל התועלת שלו לחיי המסחר והכלכלה. ויש שכתבו שמכיוון שמקובל שהחיוב בפיצוי נתון לשיקול דעת שיפוטי והערכאה שדנה בעניין רשאית להפחית את הפיצוי, די בכך בכדי לפתור את בעיית אסמכתא. אולם, פוסקים רבים סוברים, כאמור, שבפיצויים מוסכמים החורגים באופן ניכר משיעור הנזק שנגרם, קיימת בעיית אסמכתא. לשיטתם, העובדה שבתי המשפט אינם מקבלים התחייבות זו כמוחלטת ורשאים להפחית את סכום החיוב, דווקא פוגעת בגמירות הדעת של הצדדים. לפיכך, על צדדים להסכם המבקשים לכלול בו סעיף פיצויים מוסכמים, וליהנות ממידה של ודאות לגבי אפשרות מימוש סעיף זה במקרה של הפרת החוזה, להקפיד שלא להפריז בגובה הפיצויים, ולקבוע סכום סביר ביחס לשיעור הנזק שעשוי להיגרם בעקבות הפרה של החוזה. בנוסף, מומלץ לצדדים להוסיף להסכם סעיף בנוסח הבא: הצדדים מודים שביצעו מעשה קנין המועיל על התחייבויות הסכם זה מעכשיו, בבית דין חשוב, באופן שאין בו אסמכתא. סעיף זה פותר את בעיית האסמכתא במקרה שקיימת, ויובהר כי אין צורך לבצע בפועל את הפעולות הנזכרות בו. יוער, כי ככלל, מומלץ לשבץ סעיף זה בכל חוזה, שכן ישנם פוסקים הסבורים כי בעיית אסמכתא רחבה מאוד, והיא עלולה להתעורר גם בתנאים עתידיים נוספים הכלולים בחוזה.

ה. חיוב בקנסות, ריבית והצמדה 

העברת בעלות על רכב מתרחשת בדרך כלל במקביל לתשלום מחירו המלא. אולם לעיתים מוכנים הצדדים להסכים כי התשלום, כולו או חלקו, ישולם לפני או אחרי מסירת הרכב. במקרים אלו הם עשויים לקבוע בהסכם המכר סעיף הקובע כי עיכוב בתשלום מצידו של הקונה או עיכוב במסירת הרכב מצידו של המוכר, יהיו כרוכים בקנס, ריבית והצמדה, אשר יהפכו את העיכובים לבלתי כדאיים. סעיף כזה עשוי להיות כרוך באיסור ריבית שכן במקום תשלום במועד שנקבע, החייב משלם במועד מאוחר יותר תשלום גבוה יותר. ההלכה אוסרת באיסור חמור ריבית מכל סוג שהוא. איסור זה חל מדרבנן גם על ריבית שלא נוצרה בעקבות הלוואה אלא בשוליה של עסקת מכר. בנושא זה יש להבחין בין קנס חד פעמי ובין קנס שגדל ככל שהאיחור מתמשך. כמו כן יש להבחין בין ריבית (על התשלום או על הקנס) ובין הצמדה למדד. אם החוזה קובע קנס חד פעמי על הפרתו, בין אם ההפרה נגרמה כתוצאה מתשלום שהתעכב ובין אם ההפרה נגרמה כתוצאה מאיחור במסירת הרכב – הדבר מותר, ובלבד שהקנס אינו נותן לגיטימציה לעיכוב בתשלום או בהספקה. כלומר אם הסכמה לתשלום הקנס אינה מונעת את האפשרות של המוכר לתבוע מהקונה לשלם בהקדם האפשרי את הסכום בו התחייב, ואת האפשרות של הקונה לתבוע מהמוכר לספק לו את הרכב בהקדם האפשרי – הדבר מותר. אולם, כאשר מדובר בקנס שגדל עם הזמן – הדבר אסור, גם כאשר החוב לא נוצר בעקבות הלוואה אלא בעקבות סעיף קנס בעסקת מכר כבענייננו. עם זאת יש לציין כי במקרה של עסקת מכר (בשונה מהלוואה) יש שהקלו בדבר. גם ביחס להצמדת התשלום למדד, מרבית הפוסקים סבורים שהדבר אסור משום ריבית, ואולי אפילו מן התורה, אך יש שהתירו את הצמדת החוב למדד בתקופות בהן האינפלציה משתוללת כתוצאה מפעילות מוניטרית אינטנסיבית. לאור חשש זה מאיסור ריבית שעלול להתעורר בחוזה, יש לציין בכל חוזה בו כלול סעיף חיוב בקנסות, ריבית או הצמדה, שהחוזה על כל תנאיו נעשו על פי נוסח היתר עסקה. 

ו. סעיף בוררות

כאשר הצדדים חותמים על חוזה, עליהם לקחת בחשבון כי ייתכן שבעתיד יתגלו ביניהם חילוקי דעות ביחס לפרשנות ההסכם או ביחס לאופן ביצועו. חילוקי דעות אלו עשויים להגיע אף לידי מחלוקת ממונית של ממש. אי לכך מומלץ לצדדים כבר בשלב חתימת ההסכם להגדיר מהו הפתרון המועדף על ידם אם יתעורר סכסוך כאמור. אם הצדדים לא הגדירו את הפתרון המועדף עליהם למקרה של מחלוקת, על פי החוק ברירת המחדל ליישוב הסכסוך תהיה בית המשפט שלו נתונה סמכות השיפוט. על פי ההלכה, פנייה לבית משפט אזרחי הפועל במסגרת מערכת בתי המשפט של המדינה לשם יישוב סכסוך ממוני בין יהודים אסורה באיסור חמור, אף אם מכהנים בו שופטים יהודים, ולמרות ששופטים אלו מכהנים מטעמה של מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. שופטים אלו אף עשויים להיות אנשים טובים ובעלי חוש צדק מפותח, אולם החוק לפיו הם שופטים הוא חוק אזרחי, השונה מהתורה. התורה מבקשת להנחיל את הצדק, היושר והמוסר הא-להי בכל אורחות חייו של האדם ובפרט בעניינים הממוניים בינו ובין זולתו. תביעה בבית משפט שפוסק על פי מערכת חוקים השונה מן התורה מהווה משום הכרזה כי התורה אינה ראויה להדריך ולתקן את החברה, ועליה להישאר מצומצמת בגבולות חייו הדתיים הפרטיים של האדם: שבת ומועדים, טהרה וכשרות, תפילה וברכות. יש לציין כי איסור זה קיים גם כאשר הצדדים מסכימים ביניהם על התדיינות בפני בית המשפט. ייתכן שבמקרה זה האיסור אפילו חמור יותר שכן התעלמות הצדדים מהתורה וממשפטיה לא נעשית מאילוץ או מברירת מחדל, אלא מבחירה חופשית. מכאן, שלענייננו, על כל תביעה ממונית העוסקת בעסקת מכר רכב (כמו גם שאר תביעות הנוגעות לעניינים ממוניים) להתברר בפני בית דין לדיני ממונות שדן על פי התורה. כמו כן, על פי ההלכה כל אדם הנתבע בבית דין חייב להופיע בפניו, אף שזכותו לבחור את בית הדין בו תתנהל התביעה. ניהול הסכסוך בפני בית דין לממונות בהתאם לדרישות ההלכה, מתאפשר גם בהתאם לחוק הקיים במדינת ישראל. למרות שהחוק קובע, כאמור, כי ברירת המחדל ליישוב סכסוכים תהיה בית המשפט, הוא מאפשר לצדדים הנקלעים לסכסוך ממוני להסכים ביניהם על הבאת הסכסוך בפני בית דין לדיני ממונות. כאשר הסכמה זו מועלית על הכתב היא נקראת 'הסכם בוררות' המעניק לפסק הדין הניתן על ידי בית הדין תוקף זהה לזה של בית המשפט. היות שאין אפשרות חוקית לממש פסק דין מבלי שייחתם הסכם בוררות, חתימה על הסכם הבוררות הופכת אף היא להיות חובה הלכתית. אדם שסירב לחתום על הסכם בוררות המאפשר לכפות עליו לקיים את פסק הדין שיינתן לאחר שהוגשה נגדו תביעה לבית הדין, כמוהו כאדם שסירב לבוא ולהתדיין בדין תורה. הואיל ואחרי פרוץ הסכסוך קשה לצדדים בדרך כלל להגיע להסכמות על בית דין מוסכם, מומלץ כי הם יוסיפו מראש סעיף בוררות להסכם ולפיו אם בעתיד יתגלע סכסוך ביניהם הוא יידון בפני בית דין מסוים לדיני ממונות. סעיף מעין זה מופיע בנוסח החוזה לרכישת רכב המוצע על ידינו (להלן). הימנעות מחתימה על סעיף זה עשויה לגרום לצדדים למצוא את עצמם בהתדיינות משפטית בבית משפט (במקרה הטוב), או בסכסוך מר ומתמשך ללא פתרון (במקרה הרע). 

ז. הצעה לנוסח חוזה מכר רכב

חוזה מכר רכב

מבוא

החוזה נחתם בתאריך _____________ב (מקום) ________________

בין: (שם המוכר)______________ ת.ז.____________ להלן: המוכר.

לבין: (שם הקונה)_____________ ת.ז. ___________ להלן: הקונה.

המוכר מצהיר שהוא הינו הבעלים החוקי והבלעדי של רכב מסוג_______ שנת ייצור ____ דגם ____________ מס' רישוי_________________ מס' שלדה ______________ מס' מנוע _______________, להלן: הרכב.

הצהרות הצדדים

המוכר מצהיר כי הרכב נקי מכל חוב, שעבוד ו/או שניהם ו/או עיקול ו/או זכויות צד ג' אחרות, ואין שום הגבלה או מניעה ע"י שום גורם אחר למכירת הרכב הנ"ל; וכי פרטי הרכב זהים לאלה המופיעים ברשיון הרכב המקורי, וכי לא נעשו ברכב שינויים שאינם מותרים בחוק, ולא שינויים המחייבים עדכון הרישיון; וכי שולמו כל המסים, האגרות והתשלומים המוטלים על הרכב במלואם.

הקונה מצהיר כי בדק את הרכב, בדיקה חיצונית ופנימית, ומצאו לשביעות רצונו והוא מעוניין לרכוש אותו.

לפיכך הוסכם בין הצדדים:

1. המבוא לחוזה זה הינו חלק בלתי נפרד ממנו.

2. העברת הבעלות והחזקה: הבעלות על הרכב תועבר ברישום הרכב במשרד הרישוי שתתבצע בין התאריך ____________ ועד _____________. במעמד זה תועבר החזקה לקונה.

3. התמורה: הקונה והמוכר הגיעו להסכמה בדבר מחיר הרכב, שהוא סך ________________₪ ובמילים ____________________________. במעמד חתימת חוזה זה שילם הקונה סך ______________₪. היתרה בסך __________₪ תשולם במעמד העברת הבעלות. במקרה של ביטול העסקה לפני תשלום יתרת התמורה, יחזיר המוכר את המקדמה לקונה בתוך שלושה ימים מיום קבלת הודעת הביטול.

4. הקונה מודה בחתימתו על חוזה זה, כי הוא מוחל על כל טענות אונאה, פגם, ליקויים ותקלות הקשורות ברכב מבחינה מכאנית או חיצונית, המפחיתות את מחיר הרכב עד לסכום של 40% מהמחיר שנקבע בחוזה. 

5. ביטול העסקה: אם המוכר לא יעביר את הבעלות או החזקה במועד שנקבע, או אם התברר כי לא כל הצהרותיו המופיעות במבוא אמיתיות, או אם הקונה לא ישלם למוכר את התמורה באופן או במועד שסוכם, הרי שהעסקה מבוטלת והצד שגרם לביטול מתחייב לשלם לצד השני מעכשיו, כפיצוי מוסכם, ללא צורך בהוכחת הנזק, סך של _____________₪. אם יוכח נזק, יוכל הצד הנפגע לתבוע אותו במקום הפיצוי הקבוע. אם העברת הבעלות, החזקה, או התשלום לא בוצעו עקב אונס גמור, או שחל שינוי משמעותי במצב הרכב שלא ביוזמת המוכר, בין החתימה על החוזה לבין העברת הבעלות, העסקה מבוטלת ללא חיוב בפיצוי המוסכם.

6. הוצאות העברת הבעלות יחולו על _______________.

7. הצדדים מסכימים, כי כל סכסוך או חילוקי דעות בקשר להסכם זה, בין הנובע באופן ישיר ובין הנובע באופן עקיף ממנו, הן ביחס לביצועו, פירושו תחולתו או תוקפו, יועבר להכרעתו של בית הדין שיקבע על ידי מנהל 'ארץ חמדה – גזית' עפ"י סדרי הדין הנהוגים ברשת בתי הדין. חתימת הצדדים על הסכם זה, כדין חתימה על הסכם בוררות של רשת בתי הדין.

8. כל תנאי החוזה נעשו כתיקון חכמים. הצדדים מקבלים עליהם את דעת הפוסקים המעניקים תוקף להסכם זה. הצדדים מודים שכל ההתחייבויות נעשו על פי היתר-עיסקא כתקנת מהר"ם, בקניין היותר מועיל, בכלי הכשר לקנות בו, בבית-דין חשוב מעכשיו, באופן שאין בו אסמכתא, כתיקון חכמים 

_______________ _________________

המוכר הקונה

ח. שליחות למכירה ולקנייה של רכב

לעיתים מבוצעת עסקת רכישת הרכב שלא באופן ישיר על ידי אחד הצדדים לה, אלא על ידי אדם אחר שיש לו את הידע או את הזמן הנדרש לצורך ביצוע העסקה עבור הקונה או המוכר. אדם זה נקרא 'שליח' בשפה ההלכתית. כאשר המוכר מבקש מאדם אחר לפרסם עבורו את הרכב, למצוא קונה, ללוותו, לנהל משא ומתן ולבסוף לבצע את המכירה, אדם זה מוגדר שליח למכירה. כאשר הקונה מבקש מאדם אחר לאתר עבורו רכב מתאים, לבדוק אותו, לנהל משא ומתן ולבסוף לבצע את הקנייה, מוגדר אדם זה שליח לקנייה. 

יש לציין כי לעניין מערכת היחסים שבין המוכר והקונה אין זה משנה אם השליחות נעשתה כטובה לחבר או על ידי חברה מקצועית בתמורה לתשלום. על פי ההלכה, לשם מינוי שליח אין צורך בביצוע מעשה קניין או בחתימה על ייפוי כוח. אולם, על פי דרישות החוק לא ניתן לבצע שינוי של רישום הבעלות על רכב ללא ייפוי כוח חתום על ידי המשלח. לכן בשפה המשפטית נקרא השליח גם 'מיופה כוח'. העובדה שהמכירה מבוצעת על ידי שליח עשויה במקרים מסוימים לגרום לביטולה, שכן על פי ההלכה שליח רשאי לפעול רק במסגרת הסמכות שניתנה לו מאת המשלח. אם השליח ביצע הליך לרעת המשלח, יש להניח שלא לשם כך הוא נתמנה, וההליך שביצע בטל. עם זאת, תוצאות ביטול ההליך על הצד שביצע את העסקה מול השליח, מושפעות במידה רבה ממידת המודעות שהייתה לו לכך שמדובר בשליח החורג מסמכותו. באופן מעשי הדבר ייצור הבדל בין שליח למכירה ובין שליח לקניה: מי שקונה רכב משליח למכירה שחרג מסמכותו ומכר את הרכב במחיר נמוך במיוחד, או בפריסת תשלומים ארוכה מדי, אינו אמור להעריך שהדבר נעשה שלא בסמכות. לכן גם אם יתברר שהשליח פעל בחוסר סמכות המכירה תקפה, אם כי על השליח מוטלת האחריות לפצות את המשלח על הנזק שנגרם לו. כלומר, עליו לשלם מכיסו את ההפרש בין התמורה שקיבל מהקונה לפי המחיר הנמוך ביותר בו היה רשאי למכור את הרכב. לעומת זאת, מי שמכר רכב לשליח לקנייה ו'הצליח' לגרום לשליח לטעות ולפעול באופן בלתי סביר, כגון שלא לבדוק את הרכב במכון בדיקה, שלא לבדוק את רישיונות הרכב, או לקנות במחיר הגבוה באופן בלתי סביר מהמחיר המקובל. במקרה כזה, יש להניח שהמוכר ידע שהשליח שהוטעה על ידו בעל כורחו פעל שלא בסמכות, ולכן המכירה בטלה. במקרה זה הרכב יחזור לרשות המוכר, ועל המוכר להחזיר לידי הקונה את הכסף שקיבל. אמנם אין לכחד כי במרבית המקרים ביטול המכירה אינו מעשי, והדבר אף ידוע מראש לקונה - כגון שהשליח, בהסכמת הקונה, רכש את הרכב מסוחר רכב שאינו יהודי, או מחברה שברור מראש שלא תסכים כמעט בשום מקרה לקבל את הרכב בחזרה. במקרה זה כתבו הפוסקים שיש להניח כי הקונה הסכים לספוג את ההפסד גם במקרה בו השליח ישגה, והעסקה אינה בטלה.

ט. תיווך ומסחר בכלי רכב

1. תיווך בעסקאות רכב

עסקאות רכב נעשות לעיתים בעזרתו של מתווך. המתווך אינו מבצע בעצמו את העסקה עבור הקונה או המוכר שכן העסקה נעשית באופן ישיר בין המוכר והקונה. המתווך יוצר קשר בין מוכר ובין קונה של רכב, או שמסייע להם להסכים על תנאי המכירה. לכן, למתווך אין אחריות על תוצאות העסקה או על הרכב עצמו (אלא אם כן הוא קיבל על עצמו אחריות). אם סוכם עם המתווך על תשלום הוא זכאי לקבלו, גם אם הסיכום נעשה בעל פה. גם כאשר לא סוכם דבר בין הצדדים, אם מדובר באדם המפרסם עצמו כמי שעוסק בתיווך לקנייה ומכירה של רכבים, הוא זכאי לקבל תשלום על השירות. גובה השירות יהיה הרף הנמוך של המחיר המקובל בתחום. אם מדובר באדם פרטי שאינו עוסק בתחום תיווך רכב, שלא סוכם עמו דבר, ושמסר לחברו פרטים אודות רכב המוצע למכירה, הוא לא יהיה זכאי לתשלום. זאת משום שהמוכר והקונה לא התכוונו לקבל שירות בתמורה לתשלום, ומדובר בפעולה שלרוב לא מקובל לגבות תשלום בגינה.

2. מסחר ברכב

סוחר רכב קונה את הרכב מהמוכר ומוכר אותו לקונה. כדי להימנע מירידת ערך הרכב עקב רישום של בעלים נוסף ברישיון הרכב, המוכר מעביר את הבעלות לסוחר עם ייפוי כוח שיאפשר לו עם ביצוע העסקה לרשום את הבעלות ברכב ישירות על שם הקונה. כאמור, רישום הרכב על שם הקונה אינו הכרחי לצורך העברת הבעלות, הן על פי ההלכה הן על פי החוק. לפיכך יש לראות בסוחר כקונה וכמוכר לכל דבר ועניין, והוא נושא באחריות המלאה, הן בפעולת הקנייה (כקונה), הן בפעולת המכירה (כמוכר) והן בטווח הביניים, בהיות הרכב ברשותו ובבעלותו. מכיוון שהמדינה ראתה בתחום סחר הרכב כר נרחב לפעולות הונאה היא חוקקה חוקים אשר נועדו למנוע במידת האפשר הונאה על ידי סוחרי רכב. חוקים אלה מחייבים גם על פי ההלכה, הן מתוקף הלכות אונאה הן מתוקפם ההלכתי של חוקי המדינה בתחום הסדר הציבורי.