שניים שהם אחד?

פעמים שאנו נפגשים עם דברים הנראים לנו כהמצאה של אדם שדמיונו פורה, אך האם באמת דבר זה קיים במציאות? הגמרא במסכת מנחות תוך כדי דיונים הלכתיים בנושא תפילין מביאה לנו סיפור מופלא. פלימו שאל את רבי יהודה הנשיא, מה הדין באדם שיש לו שני ראשים, על איזה מהם הוא צריך להניח תפילין? רבי לא אהב את השאלה הזו ולכן הגיב בחריפות, או שאתה חייב גלות או שתקבל עליך נידוי שכן רבי הבין שפלימו בא ללעוג לו, והנה נכנס אבא אחד שסיפור שנולד לו תינוק עם שני ראשים, ושאל מה הדין לגבי פדיון הבן? כמה הוא חייב לתת לכהן, האם חמישה או עשרה שקלים? בשאלה זו מכריעה הגמרא שהחיוב הוא לפי גלגולת, ולכן חייב עשרה זהובים. אנו רואים כבר הכרעה במשנה על שאלה מעשית שהייתה, אך אנו פוגשים דבר זה לא רק בגמרא, אלא אף בשלב מוקדם יותר, בזמנו של שלמה המלך, מובא במדרש, שהתעוררה בפניו שאלה בדין ירושה, כיצד להחשיב את התינוק עם שני הראשים, ותגובתו ושלמה בדק את העניין על פי בדיקת כאב, שהכאב המשותף שלהם גרם לו להוכיח או אפילו להגדיר אותם כאדם אחד.

בחוברת אסיא מובא סיפור על זוג שנולדו להם זוג תינוקות מחוברות, עם לב אחד וחצי. הרופאים הגיעו למסקנה שאם ישאירו את המצב כך, ודאי ששתי התינוקות ימותו, שאין אפשרות ללב אחד לספק דם לשתי התינוקות. זוג ההורים הפנה שאלה לגר"מ פיינשטיין זצ"ל, האם מותר לעשות את בקשת הרופאים, להפריד ולגרום למותה של התינוקת עם חצי הלב, ובכך להציל את חיי התינוקת עם הלב השלם! אחר עשרה ימים של עיונים, הכריע שיש לנתח, אך לצערנו ככל הנראה הפסק לא נמצא בפנינו.

הרב שטרנבוך שליט"א בספרו שו"ת תשובות והנהגות, הזכיר את פסיקתו של הרב פיינשטיין, וכתב שלא ידענו את טעמו ואת מקורותיו, אך ודאי הדבר שצריך לבדוק כל מקרה לגופו, שכן אם יש באפשרות שני התינוקות לחיות עוד זמן, ודאי שאסור להרוג אחד, ורק אם השני ודאי טרפה, שאין לו כל אפשרות לחיות, או ששניהם ודאי ימותו, יהיה מותר, לכן בכל מקרה יש להפנות לפוסק שיבחן היטב את המקרה ויכריע.

בשו"ת בית יצחק דן בשאלות מעניינות בפרטי ההלכות שעשויות להיות קיימות במקרה זה. לדוגמא במקרה שיש תאומות דבוקות, כתב שלא תוכלנה להתחתן, וכן אי אפשר להלקות, שכן אם מדובר בשני אנשים, אי אפשר להלקות אחד על עבירה שהאחר עשה, ועוד דיונים שונים.

דברים רבים יש לדון בנושא, ולבחון כל דבר לפי מצבו. אך נראה באופן פשוט שדבר אחד מוסכם יהיה, שדבר זה מאוד לא מצוי, ולכן הוא משונה, וכל הרואה אותו מתפלא. בראיה של דבר מוזר, שאינו רגיל, נמצא בהלכות ברכות שישנה ברכה שהאדם הרואה צריך לברך והיא ברוך משנה הבריות, וכך נראה שתהיה הלכה זו במצב של אדם שרואה דבר זה. כך מסתבר גם בפרה שנולדה עם שני ראשים שיש לברך כאשר רואים אותה.

מקורות והרחבות לנושא אפשר למצוא בספר נחלי האשכולות שכתב הרב בא – גד, וכן באתר עולמות, שעוסק בשיעורי עיון בנושאים השונים, ובאתר ישנו שיעור על נושא זה, ותן לחכם ויחכם.