החל משנת הלימודים תשע"ד מיושמת החלטת משרד הבריאות למתן החיסון כנגד נגיף הפפילומה לכלל תלמידות כיתה ח' כחלק משגרת החיסונים הניתנים במסגרת בתי הספר. על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן צוואר הרחם היא מחלה קטלנית שהורגת כ - 70 נשים מידי שנה בישראל. המחלה הנגרמת בעיקר מנגיף הפפילומה, ומחקרים הוכיחו כי ניתן לחסן נגד סוג הנגיף שאחראי לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם. ההנחה המקובלת על רוב ככל ארגוני הבריאות והמומחים בעולם היא שהחיסון ימנע 70% ממקרי ההידבקויות והמחלה. כיוון שיעילות החיסון הוכרה כמוכחת ותופעות הלוואי הינן זניחות החליט משרד הבריאות להכניס חיסון זה לרוטינת החיסונים שמקבלות הבנות במסגרת בית הספר.
היות וההידבקות בנגיף מתרחשת כמעט באופן מוחלט ביחסי אישות עם אדם הנושא את הנגיף, עלתה השאלה בקרב רבנים עד כמה מתן החיסון רלוונטי במסגרת בתי הספר של החמ"ד. בעבר, כאשר השאלה על דבר מתן החיסון הייתה פרטנית, פסק הרב יעקב אריאל, ראש פורום 'חותם' ורב העיר רמת גן, יחד עם רבנים נוספים, שלא להתחסן, אלא אם כן היו דברים שחייבו זאת. אולם, לאור ההחלטה הממסדית הכוללת של משרד הבריאות, השתנו הנסיבות והציונות הדתית התאגדה על מנת לצאת בדעה אחידה בנושא בכל הקשור למתן החיסון בבתי הספר של החמ"ד.
ואכן, נייר עמדה שמפרסם בימים אלה מכון פוע"ה המתמחה בפוריות על פי ההלכה ההלכה, מתיר למנהלי בתי ספר לאפשר את מתן חיסון הפפילומה לתלמידות האולפנה.
ניר העמדה שפורסם ממליץ לאפשר את פיצול מתן החיסון בכיתה ח' או בכיתה י"ב, בהתאם להחלטת ראשי המוסדות. מנהלי מוסדות שיראו צורך, אף של ציבור קטן במוסדם, יאפשרו את נתינת החיסון בכיתה ח' . לעומת זאת, מנהלי מוסדות שייראו לנכון במסגרת הכנת הבת לקראת הנישואין בכיתה י"ב, יאפשרו את נתינת החיסון מכיוון שמיעוט מהבנות נישאות לבחורים צדיקים החוזרים בתשובה ועלולים לשאת את הנגיף.
בנייר העמדה מצוין כי: "מבדיקת שטח שערכנו יחד עם ראשי החמ"ד הגענו למסקנה שחלק גדול במערכת אינו זקוק לחיסון זה כנוהל. אולם, יחד עם זאת חייב החמ"ד להתחשב גם עם המיעוט הקטן, כיוון שבפיקוח נפש חוששים והולכים לחומרא. על כן, בהתייעצות עם גדולי הרבנים ובכירי הרופאים, אנו ממליצים על פיצול החיסון".
עוד נאמר בנייר העמדה, כי בהסבר שיינתן לבנות בשיחה המקדימה למתן החיסון וכן בתכתובת עם ההורים, לא יוזכרו עניינים דוגמת הפקרות כגורם להדבקה בווירוס, אלא ידובר על מניעת מחלה בגיל מבוגר יותר, במיוחד שהחשש קיים גם אצל אנשים השומרים על קדושה וטהרה בכל מהלך חייהם. יחד עם זאת, מצוין כי תיבדק האפשרות להוריד את גיל החיסון וכן לצרפו לחיסונים אחרים, "זאת על מנת שלא יהיה צורך להבליט את הבעיות החינוכיות העלולות לנבוע ממתן החיסון בגיל צעיר".
חששות וספקות אלה קיבלו מענה כחלק מהמלצת הפורום שהדגיש כי: אחר הבאת הנתונים והתייעצות עם רבנים רבים, ואחרי דיון ממושך הגענו למסקנה מגובשת בנושא". בין הסיבות הנמנות בנייר העמדה אשר הביאו את מכון פוע"ה להתיר בכל זאת את מתן החיסון מצוינת העובדה, כי תיאורטית יתכן מצב של הידבקות שלא מיחסי מין אסורים וכיון שאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב יש להגן גם על נשים אלו. בנוסף מצוין, כי בחברה בה גיל הנישואים עולה, עולה גם הסיכון לבנות שלא תשמורנה על עצמן. כמו כן, נייר העבדה מבהיר כי החברה הדתית כוללת לא מעט בעלי תשובה, שבעבר נדבקו ועלולים לסכן בנות צנועות ולא מחוסנות. עוד מודגש, כי החיסון יעשה בגיל צעיר בו הצורך להתעמק במשמעויות החברתיות והמוסריות של החיסון הינו נמוך, בתנאי שהוא יעשה במסגרת כלל החיסונים הרוטיניים בלי הסבר מפורט לדרכי העברת הנגיף. כן נאמר, כי כיוון שמתן החיסון יתאפשר לחלק גדול מהבנות במוקדם או במאוחר, לא תיווצר סטיגמה על המוסדות ועל הבנות.
בסיכומו של נייר העמדה מודגש: "לצערנו, מחלות מין רבות לא נמנעות בעקבות חיסון זה או אחר והתנהגות פרוצה עדין מסכנת בנות. בלא קשר לחיסון יש לחזק את החינוך לחיי קדושה בישראל".
עוד בקטגוריה אקטואליה ברפואה
האם יש תקווה לעקרה להיות אמא?
ישנן סוגיות הלכתיות שחוזרות שוב ושוב, לא בגלל שאין לפוסקי ההלכה הכרעה מעשית בהן, אלא בשל הנקודות הרגישות והקושי שהבעיה...
הרב בורשטיין: במצבים מסוימים ניתן לקבוע את מין העובר
בכנס מכון פוע"ה, הוצגה עמדה הלכתית שנותנת היתר, בתנאים מסוימים, לבחירת מין העובר באמצעים מלאכותיים
השתלת איברים - באילו מצבים זה מותר?
ההגדרה ההלכתית לתרומת איברים , וגם - מה קורה כאשר אדם המוגדר מת - חוזר לחיים האם 'מצבו' מאפשר תרומה?