לשדך הבנות

כל משפחה ומשפחה שנוהגת לשיר זמירות שבת זוכה לחזור בשבת על אותן המילים המפורסמות בזמירות "ולשדך הבנות"... השידוכים חוזרים ועולים על השולחן, והמציאות לפעמים קופחת על פנינו. לצערנו הרב היום התופעה כבר ידועה, על בחורים ונערות שנשארים עד גיל מאוחר בלא להקים משפחה, עד כדי כך שפורסם שכתופעת האימון האישי שכבר תפסה תאוצה רבה מאוד בשנים האחרונות, הקים הרב יהושע שפירא אימון מיוחד שנועד לעזור בנושא הנשואין, ככלי לעזור להתגבר על הקושי הקיים כיום באופן כואב כל כך.

יש שהקושי נובע מסיבות הדורשות פתרון עמוק, של חינוך ושל יצירת כוחות נפשיים להגיע אל השלב באופן הנכון, אך יש גם שהקושי הוא מעשי, לצלוח את הנהר של המציאות. ישנם נערים ונערות שסובלים מחוסר הצעות, ואף שיש היום אפשרויות כאלו ואחרות, פעמים הדרך בהן הם נעשות גורמת לחוסר אמון.

מהימים האלו שהזכרנו אנו למדים שבעם ישראל היו ימים מיוחדים שבהם הייתה השקעה רבה בתחום, ואף דברים שנראים מעט לא פשוטים, לצאת ולחול בכרמים בימים אלו והבנים לוקחים, נראה מאוד לא פשוט. הרב גורן זצ"ל כתב במאמרים שלו על החגים שנראה שדבר זה היה קיים בבית המקדש הראשון שבו עוד לא תוקנה תפילה אישית לכל אחד ואחת, ממילא עם ישראל לא היה לו מה לעשות ביום זה, לא היה וידוי, והמעשים ביום הכיפורים היו על ידי הכהן הגדול, ועם ישראל חי ביום הזה את השמחה הגדולה של מחילת עוונות, ואין מתאים יותר להשתמש בשמחה זו לנושא השידוכים, אך בזמן בית המקדש השני שכבר לא היה לשון של זהורית שמתלבנת בכפרת החטאים של עם ישראל, ותוקנה התפילה לכל אחד ואחת, ממילא כל עם ישראל היה שותף בצומות ובתפילות ולא המשיך הפתרון הנזכר.

נקודה נוספת הוא מזכיר במאמרו, שודאי שמי שהאבא דאג לשידוך לא היה זקוק לפתרון זה, אך כאשר ההורה לא הצליח לעזור, במצב זה לא היה מקום כלל להשאיר לצעירים להזדקן לבד ולכן היו חייבים לפתרון זה.

מכאן אנו רואים דוגמא לאחריות של ההורים לשידוכים של הילדים. ויתר על כך כתב בילקוט יוסף בקצרה ובבהירות: "כל מי שיש בידו אפשרות לעזור לקרוביו וידידיו להציע להם שידוך הגון, מצוה רבה היא, ומעלתה גדולה מאוד" וכיד ה' הטובה עליו מרחיב הוא להביא מקורות לדברים.

פעמים שנושא השידוך נתקל בשאלות מעשיות לא קלות, לדוגמא, האם לעשות שידוך לאנשים שאינם שומרים תורה ומצוות? אולי על ידי כך נמצא מכשילם לעתיד לבוא? א מי שפרנסתו משידוכים ורוצה לשדך בין חילונים שלא ישמרו טהרת המשפחה רשאי להקל בזה ואותם המקילים לשדך גם שלא לצורך פרנסה אין למחות בידם כיון שבעצם השידוך יש מצווה ובנוסף לכך לפעמים אף מציל אותם מאיסורים חמורים יותר ועל כל פנים ישתדל לדבר על ליבם שישמרו טהרת המשפחה ותבוא עליו ברכה".

נראה שבחיפוש קל על הנושא אפשר למצוא המון, אך לא די יהיה בחיפוש מקורות ובחינה עקרונית של הדבר, אלא נדרש מאיתנו יהיה לעשות מעשים, להיות שותפים, לזכור את חשיבות העניין ולעשות, פשוט לעשות כל מה שאפשר. יהי רצון שה' ישלח ברכה במעשי ידינו ונזכה לראות את עם ישראל במקומו ובשלמותו ומתוך השכינה השורה בכל בית בישראל נזכה גאולה שלמה לעם ישראל ולעולם כולו.