ידועים דברי הרמב"ן שמנה את מצוות ישוב הארץ כמצווה אחת מתרי"ג המצוות, ואף האריך רבות בחשיבותה, אך גם הרמב"ם אשר דנו רבים ביחסו למצווה זו, לא הקל על הרוצה לנסוע ממנה לארץ אחרת. לא לכל מי שירצה לנסוע, יסכים הרמב"ם להתיר לו לנסוע, וכפי שכתב בהלכות מלכים: ""אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחו"ל אסור, אא"כ חזק שם הרעב". רואים אנו שהרמב"ם הגדיר את היתרו לנסיעה לחול בכך שלא ישהה שם, אלא ממש כשיגמור את הדבר שלמענו נסע, הוא יחזור לארץ. דבר זה נראה שאנו יכולים ללמוד מהגמרא במסכת כתובות, בה הגמרא מספרת על אדם ששאל על אחיו שנפטר בחו"ל בלא ילדים, והוא חושב לנסוע לשם כדי לייבם את אלמנתו, ונאמר לו בלשון חריפה שאחיו נשא גויה ומת ברוך המקום שהרגו, ואתה רוצה ללכת בעקבותיו? האם מדובר שאחיו עשה איסור? אם כן מהו האיסור? הרי הותר לאדם לצאת לחו"ל כדי לישא אשה? אלא שלפי הבנת הרמב"ם מדובר שהוא נשאר שם, אחר שנשא אשה, למרות שיכל לחזור לארץ. וכך כתב במפרוש התוספות שם. אלא שהתוספות הסבירו את הגמרא בכתובת שמדובר בכהן, שכך אנו רואים בסיפור דומה בירושלמי, ולדעת התוספות זה אותו הסיפור, לעומת זאת, הרמב"ם ראה בבבלי שלא הזכיר שמדובר בכהן, שזו דעה חולקת, ולדעה זו אסור אפילו לישראל לצאת לחו"ל ולהישאר בה.
אף שהרמב"ם לא הזכיר היתרים רבים ביחס ליציאה לחו"ל, יש שהוסיפו היתרים נוספים, או ליתר דיוק סיבות נוספות ליציאה שיותרו לפי ההלכה, לדוגמא, בשדה חמד הביא דעות שמתירות לצאת לחו"ל כדי להתפלל על קברי צדיקים. אף שהיתר זה לא היה פשוט לו, נראה שהוא סמך עליו למעשה. לעומתו הרב קוק זצ"ל התקשה מאוד בהיתר זה, ואף לא ראה לו סיבה, שכן יש גם בארץ קברי צדיקים, ואף גדולים יותר, האבות הקדושים וגדולי התנאים. אמנם מעלה אפשרות שהאדם מרגיש יותר קשור לצדיקים שהיו יותר קרובים אליו בדורות האחרונים בחו"ל, ואולי הדבר היה שייך בכאלו שגדלו בחו"ל ואלו היו רבותיהם, אך אלו הגדלים בארץ, מדוע שלא יתחברו לצדיקים הקבורים בארץ, שהם אבות האומה?
ביחס לנסיעה לפולין, דנו רבנים רבים בדורנו, הן לסמוך על הדעות המתירות בשל ביקור בקברי צדיקים, והם משלבים ביקור זה כחלק מהסיור במחנות ההשמדה, ודומה הדבר לנסיון לא פשוט למצוא היתר צדדי לנסיעה. ויש שטענו (לדוגמא הדבר הובא במאמרו של הרב יהודה עמיחי שליט"א) שטיול במקומות אלו נועד לחזק את השייכות לעם ישראל, וממילא יש בכך חלק ממצוות ישוב הארץ וחיזוק היהדות. אלא שאז הדבר צריך להיבחן היטב, האם אין אפשרות אחרת להגיע ליעדים כאלו או לפחות מספקים! ממילא מובן הדבר שצדדים לכאן ולכאן יהיו בדברים אלו התלויים באומדן הדעת ונטולים הגדרה הלכתית. אך דומני שהם גם לא קלים בהיתרם.
במקרה דנן, שהנוסעים אינם מחפשים את החיזוק של עצמם, אלא אמירה בעולם, שאין נכון הדבר שהעולם מציינים יום זה ואנו כביכול מתעלמים מכך. ולכן יכול מאוד להיות שיש לצרף את הסיבות השונות להיתרים, שנאמרו במאמרי רבני דורנו, ולנצל מצב זה לקידוש ה', לפרסם בכל העולם, שלמרות הרצון העז של הגויים לכלותינו, אנו קמנו ונתעודד, וזוכים אנו לקדש את ה' יום יום בחזרת ישראל לציון.
עוד בקטגוריה אקטואליה וחינוך
גלישה לא בטוחה באינטרנט
הבן של השכן- הפסיכולוגיה של הורים וילדים ברשת. ההסתכלות על יתרונותיו של האינטרנט לעומת חסרונתיו יוצרת בעיה בהבנה...
כיסוי הראש
בשבוע הקרוב תלמידים רבים יצאו ממסגרות החינוך ויכנסו לתקופה של חופשה, במצב זה חשוב מאוד שאנו נשים לב למצב של הילדים, שלא...
על האקדמיזציה בחינוך
מאמר זה מתמקד בנושא אחד, בזיקת החינוך לאקדמיה. הוא אינו עוסק כלל ביחס העקרוני למדע.