שואה שקטה!

חובת העליה לארץ

דיונים רבים נערכו במשך השנים בין הפוסקים, בשאלה האם יש מצווה לעלות לארץ ישראל. כמובן שאלה זו בנויה על בסיס ההבנה שיש מצווה של ישוב הארץ (כפי שהכריעו רוב רובם של הפוסקים, כמובא בספרים כגון שו"ת יביע אומר ויחווה דעת באריכות), וממילא נשאלת השאלה האם חייב האדם לעלות לארץ, האם העליה היא חלק מהמצווה?

אחד מגדולי הרבנים פרסם תשובה קצרה, שמצוות ישוב הארץ היא מצווה קיומית, זאת אומרת שאדם לא מחוייב לעשות מעשה כדי להגיע אליה, אך אם הוא עושה אותה הוא מקיים מצווה. הוא השווה את הדברים למצוות ציצית, שאדם לא חייב לקנות ציצית, אך אם יש לו הוא חייב ללובשה, כך גם בנושא העליה לארץ.

הגר"א שפירא זצ"ל, כאשר קיבל מאמר ובו סברא זו, כתב תגובה לדחות את הדברים, ובדבריו הקצרים על הדבר מגדיר לנו הגדרה חשובה מאוד, יפה ובסיסית. עצם הביטוי מצווה זה אומר שיש מי שמצווה, ושיש מי שמחויב בדבר. כאשר מבקשים מאדם, יש לו את האפשרות לקיים או לא, אך כאשר מצווים עליו, הוא מחויב לעשות זאת. ולכן אי אפשר לומר שישנה מצווה שקיומה תלוי ברצון האדם. אכן גם לשיטתו קיימת מצווה מעשית ולא חיובית, אך ישנו הבדל משמעותי. מצווה קיומית היא מצווה שאם אדם מגיע למצב מסוים הוא מחויב לעשות את מעשה המצווה, הרצון קשור רק להיכנסות למצב של חיוב, ואילו כאן דעת אותו גדול היא שעצם החיוב יהיה תלוי ברצון.

ספרים רבים עסקו בחובה לעלות לארץ, אך זכורני שפעם בשיחה עם דודי הרה"ג הרב אפרים גרינבלט שליט"א שהיה אחד מגדולי הרבנים בארה"ב וכיום גר בירושלים, אמר לי דבר מאוד חשוב, הוא אמר שלכל מי שהוא יוכל הוא אומר לעלות לארץ, גם בלא להיכנס לדיון אם יש מצווה או לא, אלא שפשוט עוד מעט אין יהודים בחו"ל! בשל אחוז ההתבוללות הגדול. לדידו זו ממש סכנה, שאף במקומות הדתיים ביותר ישנה התבוללות נוראה.

בנית מסגרת הלכתית לחיים

אף אלו שאינם עולם לארץ, חשוב מאוד שיזכרו שישנה ביהדות מסגרת מאוד משמעותית שנועדה לשמור על היהודי מלהגיע לקשר עמוק עם גויים, קשר שעלול להגיע לנשואין. חכמנו ז"ל ידעו שכאשר כבר נוצר הקשר, כבר יהיה קשה לעצור את כדור השלג, לכן ניסו לעצור אותו עוד טרם נוצר. ואף שאי אפשר היה שלא יהיו כלל קשרים בין יהודים לגויים,  את הדברים המשמעותיים ביותר אסרו חכמים, כגון סתם יינם (יין שהגוי שכשך אף שלא לעבודה זרה) וכפי דברי הגמרא שיינם נאסר משום בנותיהם, שהשתיה המשותפת של היין עלולה להוביל לנשואין. פת נכרים, טבילת כלים, חלב נכרים ועוד. חשוב מאוד ללמוד את ההלכות של הדברים, כפי שהן מופיעות בספרי ההלכה ולחיות אותן כבסיס לשמירת היהדות.

כמובן שאף בנושאי הצניעות, שלא נועדו למטרה זו, השמירה המדוקדקת עשויה להציל מנשואי תערובת, כגון איסור יחוד, ועצם הדרכת חז"ל להתרחק מאוד מאוד מנשים וכו'.

ולבסוף כמובן, אף שהדבר לא ברור שהינו נכנס בגדר הלכתי, הסברת היהדות, הגברת הזהות היהודית ומשמעותה.

מציאות נוראה אנו שומעים, ושומה עלינו לעשות כל מאמץ למגר את התופעה, ולהציל את אחינו מניתוק מעם ישראל.