שאלה:
נכון לח"כים הדתיים לפעול למעבר משיטת בחירות יחסיות-ארציות לשיטת בחירות אזוריות או אף לבחירות בשיטה הרובנית?
תשובה:
במדינת ישראל נהוגה שיטת הבחירות היחסיות-ארציות. שיטה זו הונהגה כבר במוסדות היישוב שקדמו להכרזת העצמאות, ומאז ועד עתה, גם לאחר כינונה של המדינה, מתקיימות בחירות בשיטה יחסית-ארצית. נכון הוא שבמהלך השנים עלו כמה וכמה הצעות לשינוי השיטה, אם לשיטת בחירות אזוריות, אם לשיטת בחירות רובניות, ואם להצעות ביניים שונות. ברם, להוציא שינוי חוזר ונשנה של אחוז החסימה, הרי שבכל הנוגע לשיטת הבחירות עצמה – משנה ראשונה זו לא זזה ממקומה: בחירות יחסיות-ארציות. יתרונות השיטה – בעיקר בביטוי שהיא נותנת למגוון האוכלוסייה, האפילו על חסרונותיה – בעיקר החשש מהיעדר יציבות שעלול להיגרם ממנה.
דומה כי המקורות שנפרשו בשאלה הקודמת, וביותר תשובת מרן הראי"ה קוק זצ"ל שתוארה שם, מלמדות כי – ככלל – ההלכה אינה מצדדת בשיטת הבחירות הרובניות. בשיטה זו – בסופו של דבר – לא מוענק כל ייצוג למיעוט, אפילו כאשר הוא מיעוט גדול מאוד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במיעוט קטן. ההלכה אינה סובלת רמיסה כזו של קול המיעוט. כפי שנזכר, חשוב להלכה מאוד לתת ביטוי למגוון האוכלוסייה, למצער עד גבול של היעדר יציבות ממשי. יתרה מזאת; השיטה הרובנית גורמת לא פעם לעיוות, לפי שהייצוג אינו משקף בהכרח את קולות הבוחרים. הואיל ונציג מחוז הבחירה נבחר ברוב רגיל, הרי מועמד שזכה ב-51% מן הקולות הוא נציג המחוז, ושאר 49 האחוזים אינם נחשבים כלל. כך סך כל הקולות שקיבלה המפלגה במדינה אינו בא לכלל ביטוי. מכאן שפעמים מפלגה שנתמכת על ידי מיעוט של מצביעים יכולה לקבל את הרוב בפרלמנט, מאחר שמצביעיה מרוכזים באזורים מסוימים. כך נשללת השיטה הרובנית. ברם, טענה זו אינה יכולה להישמע, ודאי לא בעוצמה כזו, ביחס לבחירות אזוריות. כאן ניתן לטעון ששיוך אזורי ואינטרסים אזוריים אינם פחותים בחשיבותם מאידיאולוגיות שונות, כלומר ייצוג אזורי אינו נופל מייצוג תנועתי, בפרט במדינות גדולות שבהן יש שונות גדולה של אינטרסים בין אזור לאזור: אלה נשענים על חקלאות לעומת אלה הנשענים על תעשייה, אלה ב-Hi Tech ואלה ב-Low Tech וכו'. אם רוצים שלאלה יינתן ייצוג וגם לאלה, הרי שיש מקום גם לבחירות אזוריות.
לא ניתן אם כן לטעון שההלכה שוללת את השיטה האזורית, אם כי השיטה היחסית-ארצית עולה עליה, בוודאי במדינה שאינה כה גדולה.
עוד בקטגוריה אקטואליה בחברה
יחסים בין המינים בעידן הדיגיטלי – היבטים הלכתיים ופסיכולוגיים
מקרים רבים שמגיעים לרבנים ואנשי מקצוע ומציפים את סוגיית הממשק בין המינים. אומנם סוגיה זו הייתה מאז ומעולם סוגיה הלכתית...
'אחוז החסימה' בבחירות לכנסת
האם נכון לח"כים הדתיים לפעול להקטנת 'אחוז החסימה', או שדווקא טוב ש'אחוז החסימה' ייוותר גבוה למדיי?
הרב כשומר הסף לחוק ולמוסר בחברה
התרבות המודרנית הביאה לשינויים חברתיים עצומים ומציבה בעיות מוסריות ואתגרים חדשים בפני הרבנים. מאמר זה עוסק בחשיבות...
