ושבתם איש אל אחוזתו-על מעגל העוני ועל דרך ההיחלצות ממנו

פרשת בהר היא פרשה מיוחדת במינה: בסדר הפנימי שלה ישנו חוט, החורז את המצוות החברתיות הרבות המוזכרות בה:

כך תארו חכמים את הקשר בין חלקי הפרשה:

רבי יוסי ברבי חנינא אומר: בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית,

אדם נושא ונותן בפירות שביעית:

לסוף מוכר את מטלטליו.

לא הרגיש, לסוף מוכר את שדותיו.

לא באת לידו עד שמוכר את ביתו.

לא באת לידו עד שמוכר את בתו.

לא באת לידו עד שלוה בריבית.

לא באת לידו עד שמוכר את עצמו.

(על פי קידושין כ)

הפרשה שלנו עוסקת בהתחלה באדם אמיד, עצמאי, בעל רכוש, בית, ושדה אחוזה. אך אדם זה מאבד את רכושו בתהליך המתואר לאורכה של הפרשה:

תחילה מוכר הוא את אמצעי הייצור: את כלי העבודה, את השדה -  וכך הוא מאבד את היכולת להתפרנס כעצמאי.

בהמשך הסיפור הוא מוכר את ביתו - ובכך הוא מאבד את היכולת שלו לגור בבית, מבלי להיות תלוי בחסדם של בעלי הנכסים, משכירי הדירות.

לאחר מכן הוא מחפש הלוואה דחופה כדי להתמודד עם מצוקה תזרימית  שנוצרה לו, ועם קשיי הנזילות. בהעדר יכולת למשכן רכוש בשביל הלוואה בתנאים טובים, הוא מתפתה לקחת הלוואה בשוק האפור בריבית קצוצה ושערורייתית.

מכאן קצרה הדרך לאיבוד החרות האישית ולכניסה לחיי עבדות, שבעידן המודרני הם מתורגמים לשעבוד נפשי לחובות שחייב האדם שהסתבך לבעלי ההון והנכסים הפיננסיים, שהם גם ספקי האשראי, המלווים, או הנושים. מכאן גם הדרך למעצר ולאיבוד חרות באופן מוחשי היא קצרה מאוד ושכיחה ביותר בימנו.

כשנתבונן מעט יותר נראה דבר מעניין. ההידרדרות הכלכלית לא נעשית מעצמה. האדם עצמו, המנסה להימלט מגזרת הגורל נוקט בפעולות היחלצות, שאחת אחרי השנייה הן הגורמות דווקא להעצמת הנפילה. הוא נמנע מלהפקיר את פירות שדהו בשביעית, הוא מוכר מהר את כלי העבודה, את הבית, את השדה, לוקח הלוואה בריבית, אפילו את רגשי האב שלו הוא שוכח, ומוכר את הבת שלו לשפחה. בסוף אדם זה כורך בעצמו סביב צווארו את חבל התליה שלו ומוכר את עצמו כעבד לעבודה זרה. "או לעקר משפחת גר – זה המוכר עצמו לעבודה זרה"!

כל אלו הן התנהגויות של אדם לחוץ, החושב שהכל תלוי בו. השוכח את בוראו, וחושב שהעזרה לזולת, מתן הרשות לאחרים להנות מפירות נכסיו בשנת השמיטה, באה על חשבונו וגורעת מצרכיו האישיים. אדם זה, שאינו מוכן לתת משלו לאחרים, גם איננו מצפה שאחרים יחלצו לעזרתו, הוא גם לא מחכה ומצפה לישועה ממרומים. במידה בה הוא מודד בה הוא חושב שמודדים לו. לכן הוא איננו מחכה, והוא מאבד את רכושו ואת חירותו כדי להשיג מזומנים תכף ומיד!

ההתנהגות הנדרשת שלנו כחברה עם אדם אטום חברתית וכושל כלכלית  זה היא מפעימה: אדם זה עובר תהליך של תיקון ותשובה, כאשר חבריו בכל שלב ובכל תחנה, נחלצים לטובתו ומצילים אותו מהאויב מספר 1 שלו – ממנו בעצמו. כך חוזר הנופל האגואיסט לחיי חברה תקינים, לחיים של אמונה ושל ערבות הדדית.

תחילה, מצווים אנו, שלא לנצל את מצוקתו של מוכר חפציו כדי להונות אותו, ולקנות את חפציו  בפחות משווים. בשלב שני, אנו פורשים רשת בטחון, ולא מאפשרים למוכר למכור את אחוזתו לצמיתות, ואנו גם משארים לו אופציה לקנות חזרה את ביתו תוך פרק זמן סביר.

בשלב מתקדם יותר של הנפילה, אנו מצווים לתמוך באח שמך, ולתת לו הלוואה בלי ריבית, כצדקה מעולה, ולהעמידו בחזרה על רגליו. גם כאשר הגיע אחינו למצב של עבדות גמורה איננו מתייאשים ממנו. מצווים אנו לשמור על כבודו כאשר הוא עובד אצלנו, ולפדות אותו משביו לאחר שנמכר לעבדות אצל זרים. – מצוות פדיון שבויים.

אם שמתם לב, במרכז התהליך נמצאת הקרקע, ובתרגום למציאות ימנו, הדירה – נכס נדל"ן. האיבוד שלה מאיץ את תהליך העוני, והחזרה אליה, אל הבעלות על נכס יציב ומניב, היא בסיס לעצמאות, לחרות, ולעבודת ה' אדון כל הארץ ללא שיעבוד ותלות.

בעידן בו הבעיה החברתית הבוערת היא הקושי של משפחות רבות להגיע לרכישת דירה. בעידן בו הבנקים נותנים הלוואות רק בריבית, וזו עולה בהתאם לגודל הצורך והמצוקה של מבקש הלוואה. בעידן בו הדרישה הרגולטורית היא לאפשר נתינת הלוואה רק לבעלי "הון עצמי" גבוה, כלומר, רק לאלו, שמצבם הבסיסי טוב ממילא, חובה עלינו למצוא את הדרך לסייע לחלשים להצליח לרכוש דירת מגורים זולה ומשתלמת באמצעות העברת מידע אמין, (הקפדה על "אונאה"), באמצעות תמיכה אישית, ("והחזקת בו") ובאמצעות מתן הלוואה ללא ריבית בהתאם לצורך.

הכותב הוא מייסד עמותת "אחים לבית," המסייעת למשפחות הצריכות לכך ברכישת דירת מגורים זולה ומשתלמת, במידע, בהכוונה, ובהלוואה ללא ריבית.

אחים לבית ב"הדסטארט" - http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18682

אתר אחים לבית  - http://ahim-labait.org/