במקומות רבים מתאספים אנשים שונים שיש להם עבודה משותפת, תפילה בציבור, או כל ריכוז אחר של אנשים, ובמשך הזמן אנשים אלו צריכים ללמוד לחיות נכון ביחד, לחיות באופן שהאוירה תהיה נעימה, והתחושה שכולם יקבלו תהיה טובה.
אלא שמטבע הדברים, כל אחד שונה מהאחר, ולכל אחד ישנם צרכים שונים. לא תמיד קל לעמוד על רצונותיו של כל אחד, ופעמים שהדברים לא מסתכמים רק ברצונות, אלא לפעמים הדבר ממש נוגע בצרכים מאוד יום יומיים.
בימי החום והקור הדברים מקבלים משנה משמעות. אמנם כבר כתב בספר הכוזרי שארץ ישראל מיוחדת בכך שהמזג שבה ממוצע, לא קיצוני, אך בדורות האחרונים אנשים התרגלו לפינוק מה ולרצון לממש את הטכנולוגיה החדישה כדי ליצור לעצמם מצב נעים של טמפרטורה. כיום אנשים רואים זאת כדבר בסיסי וכזכות של כל אחד, אלא שלפעמים מה שטוב לאחד לא קל לאחר.
אף שמזגן הוא דבר יחסית חדש, אך גם בעבר דיונים היו ביחס לפתיחת חלון או לסגירת חלון, וביחס לשאלות אלו מצאנו בעולם התורה שהביאו בספרים שונים דברים בשם החפץ חיים שאמר: "שיש לנהוג על פי האמור במסכת פאה שהאומר כדין שומעין לו, אם כן, בקיץ שומעים לאומר לפתוח ובחורף לאומר לסגור, ואם מעשנים בחורף מותר לפתוח החלון וכל דאלים גבר" (ספר ממון כשר לרב י שוורץ ועוד).
בספר קיצור הלכו חובל ומזיק ושמירת הגוף שיצא לאור על ידי כולל אברכים ברחובות שהביאו בשם הגרש"ז אויירבך זצ"ל: "כשנמצאים במקום ציבורי כגון בנסיעה וכיוצא בזה אסור לאחד שחם לו לפתוח חלון, בזמן שיש מזג אויר שרוב אנשים קר להם, ואין לאחד לסגור חלון בזמן שלרוב אנשים חם. וכן לענין הפעלת מזגן או תנור גם כן תלוי בזמן שרוב מדליקים".
הולכים אחר הרוב, צריך להתחשב ברוב, אם כי צריך לשים לב, מתי אנו צריכים להתחשב במיעוט, האם בגלל שהאדם הוא מיעוט, לא נאפשר לו חיים?
בשו"ת רבבות אפרים (ח"ד סי' ריט') כתב: "בכיתה לפעמים לכל הכיתה חם ולאחד קר מאוד אפילו אם לובש בגד והשאלה מה לעשות לפתוח את החלון כמו שכולם רוצים או להשאיר סגור. ונראה הנה לאלו שחם אין היזק אם יהיה סגור ורק להנאתן הן רוצים לפתוח ואילו לזה שקר יש לו חשש של בריאות וזה לעיכובא דאסור להזיק ליחיד. ופשוט לכאורה שיסגרו".
ישנו הבדל בין נזק לבין נעימות ונוחות. לפגוע באחר זהו מזיק ובו אין היתר גם לרבים, אך כאשר מדובר בנוחות ונעימות, ודאי שנוחות ונעימות הציבור קודמת.
דברים אלו נראה שאף שהביאו מקור כזה או אחר, כגון מהמשנה שעושים לפי מי שטען כעניין, אך נראה שדבר זה באמת יסודו באומדן והערכה ושכל ישר.
אין ספק שהיסוד החשוב ביותר והאידאלי ביותר הוא ללמוד לחיות ביחד בשלום, למצוא נכון את האיזון ולבנות חיי חברה תקינים. פעמים שרגישות יתר מקשה על הדבר, אך משימה גדולה לבנות נכון את החברה כדי שתגיע לדברים בלא צורך הכרעה הלכתית, אך פעמים שצריך הכרעה זו וחשוב לדעת אותה שידיעתה מנועת מחלוקות.
עוד בקטגוריה אקטואליה בחברה
יחסים בין המינים בעידן הדיגיטלי – היבטים הלכתיים ופסיכולוגיים
מקרים רבים שמגיעים לרבנים ואנשי מקצוע ומציפים את סוגיית הממשק בין המינים. אומנם סוגיה זו הייתה מאז ומעולם סוגיה הלכתית...
'אחוז החסימה' בבחירות לכנסת
האם נכון לח"כים הדתיים לפעול להקטנת 'אחוז החסימה', או שדווקא טוב ש'אחוז החסימה' ייוותר גבוה למדיי?
על השיטה בבחירות לכנסת
האם נכון לח"כים הדתיים לפעול למעבר משיטת בחירות יחסיות-ארציות לשיטת בחירות אזוריות או אף לבחירות בשיטה הרובנית?