הגמרא במסכת סוטה מביאה את דיני מלחמת מצווה ומלחמת רשות, ומביאה דין האומר שבמלחמת מצווה כולם יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחפתה.
מלחמת מצווה הוגדרה בגמרא ובפוסקים הן במלחמת כיבוש הארץ, והן במלחמת עזרת ישראל מיד צר הצורר אותם, זאת אומרת מלחמה להגן על עם ישראל הינה מלחמת מצווה, ולפי דברי הגמרא הזו, היו שטענו שאף בנות צריכות לצאת לשירות צבאי.
כנגד דעה זו יצאו רוב רובם של גדולי ישראל. סיבות שונות הובילו את דבריהם. היו שטענו שהמסגרת הצבאית נוגדת את המצב של הבת, שצריכה להיות או בראשות הוריה או ברשות עצמה, ואסור שהבת תהיה תחת רשות של אנשים אחרים, שדבר זה יוביל לנזקים גדולים (אגרות חזון איש ועוד), היו שטענו שהדבר עלול לפגוע ביעוד שלהן ובתפקידן להקים בית בעם ישראל (שו"ת דבר יהושע) ועוד סיבות שונות.
אף הרבנות הראשית יצאה בפרסומים שונים נגד השירות הצבאי לבנות. לפני שנים פורסם מכתבו של הרב הרצוג זצ"ל שבו הוא מתנגד לגיוס הבנות, בהשתמשותו בלשון עדינה, וכשנשאל על לשונו העדינה והלא מוחלטת הסביר שלא רצה להוציא לעז על בנות שבכל אופן כן הולכות.
קשה מאוד להתעלם מכך שבחוש אנו רואים שמצבה של הבת המתגייסת לשירות הצבאי איננו פשוט, המעורבות עם הגברים מזיקה מאוד.
יחד עם זאת, אין ספק שהתרומה למדינה חשובה מאוד, ואין זה פשוט שבת דתיה לא תעשה שירות תרומה למדינה, ולכן הקימו מסגרת אחרת המיועדת לבת הדתיה והיא מסגרת ה"שירות הלאומי".
אף למסגרת זו יצאו מתנגדים, הטענו את טענתו של החזון איש ועוד טענות, אך לדרך זו היו לא מעט שתמכו ותומכים בה. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל פרסם במקומות שונים את תמיכתו במסגרת זו, ואף רבנים נוספים שהלכו בדרכו.
כיום דרך זו קיימת במקומות רבים, ואף הוקמו גופים המארגנים אותה ותומכים בה.
הרב שאול ישראל זצ"ל בראיון שערך לפני הבחירות לרבנות הראשית שבהן היה מועמד (בסופו של דבר נבחר בזמנו הרב גורן זצ"ל) האריך לטעון שההתנגדות לשירות הלאומי שהייתה בזמנו לא הייתה לעצם השירות אלא לחוק המחייב את הבת לשירות לאומי מקביל לשירות צבאי, דבר שהיה גורם לשירות הלאומי להיות בעייתי כמו השירות הצבאי, אך הואיל וכיום השירות הלאומי איננו חובה, ובת הרוצה לעזוב אותו יכולה, ואין מי שיחייב אותה, אין כיום סיבה להתנגד אליו.
כמובן שמסגרת השירות הלאומי שהינה רחבה מאוד, ומשלבת את הבנות בתחומים שונים ובמקומות שונים דורשת הכוונה גדולה. פעמים שהבת עלולה להגיע לשירות לאומי במקומות שבהם היא עלולה לרדת מבחינה דתית, בשל האווירה השורה במקום ומסיבות שונות, לכן חשוב שבת ההולכת לשירות לאומי תבחר לעצמה מקום שיתמוך בה מבחינה דתית וידאג לצרכיה.
בשל בעיות אלו הקיימות אף היום ומסיבות נוספות היו מגדולי ישראל שלא המליצו על שירות לאומי, כגון הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל והגאון הרב שפירא זצ"ל, ולכן בתחומים אלו נכון הדבר לבת לשאול את הרב שלה מה לעשות ועל פי דרכו ללכת, כפי הדרכת המשנה במסכת אבות: "עשה לך רב והסתלק מן הספק".
עוד בקטגוריה אקטואליה בחברה
יחסים בין המינים בעידן הדיגיטלי – היבטים הלכתיים ופסיכולוגיים
מקרים רבים שמגיעים לרבנים ואנשי מקצוע ומציפים את סוגיית הממשק בין המינים. אומנם סוגיה זו הייתה מאז ומעולם סוגיה הלכתית...
'אחוז החסימה' בבחירות לכנסת
האם נכון לח"כים הדתיים לפעול להקטנת 'אחוז החסימה', או שדווקא טוב ש'אחוז החסימה' ייוותר גבוה למדיי?
על השיטה בבחירות לכנסת
האם נכון לח"כים הדתיים לפעול למעבר משיטת בחירות יחסיות-ארציות לשיטת בחירות אזוריות או אף לבחירות בשיטה הרובנית?