אין מזל לישראל?

בחודש אלול תשד"מ התפרסם בירחון "אור התורה" מאמר של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א שבו הוא אוסר לקנות כרטיס ממפעל הפיס, ולא רק כרטיס של טוטו העוסק במשחקי כדורגל בשבת, שלדעת הפוסקים אסור לקנותו, שכן בקניה זו יש חיזוק של חילול שבת המוני לצערנו הרב, אלא גם שאר סוגי הגרלות של מפעל הפיס אסורות.

לאחר מיכן פרסם את דבריו בספרו שו"ת יביע אומר, ובו האריך להסביר ולהוכיח את שיטתו מתוך בקיאותו הרבה. דבריו מבוססים על הגמרא במסכת סנהדרין דף כד העוסקת במשחק בקוביא שבה נחלקו התנאים מדוע משחק בקוביא פסול לעדות ואף עובר על איסור. הגמרא מביאה שרמי בר חמא הסביר את הדברים שדין משחק בקוביא אסור בגלל שיש בדבר חשש של גזל, שכן כלל הוא בהלכה שאסמכתא אינה קונה, והמשחק בקוביא בכסף אין דעתו להפסיד את כספו, ולכן הלוקח את הכסף עובר על מעין גזל בלוקחו את הכסף הזה. לעומתו רב ששת הסביר את דין המשנה מטעם אחר והוא שאנשים אלו שעוסקים בשיחוק בקוביא אינם עוסקים בישובו של עולם. ומשמע מהסברו שאם מדובר באדם שביום יום שלו עובד ומתפרנס, וכדבר נלווה משחק בקוביא אין בכך איסור. להלכה נחלקו הפוסקים, הראשונים והאחרונים. בעוד דעת הרמב"ם והשולחן ערוך היא לפסוק כרמי בר חמא ולאסור אף אם יש למשחק עיסוקים ופרנסה אחרת, ואילו הרמ"א בעקבות ראשונים רבים פסק כרב ששת להתיר את הדבר.

בעקבות דיון זה פסק הגר"ע יוסף שליט"א שלספרדים ההולכים כדעת השולחן ערוך אסור לקנות כרטיס הגרלה. אמנם לאשכנזים אף שנטה שלא ראוי הדבר, לא אסר.

בעקבות פרסום זה, פנו אנשי מפעל הפיס לגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל בשאלה, האם הדבר באמת אסור, או שיש מקום להתיר זאת. תשובתו הקצרה של הגר"א שפירא פורסמה בספר תחומין חלק ה' ובו הוא מתיר את הדבר אף לספרדים, והיתרו מבוסס על כמה סברות חזקות. ראשית מוצאו מכך שמנהג מפורסם וקבוע בעם ישראל היה מעולם לעשות דברים אלו, ולכן ודאי שאין לאסור זאת, אך לבסס את ההיתר צרף כמה סברות נוספות. לדוגמא טען שמשחק בקוביא היה מצב שכל הכסף נמצא לפני האנשים, והאדם כל הזמן קשור לכסף שלו, ואילו במפעל הפיס כל הכסף ניתן לחברה והיא קונה אותו, והאדם לא חושש כלל לקבל את הכסף שלו בחזרה, ברור לו שהוא יקבל כסף אחר, במידה ויזכה.

ועוד טענה שהוסיף שהקונה כרטיס מקבל משהו שבזמנו שווה כסף, שהרי יוכל למכור אותו לאחרים, ולכן אין כאן הפסד ישיר.

רבים קיבלו את דעתו והלכו בשיטתו של הגר"א שפירא, כגון הגאון הרב משה לוי זצ"ל בספרו תפילה למשה, והגאון הרב אריאל שליט"א בתשובה ארוכה בספרו שו"ת באהלה של תורה.

עוד רבים עסקו בעניין, ואין ספק שלאשכנזים ודאי שהדבר מותר, ואילו לספרדים מצאנו בכך מחלוקת בין הפוסקים. דבר זה מביא אותנו להסבר מעניין מאוד שהביא הגר"י אריאל שליט"א והוא שאין כאן בעיה של לפני עיור לא תיתן מכשול, בכך שמפעל הפיס מעבירים כסף מאחד לשני, ואין כך בעיה של גזל שכן מפעל הפיס יש להם על מי לסמוך, וממילא יכולים לומר שלשיטתם אין איסור בדבר, ולכן גם לקונים אין בעיה שאינם מכשילים את מי שטוען שמותר לו לפי ההלכה (ויש לו בסיס רחב לסמוך עליו).

דיון זה קיים בהגרלות המתבססות על רצון האדם להרוויח ושאין בהן תועלת בפני עצמה. אך שנים רבות מתפרסמות הגרלות שונות של מוסדות קודש וכדומה המחפשים דרכים לגייס כספים למטרות רבות וחשובות, ולשם כך מארגנים הגרלות נושאות פרסים מכובדים. הגרלות אלו ודאי שמותרות לכל הדעות, שכן אדם הקונה, למרות שפעמים רבות רצונו לזכות, אך ודאי שדעתו היא שבכל מקרה הכסף הולך למטרות קודש שיש לו עניין בהן, והדבר דומה לנודר לצדקה על מנת שיחיה בנו, שאף אם הבן נפטר הצדקה קיימת, שזהו טבעם של ישראל קדושים.