לתשומת ליבכם.
השנה שנת תשע"ו, היא שנה ראשונה לשמיטה הנקראת גם שנת מעשר-שני.
אולם בתחילת השנה ייתכן שעדיין נשארו בגינות ירקות חד-שנתיים וקטניות
שגדלו מאליהן בשביעית והם אסורים באכילה באיסור ספיחין. איסור זה פג
בתחילת חודשי החורף עפ"י סוף זמן ספיחין המופיעה בלוחות שביעית. פירות
החורף הגדלים בגינות מותרים באכילה אך צריך לנהוג בהם קדושת שביעית והם
פטורים מתרו"מ.
מאידך, ירקות וקטניות ופירות החורף שנמכרים בשווקים עפ"י היתר מכירה
מותרים באכילה ויש להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה, כשבסוף נוסח ההפרשה צריך
לקרוא מספק, גם שם למעשר-שני וגם שם למעשר-עני ולומר את נוסח חילול
מעשר-שני על המטבע ללא ברכה.
ירקות שקיימם בגינה אחרי זמן הספיחין הרשום בלוחות וכן הפירות שיהיו על
העצים בקיץ, דינם כפירות שמינית לכל דבר, הם מותרים באכילה לאחר שיפרישו
מהם תרו"מ בברכה, כשבסוף נוסח ההפרשה קוראים שם למעשר-שני ואומרים גם את
נוסח חילול מעשר-שני בברכה".
עוד בקטגוריה מעשר שני
שנת תשע"ט - שנת מעשר שני
שנת תשע"ט נחשבת כשנת מעשר שני והיא השנה הרביעית במחזור השנים. בהיות שנת תשע"ט שנת מעשר שני ישנן לה הלכות השונות בחלקן...
פדיון מעשר שני בירושלים בזמן הזה
במצוות הבאת מעשר שני לירושלים נאמר בתורה (דברים יד, כד-כה) שאין חיוב להעלות את פירות המעשר עצמם כי אם את כסף פדיונם....
שווָה פרוטה?
<p>על משמעות פרוטת חז"ל להלכה לאורך הדורות</p>