א. תשע"ח – שנת מעשר עני
א. התרומות והמעשרות, כמו חלק גדול מן המצוות התלויות בארץ, מסודרים במחזור של שבע שנים שמתחיל בשנת השמיטה ומסתיים בשנת השמיטה שלאחריה.
ב. שנת המעשר בירקות נקבעת עפ"י שעת הלקיטה[2] ועפ"י התאריך א' תשרי.[3] לפיכך בא' תשרי תשע"ח מתחילה השנה השלישית במחזור השנים בירקות, ונוהג בה מעשר עני.[4]
ג. מהירקות הנלקטים בשנה זו יש להפריש תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר הנוהגים בשנים א-ו,[5] וכן להפריש מעשר עני ולתת אותו לעניים.[6]
א. מעשר עני לאחר שהפריש וקרא עליו שם מעשר עני, אין בו קדושה[7] אבל הוא ממון העניים ויכולים הם לעשות בו כל מה שירצו,[8] ויש מצווה על הבעלים לתת חלק זה מהיבול לעניים.[9]
ב. ההגדרה של עני בימינו, בנויה על סמך הצרכים של אדם ושל בני משפחתו למשך שנה. אדם שיש לו סכום כסף, שמספיק למחייתו ולמחיית בני משפחתו למשך שנה אינו עני. לחלופין, אם יש לאדם שכר עבודה מובטח שמספיק למחייתו כנ"ל, הוא אינו עני. כדי לדעת מהו שכר עבודה מינימאלי אפשר להשתמש בתור קריטריון ב'שכר המינימום' במשק.[10] אם אין לו את כל אלה - הריהו עני.[11]
ג. אם לא נמצא עני כזה העומד בקריטריונים הנ"ל, לא פקעה חובת הנתינה. במקרה זה, יש אומרים שיש אפשרות לתת את מעשר העני לגבאי צדקה והם יכולים לתתו גם שלא עפ"י הקריטריונים הנ"ל.[12]
ד. נתינת מעשר עני היא נתינה של פירות המעשר לעני, ואין יוצאים ידי חובה בנתינת כסף בתור תמורה לאותם פירות.[13]
ה. כיוון שצריך לתת דווקא את הפירות למעשר עני, וכן יש קושי למצוא עני בכל פעם שהאדם מפריש תרומות ומעשרות, הדרך הנוחה והטובה ביותר לקיים את מצוות הנתינה, היא על ידי הלוואה מראש לעני קבוע ('מכירי עניים').[14]
בצורה זו, הפירות מוקנים מאליהם לעני בשעת 'קריאת שם', והעני נותן למלווה רשות ליהנות מן הפירות תמורת קיזוז ההלוואה שהלווה לו מראש.[15]
ו. אין לברך ברכה נפרדת על נתינת מעשר עני.[16]
ז. גם אדם המוגדר עני חייב להפריש מהיבול שלו ולתת מעשר עני לעני אחר.[17]
א. דיני נתינת מעשר עני חמורים יותר, ויש לתת מעשר עני גם במצב של ספק,[18] כאשר יש 'חזקת חיוב', לאמור שיסוד החיוב של מעשר עני מבורר ואינו מוטל בספק.[19]
ב. כאמור, כאשר יסוד החיוב של מעשר עני מוטל בספק אין חובת נתינת מעשר עני לעני, אך יש חובת הפרשה וקריאת שם כדי להפקיע מאיסור טבל.
ג. לדוגמה, פירות שגדלים בתחום עולי מצרים,[20] פטורים מנתינת מעשר עני. לעומתם דגן, תירוש ויצהר (קמח, יין ושמן זית) – חייבים בנתינה.[21]
ב. חג הסוכות
א. אתרוג של ערלה פסול לנטילת ארבעת המינים[22] למשך כל ימי החג.[23]
ב. אתרוג טבל, שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, פסול לנטילת ארבעת המינים[24] למשך כל ימי החג.[25] לפיכך, אדם המגדל אתרוגים בגינתו, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות כדי לצאת ידי חובת ארבעת המינים.
ג. יש להקפיד להפריש בפועל את המעשר ראשון ללוי ולא להסתפק בקריאת שם בלבד, כדי להימנע מהישארות חלק מעשר ראשון בתוך האתרוג ובכך יהיה חסרון של 'לכם'.[26]
ד. אולם, אדם המנוי על 'קרן המעשרות – בית האוצר' של מכון 'התורה והארץ', בקריאתו את נוסח ההפרשה, בה הוא קורא שם מעשר ראשון, מתקיימת אף הזכייה ללוי.[27]
ה. אתרוג אף שנחשב אילן, שלב הגידול הקובע בו הוא לקיטה, כירק, אך התאריך הקובע הוא ט"ו בשבט, כאילן.[28] לפיכך, בין אם האתרוג נקטף לפני א' תשרי תשע"ח ובין אם נקטף לאחר תאריך זה, יש להפריש ממנו מעשר שני.
ג. חול המועד
-
עבודות בגן הנוי הפרטי[29]
א. עבודות של פיתוח שטח כהכנה לזריעה, שתילה או נטיעה אסורות בחול המועד.[30]
ב. אין לנכש צמחים ועשבים.[31]
ג. גריפת עלים ואיסוף פסולת לשם ניקיון הגינה, מותרים רק אם נעשה בכמות קטנה, ללא טירחה.[32]
ד. מותר לקטוף פרחים כדי לנאות בהם את הבית בימי חול המועד.[33]
ה. אין לגזום את ענפי האילן,[34] אך מותר לגזום ענפים המפריעים למעבר בימי החג,[35] או לצורך סכך לסוכתו,[36] אך יעשה זאת בשינוי בולט.[37]
ו. אין לכסח את הדשא בימי חול המועד.[38]
ז. השקיה ודישון - מלאכות אלו נאסרו בחול המועד.[39] לפיכך, יש להשקות מראש את הצמחים, העצים, הדשא והעציצים שבבית[40] לפני החג כדי למעט ככל שניתן במלאכה בחול המועד. אם לא דחו בכוונה תחילה את ההשקיה לימי חול המועד, והצמחים זקוקים להשקיה למטרת קיומם[41] או למטרת שמירה על יופיים לימי החג,[42] מותר להשקות אותם בדרך הרגילה ואין צורך למעט בכמות המים.[43]
ח. ניתן להשקות גינה פרטית באמצעות מחשב השקיה המכוון באופן קבוע.[44]
ט. ריסוס והדברה נגד מזיקים ומחלות – מותר רק כאשר הפעולה אינה כרוכה בטורח רב,[45] ואף אם הריסוס וההדברה נועדו להרחיק מזיקים ולמנוע מחלות שעדיין לא הופיעו אבל ישנה סבירות גבוהה שיופיעו.[46]
[1]. למידע נוסף שהתפרסם עבור חודשים אלו, ראה אמונת עתיך 113 (תשרי תשע"ז) עמ' 138‑140.
[2]. ראש השנה, יג ע"ב; רמב"ם, הל' תרומות פ"ה הי"א; שם, הל' מעשר שני פ"א ה"ד.
[3]. ראש השנה, פ"א מ"א; רמב"ם, הל' מעשר שני פ"א ה"ב.
[4]. ראה: רש"י, דברים כו יב ד"ה שנת המעשר; רמב"ם, הל' מעשר שני פ"א ה"א; רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ו ה"ג-ה"ד.
[5]. רמב"ם, הל' מתנות עניים פ"ו ה"ב-ה"ו.
[6]. רמב"ם, הל' מתנות עניים פ"ו ה"ד.
[7]. ראה: רמב"ם, הל' מעשר פ"א ה"ב; מנחת חינוך, מצווה תעד אות א.
[8]. טור, יו"ד סי' שלא. אולם, ראה קריית ספר, הל' מתנות עניים פ"ו, שכתב שמעשר עני לא ניתן לעניים אלא לאכילה, שנאמר 'ואכלו בשעריך ושבעו'.
[9]. רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קל; רמב"ם, הל' מתנות עניים פ"ו ה"ד; חינוך, מצווה שעד; רמב"ן, השגות לספר המצוות, שורש יב; ראה: חכמת אדם, שערי צדק שער מצוות הארץ פ"י אות ג.
[10]. כ- 5000 ₪ לחודש (נכון לאמצע שנת תשע"ז).
[11]. כך פסק הרב מרדכי אליהו, 'גדר עני למעשר עני', התורה והארץ ב, עמ' 47-41; שם, עמ' 114-105; ראה עוד, אמונת עתיך 90 (תשע"א), עמ' 35-31.
[12]. הרב מרדכי אליהו, 'גדר עני למעשר עני', התורה והארץ ב, עמ' 47.
[13]. ר"י קורקוס, הובאו דבריו בשו"ת אבקת רוכל, סי' טז; דרכי תשובה, יורה דעה סי' סא ס"ק יט; כף החיים, יו"ד סי' סא ס"ק נג; מחזיק ברכה, יו"ד סי' סא דין י; חזו"א, מעשרות סי' ח ס"ק ה ד"ה עוד דן. אולם, יש שהתירו לתת מעות חלף המעשר באם ישנה הסכמה לכך מראש, ראה, שו"ת הרדב"ז ח"א, סי' שמ; מחנה אפרים, הל' זכיה ומתנה סי' ט; פרי חדש, יו"ד סי' סא ס"ק כג.
[14]. וכן נוהגים ב'בית האוצר' שליד מכון 'התורה והארץ'.
[15]. גיטין ל ע"א; רמב"ם, הל' מעשר פ"ז ה"ה-ה"ז. בפרטי הדין, ראה התורה והארץ ב, עמ' 97-87.
[16]. נחלקו הפוסקים אם יש לברך על נתינת מתנות כהונה ובתוכן תרומות ומעשרות - יש הסוברים שאין לברך על הנתינה, ראה: תוספות, בכורות יא ע"א ד"ה והלכתא; שו"ת הרשב"א, ח"א סי' יח; ר"י אבן פלט, הובא ברשב"א שם ובאבודרהם השלם, עמ' יז-כ; חכמת אדם, שערי צדק שער משפטי הארץ, פ"ח סעי' ט. ויש הסוברים שיש לברך על נתינת תרו"מ, ראה: הרוקח, סי' שסו; פאת השולחן, סי' ג סעי' כ; שם, בית ישראל ס"ק לט. בעניין זה ראה גם: פתחי תשובה, יו"ד סי' סא ס"ק א. אולם, ביחס לברכה על נתינת מעשר עני מודה הרוקח הנ"ל שאין לברך. לדבריו, זוהי מצווה שכלית שאין לברך עליה; אבודרהם השלם, עמ' יט, כתב בטעם הדבר שאין לברך על מצווה הנובעת מקלקלתו של הזולת. אולם, לדעת פאת השולחן, סי' ג סעי' כ, יש לברך גם על נתינת מעשר עני לעני.
[17]. ראה: גיטין יב ע"א; חולין קלא ע"א; תוספתא, פאה פ"ב הי"ג; רמב"ם, הל' מתנות עניים פ"ו ה"י; שם, פ"ו הי"ד; בית יוסף, יו"ד סי' שלא; רע"ב, פאה פ"ה מ"ה ד"ה באריסות; המעשר והתרומה, פ"א ס"ק עד. יש שצידדו באפשרות להפקיר את כל הנכסים ולזכות במעשר עני, ראה: שו"ת הרדב"ז, ח"ב סי' תשלא; פאת השולחן, סי' יג סעי' ב; ספר חרדים, פרק נב אות יח; שם אות כ, והתנה אפשרות זו שייעשה ההפקר כדינו בפני ג' בני אדם. אולם, יש שדחו מנהג זה, משיקולים מעשיים, ראה: שו"ת מהרי"ט, ח"א סי' פה; שני לוחות הברית, שער האותיות ד"ה ובשנת ג', הוצאת מכון יד רמה עמ' רפו; חכמת אדם, שערי צדק שער מצוות הארץ פ"י אות טז; כרם ציון, אוצר התרומות הלכות פסוקות פרק מב סעי' יז. אולם, יש שמיאנו בדרך זו מחמת האיסור לקחת את המעשר עני לעצמו, ראה: שו"ת רבי בצלאל אשכנזי, סי' ב.
[18]. ראה אמונת עתיך 33 (תש"ס) עמ' 26-17; שם 34, עמ' 28-22; שם 35, עמ' 16-12; וראה עוד, אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 32-16.
[19]. ראה אמונת עתיך 33 (תש"ס), עמ' 25.
[20]. בביאור השיטות השונות בעניין גבול עולי מצריים, ראה ספר הלכות הארץ, עמ' 41-40.
[21]. לגבי פירות וירקות, חיוב ההפרשה בגבולות עולי מצרים הוא מספק ולכן פטור מן הנתינה. אך לגבי דגן תירוש ויצהר, שנהוג לברך, הוכרע הספק, וחייב בנתינה. ראה אמונת עתיך 35 (תש"ס), עמ' 15 והערות 16-15.
[22]. סוכה, פ"ג מ"א; רמב"ם, הל' סוכה פ"ח ה"ב.
[23]. סיבת הפסול היא שאתרוג כזה אסור באכילה ועל האתרוג שיוצאים בו ידי חובה להיות בו היתר אכילה, ולפיכך פסול אתרוג זה למשך כל ימי החג, ראה: רמב"ם, הל' סוכה פ"ח ה"ט; רמב"ם, פיהמ"ש סוכה פ"ג מ"ה; כלבו, סי' עב; מגן אברהם, או"ח סי' תרמט ס"ק ו; משנה ברורה, שם ס"ק מה; שו"ע הרב, שם סעי' טו; ערוך לנר, סוכה לה ע"ב ד"ה בגמרא והוי. ויש שביארו שסיבת הפסול למשך כל ימי החג היא מחמת איסור הנאה מערלה שדינה בשריפה ולכן אתרוג זה חסר בו שיעור למצווה, 'כתותי מכתת שיעוריה', ראה: רמב"ן, מלחמות ה' סוכה טו ע"א מדפי הרי"ף; ראב"ד בהשגות על בעל המאור, סוכה יז ע"א מדפי הרי"ף; קרית ספר, הל' סוכה פ"ח; גר"א, או"ח סי' תרמט ס"ק כז-כח, בדעת הרמב"ם. ויש שביארו שסיבת הפסול באתרוג זה היא משום חסרון 'לכם', פסול השייך רק ביו"ט ראשון אך ביתר ימי החג כשר אתרוג זה לנטילת ארבעת המינים, ראה: רש"י, סוכה לה ע"א ד"ה לפי; תוספות, שם ד"ה לפי; בעל המאור, סוכה יז ע"א מדפי הרי"ף; שיטה זו יוחסה לראב"ד, ראה ריטב"א, סוכה לד ע"ב ד"ה של ערלה; שם, לה ע"א ד"ה ושל ערלה; אורחות חיים, דיני לולב הל' יט. אולם, בדברי הראב"ד בהשגות על בעל המאור, סוכה יז ע"א מדפי הרי"ף, מבואר שהפסול הוא למשך כל ימי החג. שאלה זו בסיבת הפסול של אתרוג ערלה, האם פסול מחמת חסרון 'לכם' או מחסרונות אחרים, תלויה בשאלת הבעלות באיסורי הנאה, ראה: מרחשת, סי' א.
[24]. רמב"ם, הל' סוכה פ"ח ה"ב.
[25]. סיבת הפסול היא שעל אתרוג שיוצאים בו ידי חובה עליו להיות בהיתר אכילה, ואתרוג של טבל אסור באכילה, ולפיכך פסול אתרוג זה למשך כל ימי החג, ראה: רש"י, סוכה לה ע"א ד"ה ומאן; רמב"ם, הל' סוכה פ"ח ה"ט; כלבו, סי' עב; משנה ברורה, סי' תרמט ס"ק מה; שו"ע הרב, שם סעי' טו. אולם, יש שביארו שאין סיבת הפסול באתרוג טבל משום חסרון היתר אכילה, שהרי ניתן לאוכלו ע"י הפרשת תרו"מ, ולדבריהם סיבת הפסול היא משום חסרון 'לכם' מחמת 'שיש לכהן וללוי חלק בו', וממילא פסול רק ביו"ט ראשון, ראה: תוספות, סוכה לה ע"א ד"ה אתיא; ר"ן, סוכה יז ע"א מדפי הרי"ף ד"ה של דמאי; קרית ספר, הל' סוכה פ"ח; ראה: רא"ה, סוכה לה ע"א ד"ה של דמאי, שהביא את ב' הטעמים הנ"ל ופסל אתרוג טבל רק ביו"ט ראשון. אולם, יש הסוברים שאין חסרון 'לכם' באתרוג של טבל וניתן לצאת בו ידי חובה לנטילת ארבעת המינים, ראה: רמב"ן, השגות להל' לולב להראב"ד; רמב"ן, מלחמות ה' סוכה טו ע"א מדפי הרי"ף; ריטב"א, סוכה לד ע"ב ד"ה ושל דמאי. למעשה, כתב שער הציון, סי' תרמט אות מה, שמחמת מחלוקת הראשונים יטול בלי ברכה. שאלה זו, האם באתרוג טבל יש חסרון 'לכם' מחמת חלק הכהן והלוי המעורב בו, תלויה בהגדרת איסור טבל, האם איסורו משום התרומה המעורבת בו, או שהוא איסור עצמי, ראה: אתוון דאורייתא, כלל ב; מנחת ברוך, סי' לד, תלה שאלה זו בספק האם 'מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין'.
[26]. כשרות ארבעת המינים, עמ' עג, בשם הגרש"ז אוירבך; מועדים וזמנים, ח"ח הוספות לח"ו סי' עג בשם החזו"א.
[27]. כעי"ז ראה: מועדים וזמנים, ח"ב סי' קכ.
[28]. רמב"ם, הל' מעשר שני פ"א ה"ה.
[29]. להרחבה, ראה: מועדי הארץ, הלכות חול המועד בחקלאות, פרק יב.
[30]. מועד קטן, י ע"ב; רמב"ם, הל' יו"ט פ"ח הי"ב; שו"ע, או"ח סי' תקלז סעי' ט.
[31]. מועד קטן, ד ע"ב; שיטה לתלמיד ר"י מפאריש, שם; הגהות מיימוניות, הל' יו"ט פ"ח אות ט, בשם מהר"ם מרוטנבורג; שו"ת המבי"ט, ח"א סי' רנ.
[32]. ראה: שו"ע, או"ח סי' תקלה סעי' ג; הרב שלמה אבינר, 'מהלכות חול המועד בהתיישבות', תחומין ח"ג עמ' 103 דוגמה 10.
[33]. שמירת שבת כהלכתה, ח"ב פרק סו סעי' נז.
[34]. שו"ע, או"ח סי' תקלז סעי' יא.
[35]. כדין מלאכה המותרת לצרכי הגוף, ראה: שו"ע, או"ח סי' תקמד סעי' א.
[36]. ראה: שו"ע, או"ח סי' תקלז סעי' יא; שמירת שבת כהלכתה, ח"ב פרק סח סעי' לא.
[37]. שו"ע, או"ח סי' תקלז סעי' יא.
[38]. חול המועד כהלכתו, פי"א סעי' כו.
[39]. מועד קטן, ב ע"ב.
[40]. ראה: שו"ת באר משה, ח"ז סי' קז.
[41]. שו"ע, או"ח סי' תקלז סעי' א; שמירת שבת כהלכתה, ח"ב פרק סו סעי' נז; שם פרק סז סעי' יז. ראה: שו"ת המבי"ט, ח"ב סי' סד.
[42]. שו"ת באר משה, ח"ז סי' קז.
[43]. דרכי משה, או"ח סי' תקלז ס"ק א; רע"א, שם סעי' א; שמירת שבת כהלכתה, ח"ב פרק סז סעי' י; שם הערות כט, סג.
[44]. ראה: כף החיים, או"ח סי' תקלז סעי' יג; חזו"א, או"ח סי' קלד ס"ק יד; אמונת עתיך 28 (ניסן תשנ"ט) עמ' 14‑21; אמונת עתיך 29 (סיון תשנ"ט) עמ' 31‑36.
[45]. תוספות, עבודה זרה נ ע"ב ד"ה ואין; מג"א, או"ח סי' תקלז ס"ק י; לבוש, שם סעי' יב; משנה ברורה, שם ס"ק לב-לז; חול המועד כהלכתו, פי"א סעי' כב.
[46]. שמירת שבת כהלכתה, ח"ב פרק סז סעי' ט.
עוד בקטגוריה מעשר עני
מעשר עני שלא ניתן לעניים
כיצד ניתן להציל את הציבור מאיסור גזל מדאורייתא? מחבר המאמר מעלה את הקושיות הנוגעות בקיום המצווה ומציע פתרון אפשרי
מדריך הלכתי לשנת מעשר עני
למרות שבאופן עקרוני שנת תשע"ח היא שנת מעשר עני – אין שלב אחיד בו כל היבולים משתייכים לשנת תשע"ח, אלא הוא משתנה בין שלושה...
העדפות אישיות ולאומיות בנתינת צדקה ומעשר עני
למרות החשיבות הרוחנית וההתעלות שבמעשר שני, בשנה השלישית והשישית החיוב לתת מעשר לעני - ללמד שיש לדאוג לעני גם על חשבון...
