שמיטת כספים על חסכונות בבנקים

חיסכון שמועד פרעונו יחול לפני כ"ט אלול ה'תשפ"ב. יש הסוברים שלמרות זאת חוב זה אינו "משמט" וניתן לפדות אותו גם אחרי ראש השנה ה'תשפ"ג. זאת על פי השיטה שכל חוב שלא נוצר כתוצאה מהלוואה אלא כהתקשרות כלכלית של שותפות בין הלקוח לבין הבנק, אינו משמט. וידוע שהחסכונות בבנקים נעשים על פי "היתר עסקה" כדי לא לעבור על איסור ריבית, ולכן לשיטה זו חסכונות אלו אינם פוקעים בסיום השמיטה, זאת עפ"י (שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' ריד).

אולם השולחן ערוך (שם, ג) כנראה חולק על כך וסובר שגם “היתר עיסקה” נשמט בשמיטת כספים. וכלשונו: "מי שיש לו עסקא משל חבירו, שביעית משמטת  פלגא שהיא מלוה".

אחרים סבורים שחובות הבנק אינם נשמטים כיוון שהחוב איננו מוטל על אדם מסוים אלא על חברה מסחרית, ויתכן שציווי התורה – “את אחיך תשמט ידך” – לא נאמר על חברות אלו (שו”ת צפנת פענח קפד). אולם גם על כך רבו החולקים, ולדעתם בנק נחשב כשותפות, וחובותיו נשמטים (שו”ת מנחת יצחק ג, א; שו”ת יחוה דעת ד, סד). לכן, נוהגים לכלול בפרוזבול גם את החסכונות בבנקים.

הגר"מ אליהו זצ"ל העיר שהוא הדין לגבי חסכונות בבנק שיכול לפדותם בכל עת ללא מגבלת זמן גם קודם ראש השנה של השנה השמינית, או הפקדה רגילה שמקבל ממנה רווחים אפילו עם היתר עיסקה.