שמיטת כספים במערכת הכלכלית המודרנית

להלכה השמיטה משמטת את כל החובות שישנה אפשרות מעשית לגבותם במהלכה, אפילו אם תאריך הפירעון הוא כ"ט אלול ה'תשפ"ב. לכן נשמטים כל החובות שזמן פירעונם הוא לפני תום שנת השמיטה. משום שנאמר (דברים יא, א): "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה", ודרשו חכמים בגמ' (ערכין כח ע"ב) מפסוק זה את העיקרון ההלכתי ש"אין שביעית משמטת אלא בסופה". וכך נפסק ברמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ד; וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' סז סעיף ל), וכפי שביארנו לעיל. לאור זה נפרט את סוגי החובות הנשמטים בשביעית.

החובות שנשמטים במערכת הכלכלית

1. הלוואה בכסף שזמן פירעונה חל לפני תום שנת השמיטה נשמטת בשמיטת כספים, זאת עפ"י המשנה (שביעית פ"י מ"א); וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' סז סעיף ב): "ומקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו, אין שביעית משמטתה".
2. הלוואה בשווה כסף, ובכלל זה מוצרי אוכל או חפצים שמשאילים השכנים זה לזה, נשמטים בשמיטת כספים, טעם הדבר הוא שכיוון שאין החפץ המושאל חוזר בעינו אלא חפץ אחר - נחשב הדבר כמלווה שלהוצאה ניתנה. עיין בן איש חי (שנה א פר' כי תבוא).
3. חשבון בנק עובר ושב (בין יתרת זכות ובין יתרת חובה – 'אוברדרפט') נשמט בשמיטת כספים – לאור ההבנה שגם על כספי הבנקים חלה חובת שמיטת כספים.
4. שכר שכיר – כלומר תשלום לבעלי מקצוע בסוף עבודתם, נשמט בשמיטת כספים. וכפי שביארו את דברי המשנה והרמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט הי"א; ושו"ע חו"מ סי' סז סעיף טז: "שכר שכיר, אינו משמט. ואם זקפו עליו במלוה, משמט"; שמדובר בשכר שלא תובעים אותו מיד כלשון הכס"מ (שם): "זהו טעם שכר שכיר שאינו נשמט מפני שדרך לקבץ שכר שנה או שנתים ביד השוכר אותו ואינו נוגשו לתתם לו אבל הם בידו כפקדון או כהלוהו עד אחר השביעית. כלומר, כיוון שמדובר במשכורת שמשתלמת לאחר זמן אין כאן חוב שנשמט". אך כאשר אדם עובד עבודה חד-פעמית, שצריך לשלם עבורה מיד. ולכן אם מקובל לשלם מיד כגון עבודה חד-פעמית היא משמטת. בדומה להקפת החנות, שאם זקפה עליו במלוה משמטת.

החובות שלהלן שאינם נשמטים במערכת הכלכלית

1. חובות שאין יכולת לגבותם עד תום שנת השמיטה, אינם נשמטים, כגון חובות שמועד פירעונם יחול לאחר השמיטה (כדברי הגמ' מכות ג ע"א; וכן פסק הרמב"ם פ"ט ה"ט).

מסיבה זו יש הסוברים שאם הלווה בחודש אלול שבשנה השביעית, החוב לא נשמט. זאת מכיוון שסתם הלוואה היא ל-30 יום, וכשמלווה בחודש אלול הרי שתאריך הפירעון הוא רק לאחר ראש השנה של השנה השמינית.

2. חוב שנוצר כתוצאה מפסיקת בית דין או חוב שנמסר לבית דין, אינו משמט (עפ"י המשנה שביעית פ"י מ"ב; מכות ג ע"ב; גיטין לז ע"א; רמב"ם פ"ט הט"ו; שו"ע חו"מ סי' סז סעיף יא). וכן חובות ליתומים קטנים.
3. חוב שיש משכון כנגדו אצל המלווה, אינו משמט, רמב"ם (שמיטה ויובל פ"ט הי"ד; 'ספר השמיטה' עמ' נז סעיף ב).
4. חוב שבין יהודי לגוי, אינו משמט, ואפילו אם נתגייר קודם סוף שביעית.
5. הלוואה שניתנת ללויים ולעניים ב'בית האוצר' – אינה נשמטת, היות שאינה נחשבת כהלוואה מבחינה הלכתית. שהרי אף אם לא יהיו למלווה פירות מעשר להתקזז איתם תמורת כספי ההלוואה, הכסף נשאר בידי הלויים והעניים.
6. שכר שכיר המשולם לעובד בתאריך מסוים בכל חודש, אינו נשמט. היות וחיוב התשלום מגיע רק בתאריך שהוסכם בין המעסיק לעובד, כל עוד תאריך זה לא הגיע, אין יכולת גבייה ביד העובד, ואין חיוב תשלום מצד המעסיק, אלא יש ביניהם הסכמה עקרונית שהעובד יעבוד, ולאחר זמן הוא יתוגמל על עבודתו, לכן הדבר דומה לדין שכר שכיר שאינו נשמט. רמב"ם (פ"ט הי"א); טור שו"ע (חו"מ סי' סז סע' טו), 'ספר השמיטה' (עמ' נז סע' ג).
7. שכירות בתים, מכוניות וכלים, חוב שכר לימוד – אינם נשמטים.
8. מי שהוציא הוצאה כספית עבור חברו, וחברו אמוּר לשלם לו עבור הוצאה זו. 'נטעי גבריאל' (פ"ז סע' ד).
9. חפץ שנשבר, יש להחזיר לבעלים את החפץ, כיוון שכך גם אם הוא יחזיר לו את השווי הכספי של הנזק, אין זה חוב שחלה עליו חובת שמיטה. ('נטעי גבריאל' פ"ז סע' ה).
10. אדם שהתחייב לתרום כסף, כגון לצדקה, כדין חובות לצדקה שאינם נשמטים ('נטעי גבריאל' פ"ז סע' ה).
11. קנייה בתשלומים. – כי היא דומה להקפת החנות וכמבואר לעיל הקפת חנות שהדרך לשלם היא לאחר זמן, אינם נשמטים - שו"ע (חו"מ סי' סז סע' יד); סמ"ע (שם ס"ק כו),.
12. תשלום בכרטיס אשראי, כרטיס האשראי הוא למעשה הלוואה שחברת האשראי נותנת בכל חודש למחזיקי הכרטיס: פירעון ההלוואה מתבצע בתאריך החיוב שכל בעל כרטיס מגדיר עם החברה, ולכן מכיוון שיש זמן פירעון מוגדר להלוואה זו, בתאריך מסוים בכל חודש, הדבר נחשב לקביעת זמן שאינה נשמטת
13. אדם שהתחייב לשלם עפ"י נוהל התשלומים של 'שוטף + מספר ימים' – כשתאריך התשלום הסופי הוא לאחר ראש השנה של השנה השמינית, החוב אינו נשמט. כיוון שאופן תשלום במקרה זה הוא האשראי שבעל השירות נותן למקבל, וישנה הסכמה ביניהם שהתשלום יתבצע מספר ימים מוגדר לאחר סופו של החודש. מעמדו של חוב כזה הוא כהלוואה שמועד פירעונה לאחר השמיטה, ולכן חוב זה אינו נשמט.
14. חסכונות בבנק שזמן פירעונם חל לאחר השמיטה, אינם נשמטים. כדין חוב שמועד פירעונו יהיה לאחר השמיטה.
15. חוב לעירייה, משרדי ממשלה וכדו', אינם נשמטים משום שברגע שהם אינם מקבלים את התשלום בזמן הם זוקפים זאת במלווה לאחר השמיטה ('נטעי גבריאל' פרק יב סעיף ו בשם הגר"ח נאה).