נדיבי ארץ ואוצר הארץ: תשובת האומה וארצה

לקראת סיומה של שנת שמיטת הארץ, בה אנו מצווים על שמיטת כספים, נתבונן בשתי מצוות אלו המחברות בין עם לארץ.

עצם השאיפה לקיומן של מצוות התלויות בארץ, למרות תוקפן ההלכתי כמצוות דרבנן או כזכר למצוות התלויות בארץ הוא גורם לשיבת תוקפן האידיאלי של מצוות אלו והשבת מעמדן הראוי להם. ושאיפה זו תחזק בנו את הרצון לקיים מצוות אלו בצורה היותר מהודרת.

הרב קוק זצ"ל באורות התחיה (פ"ה) כתב כך:

"כְּשֵׁם שֶׁהַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּכְלָלָן בְּכָל מִלּוּאֵיהֶן הָלְכוּ עִמָּנוּ בַּגּוֹלָה וְשָׁמְרוּ לָנוּ בָּהּ אֶת לֵחַ חַיֵּינוּ וְאֶת חוֹתַם רוּחֵנוּ עַל-פִּי עַצְמוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְאֵלֶּה יְמֵי הַתְחָלַת תְּקוּפַת הַהֶאָרָה לְחַיִּים שֶׁל חֵפֶץ תְּחִיַּת הָאֻמָּה בְּאַרְצֵנוּ, כֵּן יָבִיאוּ אוֹתָנוּ הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לִידֵי רוֹמְמוּת הַחַיִּים שֶׁעַל-פִּי צוּרָתָם הַשְּׁלֵמָה הֵן נִקְבְּעוּ.

וְכָל אֲשֶׁר נוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַהוּתָן שֶׁל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּן וְנִרְאֶה כַּמָּה רְחוֹקוֹת הֵן מֵאִתָּנוּ, כַּמָּה חַיֵּינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בִּתְנָאִים יוֹתֵר בְּרִיאִים וַחֲזָקִים עַד שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הַמִּצְווֹת מִתְקַיְּמוֹת בָּהֶם, כֵּן יִגְדַּל בָּנוּ הַחֵשֶׁק לְקַיֵּם בְּאַהֲבָה וּבִיקַר אֶת אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְקַיְּמוֹ בְּתוֹר זֵכֶר לַדָּבָר, זֵכֶר קדֶשׁ, זִכָּרוֹן לְחַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָנוּ בְּבוֹא תְּשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְעַמֵּנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ לִתְשׁוּעַת עוֹלָמִים, וַאֲשֶׁר בְּקַיְּמֵנוּ אוֹתָן עַכְשָׁו הִנְנוּ מַעֲשִׁירִים אֶת נִשְׁמַת אֻמָּתֵנוּ בְּאוֹתָהּ אֵשׁ הַקּדֶשׁ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְשַׁלְהֶבֶת הַקּדֶשׁ מְלֵאַת הַחַיִּים לְעֵת חַיָּה".

ב"ה זכינו במכון התורה והארץ בשנת שמיטה זו לשני מפעלים אלוקיים משמעותיים בדרך לחזונו של הרב קוק זצ"ל "זִכָּרוֹן לְחַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָנוּ בְּבוֹא תְּשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְעַמֵּנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ לִתְשׁוּעַת עוֹלָמִים".

המיזם של אוצר ארץ אשר מספק פירות וירקות באופן המהודר ביותר במצבנו היום, העמיד את מצוות השמיטה בסדר היום הציבורי שלנו כמצווה כלל ישראלית אשר שואפת לגדל ולרומם את מצוות התלויות בארץ ולהתמודד עימם במציאות של דורנו.

המיזם השני הוא הקרן הישראלית- נדיבי ארץ  אשר שואפת לאפשר גם את קיומה של מצוות שמיטת כספים באופן היותר ציבורי והיותר מהודר, כך שמצוות שמיטת כספים תבטא את הערך העליון של ערבות הדדית ובמיוחד באופן הציבורי.

ב"ה מתוך ימי תהייה וחיפוש דרך נתן לנו הקב"ה את הזכות לרומם את תשובת העם והארץ. קריאתו הגדולה של הרב קוק, התשובה והשלום מקבלת משמעות מיוחדת לאור שני מפעלים אלוקיים אלו:

"אחים יקרים הכואבים את כאב עמנו, וחשים בכל מלוא נשמתם את הריסותיו ואת צרותיו ועלבונותיו הנוראים, היודעים ברור ששום רפואה ושום הקלה של המצב המחריד של הכלל כולו, לא תתכן שתבא זולת על ידי השיבה אל ערש ילדותנו, אל ארץ הקדושה, לבנותה ולהבנות בה.

הגיע הזמן שנבוא לידי המסקנה של כל סיבוכי המחשבות שלנו, לידי ההכרה שסוף כל סוף הראשית והאחרית של מפעלנו הכללי, הטעון כל כך מרץ, כל כך כשרון וכל כך הקרבה עצמית הנדרשת מכולנו, כל אלה הנם נעוצים ומדוחקים עם המפתח הגדול של הגאולה, שהיא התשובה... והתשובה החיה שהיא נובעת לא מנפשות בודדות מרוסקות, אלא מתוך אוצר הנשמה של הכלל כולו, כנסת ישראל המאחדת בקרבה את כל אבריה הרבים והשונים... הקשיבו נא, אחים יקרים, ושימו את מפתח הזהב הזה, מפתחה של הגאולה האמיתית "התשובה" על לבבכם. ושנת גאולה וישועה, שנת שלום ואהבת אחים נאמנה עלינו, תבוא במהרה בימינו, אמן. (היסוד, גליון ק"ד, ח תשרי תרצ"ה)

נתפלל כולנו שעוד לפני שנת המשיטה הבאה נזכה לקיים את מצוותיה של תורה ומצוות התלויות בארץ מן התורה באופן היותר שלם.