הלוואה שמועד פירעונה אחר השביעית

קיימות הרבה הלוואות שמועד פירעונן יגיע רק לאחר השביעית, כשהשאלה היא האם קיימת לגביהם מצוות שמיטת כספים?

הגמ' (מכות ג"א) דנה במקרה בו אדם הלווה לחברו סכום כסף לעשר שנים, והיא מביאה שתי דעות בשאלה זו. דעה אחת סוברת שמצוות שמיטת כספים - משמעותה מחיקת כל ההלוואות שאנשים הלוו עד כ"ט אלול ה'תשפ"ב, כשמשמעות הדבר שבהגיע מועד הפירעון בעוד מספר שנים, אסור למלווה לתבוע את חובו, שהרי אמרה תורה: "לא יגוש את רעהו... כי קרא שמיטה לה'". מאידך, הדעה השנייה סוברת שמצוות שמיטת כספים אינה מחיקת כל כספי ההלוואות שניתנו עד כה, כי אם מחיקת ההלוואות שבכ"ט אלול ה'תשפ"ב כבר ניתן כבר יהיה לממש אותן ולגביהן צוותה התורה "לא יגוש את רעהו" – כלומר, חוב שיכול היה להיפרע ולא נפרע עד סוף השמיטה, שוב אסור לתבוע אותו לאחר השמיטה. אך הלוואות שבזמן שחלה שמיטת כספים (כ"ט אלול ה'תשפ"ב) לא ניתן היה לתבוע אותן משום שמועד פירעונן יחול מלכתחילה רק אחר השמיטה – לגביהן לא חל הציווי "לא יגוש את רעהו". וניתן יהיה לתבוע אותן גם לאחר השמיטה בבוא הזמן.

הגמ' (מכות ג ע"א) לא הכריעה בין שתי הדעות, ונחלקו הראשונים כיצד להכריע?+

יש הסוברים (רבי אליהו הזקן ור"י בתוס' מס' בבא-בתרא קמה ע"ב ד"ה ואין השביעית) שגם הלוואות שמועד פירעונן חל אחר השמיטה, אסור לתובען. כששני הסברים אפשריים לכך:

הסבר א': ספק איסור - כיוון שהדבר נתון בספק, אסור למלווה לתבוע את חובו בכדי שלא לעבור על ספק איסור של "לא יגוש את רעהו" (כך ביאר רבינו ירוחם נתיב ז' ח"א, את דעת הרי"ף).

הסבר ב': ספק ממון - כיוון שלספק זה קיימת גם השלכה ממונית, הרי שיש להחיל כאן את הכלל הידוע ש"המוציא (המלווה) מחבירו (הלווה) עליו (להביא) הראיה (שהוא זכאי לתבוע את חובו)" – וכיוון שאינו יכול לעשות כן, משאירים את הממון בחזקת הלווה (כן ביאר את טעם האוסרים - מרן הבית יוסף חו"מ סי' סז מהדורת מכון ירושלים סעי' י ד"ה וכן המלוה לזמן).

אולם הרבה ראשונים חולקים על שיטה זו ולדעתם הספק לגבי "המלווה את חבירו לעשר שנים" הוכרע שלא חלה על חוב זה מצוות שמיטת כספים, שהרי במקום אחר למדנו (מס' ב"ב קמה ע"ב) שאין מצוות שמיטת כספים על שושבינות שהן מתנות שאדם נותן לחברו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו, אך מעמדן הוא כעין הלוואה שאמור המקבל לפרוע ביום חתונתו של נותן המתנה, בצורה של מתנה הדדית (אף אם היא לא תהיה בהכרח בסכום זהה). ושושבינות דומות באופן בסיסי להלוואות שמועד פירעונן יחול רק לאחר השמיטה, ואם הן אינן משמטות, מוכח מכך שדעת הגמ' (שם) שגם הלוואה לעשר שנים אינה משמטת (רשב"ם ר"ת ב"ב שם, וראה עוד ראשונים הובאו בב"י שם). כך גם נפסק להלכה ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ט) ובשו"ע (חו"מ סי' סז סעי' י).