התורה והארץ – חלק ו' – שביעית

כל שנת שמיטה מניבה יבול עשיר של "פירות שביעית" בתחום הספרות התורנית. סיבות רבות לכך: השמיטה חוזרת ובאה אחת לשבע שנים, ובכך מופקעת מן השגרה המאפיינת את המצוות האחרות בתורה. השמיטה מקיפה תחומים כה רבים בחיים, הן בחקלאות, הן בצרכנות והן בכלכלה. ובנוסף לכל זאת, המחלוקת המלווה את דרכי שמירתה מביאה – בצד הנימות הקשות והצורמות של ביזוי תלמידי חכמים ועלבונה של תורה – לתוספת ענין ובירור.

בתוך ספרות עשירה זו, יש משמעות מיוחדת לספרות השו"ת. הבדל גדול יש בין ספרי פסק ולמדנות לבין ספרי שו"ת. ספרי הפסק מבקשים להקיף מכלול של נושאים. ספרי הלמדנות בוחרים נושאים לפי מדת העומק והענין הלמדני המצויים בהם. ואילו ספרי השו"ת הם בבואה של החיים המעשיים, המבקשים את הדרכתה של תורה. מבחינה זאת, המבט על ספרי השו"ת יכול להצביע על שינויי מגמות ודגשים ביישומה של ההלכה בחיים.

המעיין בספרות השמיטה לדורותיה, יוכל לשים לב בנקל לכך שהיא עברה שינוי דגש משמעותי ביותר. בדורות הראשונים של ההתיישבות בארץ, עמדו השאלות החקלאיות במרכזה של התודעה, וממילא גם עיקרה של הספרות ההלכתית הוקדש לשאלות אלה. לדוגמא, המעיין בשו"ת משפט כהן, למרן הרב קוק זצ"ל (סי' נח-פח), וכן בשו"ת הר צבי, להגרצ"פ פראנק, בחלק העוסק בהלכות שביעית (זרעים ח"ב סי' לא-ס) יראה שהרוב המכריע של התשובות עוסק בשאלותיהם של חקלאים. גם המעיין בחוזרי הרבנות הראשית לשנת השמיטה תשי"ט (בקובץ "בצאת השנה") יראה שרובם המכריע של החוזרים עוסקים בהוראות לחקלאים.  ואף המעיין בשו"ת "באהלה של תורה" (חלק ג' – שביעית, מאת הרב יעקב אריאל) יראה שאף שהוא מכיל מספר גדול יותר של שאלות העוסקות בדיני היבול, רובן הן שאלות שנשאלו על ידי חקלאים, ואך מיעוטן על ידי צרכנים.

בשמיטות האחרונות, לעומת זאת, בולט מאד העיסוק בשאלות של צרכנות. ספר זה – "התורה והארץ" חלק ו', העוסק רובו כולו בשאלות שעלו על שולחנם של רבני מכון התורה והארץ בשמיטה זו – כמעט כולו מוקדש לשאלות של צרכנים. שמונה מאמרים בלבד עוסקים במלאכות החקלאיות, לעומת למעלה משלושים מאמרים העוסקים בשאלות של צרכנים: ספיחין וקדושת שביעית.

דומה כי ספר זה מעיד על שתי תופעות בולטות: תופעה אחת היא מיצוי הדיון בשאלות החקלאיות. לאחר שבשמיטות הקודמות נכתב כל כך הרבה על דיני המלאכות, מורגש כי השאלות חוזרות על עצמן, ואף ש"אין בית המדרש בלא חידוש", דומה כי קשה להוסיף ולחדש לאחר כל מה שנכתב, נתברר, ואף נקבע כנוהג בין החקלאים. תופעה שנייה היא תהליך ההתנתקות מן הקרקע, העובר על החברה הישראלית כולה. מספרם של החקלאים הולך ויורד, ומספרם של רבי הקומות וגורדי השחקים – הולך ועולה. פרדסים ומטעים נעקרים, ובמקומם נסללים כבישים ונבנים קניונים. כך הולך וצומח עם תלוש מן הקרקע, שאף שאלותיו ההלכתיות הולכות ונעשות תלושות מן האדמה, ולכל היותר הוא מוצא מקום להתגדר בשאלת הגידול בחממה, במצע-גידול המנותק מן הקרקע. הבצורת המתמשכת והמחסור החריף במים, מחד גיסא, והעברת ענפי גידול רבים לשכנים הערבים, הן בארץ ישראל המערבית והן בעבר הירדן, מאיצות את התהליך שבו שמיטת הקרקעות עלולה לחזור ולהיות "הלכתא למשיחא", כאשר לא נותר בידינו אלא "זכר לשביעית" בדמות שמירת שמיטה בגינות הנוי. האם זהו חזון השמיטה בארץ ישראל הקמה לתחייה מתוך שממות הגלות?

בצד זה ניתן לעמוד על תופעה נוספת, העולה מתוך דפי הספר. בשמיטות הקודמות, היה הציבור הדתי-לאומי עסוק בשאלות החקלאיות, וזאת בזכות המספר הגדול, יחסית של חקלאים חובשי כיפות סרוגות. שאלות הצרכנות וקדושת פירות שביעית לא עלו על שולחנם של אנשי הציונות הדתית, שרובם המכריע נהג להסתמך על היתר המכירה. מי שהוטרד מן השאלות הצרכניות היה הציבור החרדי, שאף הרבה להשתמש בפירות מאוצר בית דין. בשמיטה זו ניכר היפוך מגמה. הציבור החרדי נזקק יותר ויותר לתוצרת נכרית, גם כאשר עומדת לפניו הברירה להשתמש בתוצרת יהודית כשרה בתכלית, שגדלה בקדושת שביעית. וכאשר עומדת בפניו האפשרות לייבא תוצרת מחו"ל, שאין בה קדושת שביעית אף לנוהגים קדושה בפירות נכרים – הוא מעדיף אותה עוד יותר. כתוצאה מכך, שאלות של קדושת שביעית עולות פחות על שולחנו של הצרכן החרדי בשמיטה זו. מאידך גיסא, בריכוזים הגדולים של הציבור הדתי-לאומי, ישנה התעוררות גדולה לשימוש בפירות שיש בהם קדושת שביעית, המשווקים באמצעות "אוצר הארץ". לכן, עולה וגובר משקלן של שאלות אלו בפסיקה של רבני מכון התורה והארץ.

בצד הכאב על הניתוק המסתמן מן הקרקע הפיסית, שמח הלב על העמקת האחיזה בקרקע הרוחנית. תורת החיים יורדת אל המציאות של ימינו אלה ומתייחסת אליה בהרחבה הנדרשת. כך עוסקים שני מאמרים בפיתוח שטח, כהכנה לבנייה או לאחריה. מאמרים אחרים עוסקים במשמעותו המעשית של ראש השנה לשביעית בשנים בהם פירות רבים מבשילים במהלך הסתיו והחורף. אחרים עוסקים בבעיה ייחודית לשמיטה בחברת שפע, כשלנו, והיא: הטיפול בשאריות מזון. עוד מאמרים עוסקים באיסור סחורה ומשמעותו בכלכלה המודרנית.

המיוחד בקובץ זה – שאינו מצטמצם רק בשאלות הלכתיות אלא מתפרס מעלה ומטה בשני שערים ייחודיים: שער הפתיחה – העוסק בהיבטים רעיוניים של שמיטת קרקע ושמיטת כספים, ושער הסיום – בו מאמרים מקצועיים המבארים את המשמעות המדעית והמעשית של יישום הלכות השמיטה במצע המנותק, במטע ובשוק.

עם כל זאת, גדולה אמונתנו כי עוד נזכה לראות את חזון קיום השמיטה, על כל כלליה ופרטיה, בחקלאות יהודית המתרחבת על כל חלקי ארץ ישראל, בהם תנהג שנת השבע מן התורה, אי"ה בקרוב.

"התורה והארץ" – חלק ו', מאמרים ותשובות בהלכות שביעית, בעריכת הרב יואל פרידמן,

בהוצאת מכון התורה והארץ, כפר דרום, אייר תשס"א.