סיכום ניסוי: גידול ירקות בחממות במיכלים לקראת שנת השמיטה תשע"ה

הקדמה

הציבור הדתי צורך בשנת השמיטה ירקות בכשרות מהודרת. בחוגים רבים ישנה העדפה לצריכת ירקות מחקלאים יהודים שומרי שמיטה, היות וחלק נכבד מהציבור רוצה בחיזוק החקלאים היהודים אשר ניתן לסמוך עליהם ללא פקפוק. על מנת לאפשר אספקת ירקות אלו במשך שנת השמיטה יש להיערך לכך מראש.

מטרת הניסוי העיקרית היתה לפתח ולהתאים שיטות גידול אשר תאפשרנה לספק את מרבית סוגי הירקות הטריים, במשך כל שנת השמיטה, ברמת כשרות ואיכות שתענה על הדרישות של הציבור הדתי לגווניו. מטרות נוספת היו הקטנת הצורך ביבוא של תוצרת טריה מחו"ל, יישום שיטות גידול ידידותיות לסביבה, חיסכון במים באמצעות מיחזור עודפי הנקז ומניעת זיהום מי תהום .

מקורות הספקה

בשמיטות הקודמות התבססו הצרכנים המהדרין בשמיטה על המקורות הבאים:

1. תוצרת מגידולים שנשתלו לפני שנת השמיטה ונקטפו במשך שנת השמיטה. ירקות אלו שנלקטו בשמיטה קדושים בקדושת שביעית. החיסרון העיקרי של שיטה זו שהיא מאפשרת אספקה רק בתחילת השנה.

2. יבולים מגידול בחממות במצעים מנותקים. תוצרת זו ללא קדושת שביעית, והאספקה אפשרית במשך כל שנת השמיטה. החיסרון הוא עלויות הגידול הגבוהות באופן יחסי וחוסר האפשרות לגדל מיני ירקות כגון : תפו"א, גזר ובצל יבש.

3. תוצרת שגודלה ע"י יהודים מחוץ לגבולות עולי בבל – הערבה הדרומית ופתחת שלום. אין בתוצרת זו איסור ספיחין, אולם יש בה קדושת שביעית מספק. החיסרון של שיטת הגידול היא שאזור זה מתאים לגידול רק של חלק ממיני הירקות, בעיקר בחורף ובאביב.

המחקר התמקד בשיטת הגידול השנייה, גידול בחממות במצעים מנותקים, שהיא אמנם יקרה יחסית, אך מאפשרת לספק את מרבית סוגי הירקות הטריים והתבלינים במשך כל השנה.

מצע מנותק בשמיטה

גידול ירקות בחממות בשנת השמיטה עפ"י הדרישות ההלכתיות, שונה מבחינות רבות, מגידול רגיל במצעים מנותקים ולכן נדרש לבצע ניסויים מתאימים בשטח ולא ניתן להסתמך על השיטות המקובלות והמוכרות. ההלכה דורשת שהחממה תהיה סגורה לחלוטין, דבר הגורם לעומס חום גבוה המחייב התמודדות מיוחדת במיוחד בחודשי הקיץ. ההלכה מכתיבה נפח מכסימלי של המצע בכלי או במארז ושטח כללי של חורי ניקוז של 3 סמ"ר ובמיקום מסוים. ניתוק בין נוף הצמחים לקרקע ולא רק בין השורשים לקרקע ועוד דרישות.

בשמיטות הקודמות גודלו מיני ירקות בחממות במצעים מנותקים, באזורים שונים של הארץ בשטח כולל של כ-1,000 דונם. בחלק ממיני הירקות ההצלחה היתה סבירה ובחלק הקשיים היו מרובים. באופן כללי היתה בשנת השמיטה הקודמת פחיתה ביבולים בשעור של כ- 35% ובמינים מסוימים אף יותר בהשוואה לגידול רגיל בקרקע. כמעט בכל המקרים חזרו החקלאים לגדל בקרקע מיד לאחר גמר השמיטה. עובדה המצביעה על הקשיים עמם נאלצו החקלאים להתמודד.

ניתן למנות שני גורמים עיקריים לכשלונות : סוג המצע  והמארז (כלי הגידול) והצטברות עודפי מים במבנה.

על מנת לאפשר אספקת תוצרת סדירה במשך כל שנת השמיטה (ובחודשים הראשונים של השנה השמינית), חיפשנו דרכים להתמודד עם הקשיים האגרוטכניים שנלוו לגידול שחלקם פורטו לעיל.  

הניסוי

הניסויים בוצעו בחממה שהוקצתה לניסויים במשק חקלאי, בליוויו  המקצועי והמסור של האגרונום יוסי אושר,  החממה צוידה במכשור ובכלים המתאימים לביצוע הניסויים. במהלך הניסוי נשתלו 5 מחזורי חסה, מחזור סלרי ומחזור כרוב במשך שנת 2013 ועד לסוף ינואר 2014 .

יבול החסה בניסוי היה ברמה מסחרית טובה ובכמות סבירה, ועמד בסטנדרטים של ירקות נקיים מחרקים. היות והניסוי שנעשה התבסס ברובו על תוצאות קודמות, ניתן היה להימנע מטעויות שנעשו בעבר ולמנוע כשלונות. השיטה בהחלט מוכיחה עצמה כברת ביצוע ובעלת היתכנות כלכלית לשנת השמיטה בפרט ולגידול חסה נקיה מחרקים ומשאריות חומרי הדברה בכלל.

יבול הסלרי גם הוא הניב יבול כדאי מבחינה מסחרית, אך בחודשי הקיץ התגלו קשיים שונים בגידולו הניתנים לטיפול ע"י הוספת סידן לצמח. על מנת להגיע לתוצאה מיטבית יש לחזור על הניסוי עם הטיפול המתאים לחודשי הקיץ.

יבול הכרוב היה הבעייתי ביותר ולא הוכיח כדאיות מסחרית, על מנת להגיע לתוצאות משביעות רצון גם כאן, יש לשנות את תנאי הגידול ולבצע שוב את הניסוי.

לסיכום

לאור לימוד הבעיות שהתלוו לגידול במצעים מנותקים בשמיטות הקודמות, הועלו פתרונות אגרוטכניים וכלכליים אשר נוסו ויושמו במערכת הניסויים הנוכחית, על מנת לעמוד בהיתכנות הכלכלית. המסקנה היא כי ניתן לגדל ירקות נקיים מחרקים במצע מנותק, באיכות מסחרית טובה ובתנאים ההלכתיים המתאימים לשמיטה, אך יש להתאים את משטר ההשקייה והדישון לסוג הצמח, לסוג המצע ולעונת הגידול. עונת הגידול הבעייתית היא הקיץ עקב הטמפרטורות הגבוהות. מחלקת המחקר של מכון התורה והארץ ועלי קטיף ממשיכה בלימוד הנושא גם בעונה זו.