לקראת שנת השמיטה נערכים החקלאים לפתרונות שונים שיאפשרו את קיום השמיטה ואת המשך פעילותו של המשק שלהם. האגרונום מוטי שומרון, ראש מחלקת המחקר של מכון התורה והארץ, ערך ניסוי שמטרתו לבדוק את אחת משיטות הגידול הנפוצות בחממות, ואת התאמתם לשנת השמיטה, זאת כדי לברר האם ניתן לחסוך בעלויות הרבות הכרוכות בהערכות לשמיטה תוך שימוש בשיטות המשמשות לגידולים בשנים רגילות.
שיטת הגידול: חיפוי ביריעות פלריג
בחממות בהם מגדלים ירקות ופרחים במצעים מנותקים ובמשתלות, מקובל לחפות את הקרקע ביריעות של פלריג מחלחל מים, כדי למנוע עשביה וכדי לאפשר הליכה על משטח יבש ללא בוץ. מטרת הניסוי הייתה לבחון האם שורשי הירק מסוגלים לחדור לקרקע דרך יריעת הפלריג . באם התשובה חיובית הרי שיריעה זו אינה מהווה חציצה בין הצמחים לקרקע ואינה מתאימה לשימוש בשמיטה כמשטח מנתק. אולם אם שורשי הצמח אינם מצליחים לחדור דרך היריעה, הרי שניתן להסתפק ביריעות הקיימות בד"כ במשתלות ובחממות גם בשמיטה כמשטח מנתק. אם מתקיימים גם שאר התנאים הנדרשים על מנת שהחממה תחשב כבית לעניין שמיטה (כיסוי גג ודפנות), אז יותרו המלאכות בחממה בשמיטה. ההשלכה הכלכלית של התוצאות משמעותית מאוד לחקלאים בעלי החממות שיוכלו לחסוך באופן ניכר בעלויות ההכנה לשמיטה.
יריעות הפלריג חדירות למים
מהלך הניסוי
בניסוי נבחנו שני מיני ירקות : חסה ובצל. מכל מין נשתלו עשרים צמחים. הצמחים גודלו בעציץ עד לשלב בו השורשים הגיעו לתחתית העציץ. לאחר שהשורשים החלו לצאת מהנקבים שבתחתית העציץ הועמדו מחצית מן העציצים על יריעת פלריג החדירה למים והחצי השני הועמד על הקרקע החשופה.
הצמחים חולקו לשתי קבוצות טיפול, קבוצה אחת קיבלה השקאה יומית והקבוצה השנייה ללא השקאה. על מנת לשמור על תנאי לחות בקרקע הורטבה הקרקע שמתחת לעציצים ולפלריג בכל יום בשתי הקבוצות. הצמחים צולמו בפעם הראשונה, לאחר שבוע בתנאים הנ"ל צולמו בשנית ולאחר עשרה ימים נוספים צולמו שוב.
עציצי הבצל עם ובלי השקאה
תוצאות הניסוי
צמחי הבצל על הפלריג שקיבלו השקאה, השתרשו דרך הפלריג, ואילו הבצלים שלא קיבלו השקאה - לא השתרשו. בעוד שכל עציצי הבצל שהונחו ישירות על הקרקע השתרשו, עם השקאה וללא השקאה.
צמחי החסה שקיבלו השקאה השתרשו כולם דרך הפלריג, ואילו צמחי החסה שלא קיבלו השקאה לא שרדו את הניסוי פרט לאחד שהצליח להשתרש דרך הפלריג. עציצי החסה שגודלו על הקרקע השתרשו בשני המקרים, עם וללא השקאה.
חדירת שורשים דרך הפלריג
מסקנות
מתוצאות הניסוי למדנו כי שורשי הירק (חסה ובצל) מסוגלים לחדור דרך יריעת פלריג החדירה למים. ולכן המסקנה לעניין השמיטה היא, כי לא ניתן להשתמש ביריעה זו כחציצה בין העציצים לקרקע, כאשר רוצים להחשיב את הגידול בחממה כ"בית" ולהתיר את ביצוע המלאכות החקלאיות בתוכה.
מכון התורה והארץ ממשיך לחקור ולפתח פתרונות לגידולי השמיטה, ביניהן פתרון למצעים מנותקים בשמיטה העומד בדרישות ההלכתיות.
עוד בקטגוריה מחקרי המחלקה המדעית לשמיטה
מכון התורה והארץ סוללים את הדרך בשמיטה
בשורה לקבלנים וליזמים, 'מכון התורה והארץ' פיתחו שיטה לבקשת משרד החקלאות, שתאפשר להעתיק עצים גם בשנת השמיטה ללא חשש...
סיכום ניסוי: גידול ירקות בחממות במיכלים לקראת שנת השמיטה תשע"ה
מטרת הניסוי העיקרית היתה לפתח ולהתאים שיטות גידול אשר תאפשרנה לספק את מרבית סוגי הירקות הטריים, במשך כל שנת השמיטה, ברמת...
חדירת שורשי ירק דרך יריעת 'פלריג'
כדי שמותר יהיה לגדל בשמיטה בחממה יש לנתק לחלוטין בין מכלי הגידול (העציצים) לבין הקרקע. האם מותר להשתמש בשמיטה ביריעות...