כסף קדוש?

אנו מתקרבים לשנת השמיטה, וכבר הזריזים מכינים את עצמם לשנה המיוחדת הזו. יש שהחלו כבר ללמוד על הנושאים הקשורים לשנת השמיטה, בבחינת שלושים יום קודם הרגל שעוסקים בהלכות הרגל, ויש שהחלו בהכנות המעשיות של הגינה ושל הגידולים החקלאיים לקראת השנה, אך דומה שנקודה אחת בשוק החופשי דורשת תשומת לב מיוחדת.

אחד מהדינים המיוחדים בשנת השמיטה היא הקדושה שיש לפירות. פירות שגדלו בשנת השמיטה (לפי הסוגים השונים והזמנים השונים) יש בהם קדושת שביעית, וממילא יש לנהוג בהם כראוי (לא לבזותם, לא לסחור בהם ועוד). אלא שכיום אנו יודעים שלא כל הפירות קדושים בקדושת שביעית.

בשנת השמיטה בחנויות נפגוש סוגים שונים של גידולים, ולא פחות מכך גם דינים שונים באותם הפירות. לדוגמא, יהיו לנו פירות של אוצר בית דין, שבהם יש קדושת שביעית, יש פירות של היתר מכירה שבהם ישנה מחלוקת גדולה האם יש בהם קדושה או לא (אותה המחלוקת העתיקה בין הב"י לבין המבי"ט בדין קדושה בפירות שגדלו בשדה של גוי זכתה לדיון רחב בנושא היתר המכירה. אמנם הדעה המקובלת היא לפי רוב הפוסקים שפירות אלו אין בהם קדושת שביעית, אך ידועה דעתו של החזון איש הייתה לשמור בהם קדושת שביעית, וכך יש כיום שנוהגים בפרט בבני ברק, אך גם בעוד מקומות).

כאשר מדובר על קדושת שביעית בפירות, אנו יודעים את הכללים, כיצד לנהוג בהם, אך כאשר הדבר מגיע לכסף הדבר נהיה מורכב יותר.

כסף שבו קנו פירות הקדושים בקדושת שביעית אף הוא זוכה להיות קדוש, אלא שבניגוד למצווה לאכול פירות שביעית לפי חלק מהדעות בפירוש הרמב"ן, וממילא שמחה גדולה יכולה למלא אותנו על עצם ההזדמנות לאכול פירות אלו. ביחס לכסף שמתקדש בקדושת שביעית, הדבר מורכב יותר, שכן בעוד בפירות הדבר המקובל הוא לאכול אותם, כסף הוא דבר העובר לסוחר, ובו אנו עלולים להסתבך. אם הכסף יגיע לאדם שמודע לדבר ויודע להישמר, לא תהיה בכך בעיה, אך אם הכסף הזה יגיע למקום שבו אנשים לא מודעים לכך, עלולים הם להשתמש באותו כסף שלא כראוי לכסף הקדוש. לכן קבעו חכמים שאין למסור מעות קדושים בקדושת שביעית לעם הארץ.

אז איך נמנעים מכסף הקדוש בקדושת שביעית? היו שבשל כך רצו שכלל לא יהיו פירות קדושים בקדושת שביעת בשוק! היו שצרפו דעה זו לסיבה מדוע לא לעשות אוצר בית דין (הגר"ע יוסף זצ"ל, הגר"מ אליהו זצ"ל ועוד), אך רוב רובם של הפוסקים העדיפו שלא לבטל את אוצר בית הדין עם כל המעלות שלו, והקלו מסיבות אחרות. לדוגמא, היו שכתבו שהואיל ובאוצר בית דין לא מדובר בתשלום על הפירות אלא רק על העבודה, ממילא המעות לא מתקדשים, ולמכירת הפירות אנו לא חוששים.

יש שבחרו להימנע מרכישה על ידי כסף, כיום בשוק החופשי דומה שרוב המכירות והקניות נערכות על ידי כרטיסי האשראי השונים, ובהם אין כסף שתחול  עליו קדושת שביעית.

דרך מקובלת נוספת היא התשלום על ידי צ'ק. בדרך זו חשוב לזכור שיש לנו מחלוקת גדולה בין הפוסקים כיצד להחשיב דרך מסחר זו, האם יש להחשיב את הצ'ק כשטר חוב (אולי ממרני כפי שהופיע בפוסקים) או אולי הואיל והוא רגיל להיות נסחר – דינו יהיה ממש של כסף. משמעויות שונות יש לדיון זה (לדוגמא, בזמן חלותו והאריך בכף בשו"ת באהלה של תורה ח"א, ועוד כפי שהרחיבו הפוסקים כגון בתחומין חי"ג במאמרו הארוך של הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, עד שאף יצא ספק בשם הצ'ק בהלכה), אך כיום נראה יותר שאין להחשיב את הצ'ק ככסף, שכן כבר היום במקומות רבים לא רוצים לקבל צ'קים, וממילא פשוט שלא יהיה לו קדושת שביעית אף אם מדובר בצ'ק סחיר.

פתרונות רבים יש אף התפקיד שלנו הוא להגביר את המודעות ולדעת לשים לב, לראות מהן ההתמודדויות שלנו וכיצד נפעל נכון ונזכה לחיות נכון את קדושת השביעית.