מידע יישומי - מוצאי סוכות תשפ"ב

החזרת עציצים

ניתן להוציא למרפסת בה עמדה הסוכה עציצים שהוכנסו הביתה בעקבות בניית הסוכה.[1]

השימוש בארבעת המינים ובסכך

א. שימושים שונים באתרוג הקדוש בקדושת שביעית

בדרך כלל, האתרוגים המשווקים בשוק בסוכות תשפ"ב חנטו ונקטפו לפני השמיטה ואין בהם קדושת שביעית. אולם, אתרוג שחנט לפני השמיטה ונקטף לאחר ראש-השנה של השנה השביעית, קדוש בקדושת שביעית, לפיכך:

1. אין לחנוט אתרוג של שביעית בציפורן לצורך בשמים, שכן על ידי כך הוא מפסיד את האתרוג מאכילה.[2]
2. ניתן לעשות ריבה או קומפוט מאתרוג הקדוש בקדושת שביעית.[3] המים בהם בישלו את האתרוג אינם ראויים לשתייה ואין בהם קדושת שביעית ומותר לשפוך אותם.[4] גרעיני האתרוג אינם ראויים לאכילה ומציצה ואין בהם קדושת שביעית וניתן להשליכם לאשפה.[5]
3. יש אומרים שזמן הביעור באתרוג הוא בחודש שבט תשפ"ג,[6] ויש אומרים שהוא בחודש ניסן תשפ"ג.[7] לכן לכתחילה יש לבער את האתרוגים או הריבה[8] פעמיים בהגיע זמנים אלו, או לחילופין יש להפקיר את האתרוגים שנשארו או את ריבת האתרוגים לפני חודש שבט, ולאחר מכן יוכל להכניסם לביתו בתורת הפקר.[9]
4. יש להימנע מלהוציא אתרוג של שביעית לחו"ל.[10]

ב. ארבעת המינים וסכך הסוכה

הדס, לולב, ערבה אין בהם קדושת שביעית ומן הראוי לא לזורקן לאשפה אלא להניח במקום שלא יגיע להם ביזיון,[11] או להמתין ולשורפם בעת שריפת חמץ, או להסקת התנור לאפיית מצות,[12] או לשמור אותם במקום מוצנע לסגולה.[13]

[1] ראה: שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' מא אות ג; שו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' ריא; שם סי' קלג).

[2] הרב שלמה זלמן אוירבך (שולחן שלמה, הלכות שביעית עמ' רלא; הליכות שלמה, מועדים, פ"ז אורחות הלכה הערה 91); משנת הגרי"ש, שביעית עמ' קיב; חוט שני, הל' שמיטה פ"ה ה"ד (מהדורה חדשה, עמ' רנד ד"ה); שו"ת משנת יוסף, חי"ג סי' שו; שו"ת באהלה של תורה, ח"ג סי' נג.

[3] ראה: שו"ת משיב דבר, ח"ב סי' נו: 'ותיכף אחר החג ציוויתי לטגן את האתרוג ולאכול בקדושת שביעית'; ארחות רבינו הקהלות יעקב, ח"ב עמ' שלג, בשם החזו"א; שולחן שלמה, הלכות שביעית עמ' רלא.

[4] חוט שני, הל' שמיטה פ"ה ה"ד (מהדורה חדשה, עמ' רנד).

[5] תוספתא, תרומות פ"י ה"א; רמב"ם (הל' תרומות פי"א הי"א; הל' שמיטה פ"ה הכ"א); חזו"א, שביעית סי' יג ס"ק יא.

[6] ראה: ספר השמיטה, עמ' מה הערה 4, בשם הרב שמואל סלאנט; שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' צב; שו"ת ציץ אליעזר, ח"ו סי' לט אות ו.

[7] כפי המציאות שבתקופה זו אין על העצים אתרוגים של השנה השביעית. משמעות הראי"ה קוק, ספר השמיטה, עמ' מה הערה 4. בעניין זה, ראה עוד: שו"ת משנת יוסף, ח"ג סי' לד.

[8] ספר השמיטה, פ"ט סעי' ב; הלכות שביעית, סי' ח כסא דוד ס"ק פד.

[9] קטיף שביעית (מהדורת תשפ"ב), פכ"ב סעי' לא; משנת הגרי"ש, שביעית עמ' קב אות כח. ראה: שו"ת משנת יוסף, ח"ג סי' לו.

[10] שו"ת משפט כהן, סי' טו; הליכות שלמה, מועדים עמ' ר; מאמר מרדכי, שביעית פי"ט סעי' ח.

[11] שו"ע, או"ח סי' תרסד סעי' ח; רמ"א, או"ח סי' כא סעי' א; פמ"ג, שם משבצות זהב ס"ק ב; ט"ז, שם ס"ק ב; משנה ברורה, (סי' כא ס"ק ו; סי' תרסד ס"ק כח); שער הציון, סי' תרסד ס"ק כ.

[12] ראה: שו"ת מהרש"ל, סי' פז; רמ"א, או"ח סי' תרסד סעי' ט; כנסת הגדולה, הגהות טור או"ח סי' תמה ס"ק א; חק יעקב, סי' תמה ס"ק ג; שולחן ערוך הרב, או"ח סי' תמה סעי' יב; בן איש חי (שנה א פרשת צו אות י; שם אות כב); משנה ברורה, סי' תמה ס"ק ז.

[13] דרכי חיים ושלום, ח"א אות תשצג; מנורת המאור, נר ג כלל ד; ככר לאדן, הגהות ירושלמי שבת פ"ב ד"ה קטיר; יפה ללב, ח"ב או"ח סי' תרסד אות טו; אלף המגן, סי' תרס ס"ק ז; משמרת שלום (פרלוב), ח"ב סי' מד אות ב; כף החיים, או"ח סי' תרסד ס"ק ס.