תרומות ומעשרות וביעור במוצאי שביעית

א. ירקות

1. כל הירקות הנלקטים עתה (לאחר ראש השנה תשע"ו) שייכים לשנה השמינית. לכן יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה, והמעשר הוא מעשר שני שיש לחללו על מטבע בברכה.

ב. פירות

גינות פרטיות ואוצר בי"ד

2. פירות חורף שחנטו בשנה השביעית בגינות הפרטיות ובמטעים השייכים לאוצר בי"ד - קדושים בקדושת שביעית ופטורים מהפרשת תרומות ומעשרות.[1]

3. פירות חורף שחנטו בין ראש השנה תשע"ו לט"ו בשבט – יש להפריש מהם תרומות ומעשרות[2] בלא ברכה.[3] מעיקר הדין יש להפריש מעשר שני,[4] אך אין לברך על החילול.[5] 'מהיות טוב', כדאי להוסיף בנוסח ש'אם הפירות הם משנת מעשר עני, הרי מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני'.[6]

4. פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט תשע"ו – יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה, והמעשר הוא מעשר שני.

פירות היתר מכירה

5. פירות חורף שגדלו בשנה השביעית על פי היתר מכירה, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה, ולקרוא שם גם למעשר עני וגם למעשר שני ולחלל על מטבע ללא ברכה.[7]

מנוי ב'בית האוצר'

6. כל המנויים בקרן 'בית האוצר' של מכון 'התורה והארץ' שותפים באחת מהמטבעות המיועדות לחילול מעשר שני. מטבעות אלו מחוללות מדי יום על ידי הממונה על 'בית האוצר', כדי לאפשר למנויים לחלל מעשר שני מדי יום ביומו. ב'בית האוצר' מטבעות שחיללו עליהן מעשר שני בדרגת החיוב הגבוהה ביותר, וכך אפשר לחלל עליהן גם פירות מעשר שני שאין בחומשם 'שווה פרוטה' (על ידי 'פרוטה חמורה').

ג. ביעור שביעית

חובת הביעור

1. נאמר בתורה: 'ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול',[8] ודרשו חכמים: 'כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה – אתה אוכל ממה שבבית, כלה לחיה מן השדה חייב אתה לבער אותו המין מן הבית'.[9] את זמני הביעור השונים לכל מין ומין ניתן לראות באתר מכון 'התורה והארץ' בכתובת: www.toraland.org.il

2. חובת הביעור חלה על אדם שיש ברשותו פירות הקדושים בקדושת שביעית[10] בכמות העולה על מה שדרוש לכל אחד מבני הבית למזון ג' סעודות.[11] 

3. בהגיע שעת הביעור, מותר להניח בביתו מזון ג' סעודות לכל אחד מבני הבית, או לתת לכל אדם מישראל שאין בידו מזון בשיעור זה.[12]

4. אין המחזיק בפירות חייב לאכול את כל הכמות בשלוש הסעודות הקרובות, ומותר לו לאכול מהם בכל זמן.[13]

אופן הביעור

5. בהגיע זמן הביעור צריך כל אדם להוציא מביתו את הפירות הקדושים בקדושת שביעית שנותרו ברשותו ולהפקיר אותם לעניים ולכל אדם[14] בפני שלושה אנשים.[15] אם אינו יכול להוציא את הפירות מביתו – יביא שלושה אנשים לביתו ויפקיר בפניהם.[16]

6. מותר לאדם להפקיר את הפירות בפני שלושה מחבריו, אף על פי שיודע שלא יזכו בפירות. לאחר שקיים את מצוות הביעור – יכול לחזור ולזכות באותם פירות.[17]

7. הפקר הפירות צריך להיות באמירה שהם מופקרים לכל אדם. נוסח ההפקר המובא בדברי חז"ל הוא: 'אחינו בית ישראל: כל מי שצריך ליטול יבוא וייטול'.[18]

8. לאחר הביעור, הפירות נשארים קדושים בקדושת שביעית, ויש לאכלם בקדושה.[19]

עבר ולא ביער

9. לא הפקיר את הפירות בזמן הביעור – הפירות אסורים באכילה.[20] אבל מי שקיבל פירות שביעית מחברו לאחר שעת הביעור שלהם ויש לו ספק אם הופקרו בזמנם – עליו להפקירם ולאכלם.[21]

10. אם לא ביער את הפירות מחמת אונס – לא נאסרו הפירות באכילה, ועליו להפקירם מיד כשיוכל.[22]