המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ד' התמר

להורדת הספר המלא- מקומה של החקלאות בלשון התנ"ך ובערכיו/ חן שיפריס, לחץ כאן.  

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר. נזכיר אך סימני דרך מובהקים לגישות והישגים בתחום זה:

יצירת זני חיטה בעלי קומה נמוכה יחסית, העמידים לרביצה ובעלי כושר אפיה גבוה ע"י ד"ר יעקב אפרת ז"ל, פיתוח טכנולוגיה של תרבית רקמה (אמבריוגנזה) לריבוי כמותי של חטרי תמר ע"י ד"ר עודד ראובני ז"ל, יצירת זני זית המותאמים לממשק 'סופר-אינטנסיבי' ובעיקר התאמה למסיק מכני (בעזרת מנערת), ובתחום הטכנולוגי נציג כדוגמה גישה  נועזת להאבקת-הפריית התמרים ע"י מטוס. אלו ועוד.

בכלל המינים נעשית עבודה חלוצית מתמדת ליצירת זנים חדשים תוך החדרת עמידות גנטית נגד מגוון מחלות. במקצוע ההשבחה, מקובל לבצע הכלאות רבות בין זנים שונים כדי להעביר תכונות חשובות אל זני היעד. כתוצאה מהכלאות שכאלו מרחיבים את הבסיס הגנטי של המין, עמו עובדים ונפרש לפנינו מגוון רחב של צאצאים, או חומר גנטי שממנו ניתן לברור, לבצע סלקציה לטיפוסי צמח מבוקשים. במהלך הכלאות בין צמחים שונים מעבירים אנו אבקה מהאבקנים של צמח מסוים אל הצלקות שבחלק  הנקבי של צמח אחר, כאשר לכל מין מנגנון הפרייה ייחודי.

פרק ד' התמר

התמר על חֳטָריו, נצריו, כַּפותיו (המהוות עלים, והצעירים הינם הלולבים), סַנְסִנָיו ואשכולות-מַכְבֵּדוֹת הפרי מצטיין בנויו, כאשר הלולב  מייצג את התמר בין ארבעת המינים בחג הסוכות (תמונות עמ' 99- 96). צורת העץ על חלקיו אף מֻטְבָּעִים על מטבעות ישראל עוד מימים עברו, ומופיע כמושא השוואה לצדיקים "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהילים  צב  יג).

בתקופת המקרא הוגבל גידולו לבקעת יריחו, היא עיר התמרים ובתלמוד הבבלי אף צוער מכונה עיר התמרים. בימינו מתקיימת לתמר עדנה, שיבת התמר לארצנו בכסותו שטחים נרחבים לאורכן של בקעת הירדן וארץ הערבה. בנוסף, כתוצאה מברור-סלקציה נמצאו זנים החונטים ומבשילים פרותיהם ברב חלקי הארץ. והדבש בו מצטיינת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָש" (דברים כו  טו) מקורו בפרי התמר.

התמר הינו גידול דו ביתי, הנושא דורים של מכבדות המכילות סנסנים בעץ הנקבי, ומכבדות אבקה בעץ הזכרי (תמונות עמ' 97). המכבדות, כ- 10 לעץ בוגר נפתחות לאורך תקופה של כחודש ולכן יש צורך לעלות על העץ מספר פעמים "אֶעֱלֶה בְתָמָר..." למטרת הפריה (תמונות עמ' 99- 97). בתמונה  מהמטע בדגניה ב' מוצגת הפריה ידנית בעזרת בקבוק פלסטיק המכיל אבקה זכרית מול סנסנים צעירים שאך השתחררו מנרתיק המכבד. כמו כן מוצגים סנסנים בוגרים יחסית שהופרו מזה מספר ימים.

קיבוץ יטבתה המנהל משק תמרים ממוחשב ומתקדם ביותר, אימץ שיטה מהפכנית כדי להמנע מהצורך  לעלות פיזית בתמר לצורך הפריה, וזאת בעזרת מטוס מאביק (עמ' 102). השיטה יושמה במשקי הערבה הדרומית במשך כ- 20  שנה והוחלפה בטכנולוגיה מתקדמת יותר, מערכת איבוק מהקרקע.

בהפריה מבוקרת מקבלים כ-100% הצלחה, אשכול מלא  תמרים בעלי זרעים (תמונות עמ' 99), ובנוסף, בעקבות דילול האשכול מקבלים פרות גדולים ואיכותיים. בהפריה טבעית אחוז הפרות המופרים מוגבל, בעיקר בשל המרחק בין עץ הזכר לנקבה וכיוון הרוח (תמונה עמ' 101) .

את התמר מרבים מחטריו, מנצריו "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", מזרעים ולאחרונה מתרבית רקמה שמקורה בצמח  האם של זן מבוקש. מאחר ופוטנציאל הריבוי בשיטת החטרים הינו מוגבל, והזנים נבדלים ביניהם עד מעוטי חטרים, פותחה בישראל שיטה לריבוי מתרבית רקמה, המבטיחה כמות בלתי מוגבלת של חומר ריבוי (עמ' 96, תרבית רקמה במעבדת צמח בעמק הירדן והקשחת הצמחים ברמת פוריה). ריבוי התמר בימים עברו ובארצות הקדם נעשה גם באופן בלתי מבוקר מזרעים שהופצו ע"י בעלי חיים.

חומר צמחי זה נתן עצי זכר ונקבה ביחס של אחד לאחד מאחר ותורשת התכונה, בדומה לתאנה נשלטת ע"י גן אחד. מריבוי זה נתקבל מגוון טיפוסים עשיר שממנו, ע"י ברור - סלקציה נתקבלו הזנים המסחריים של ימינו.

אסיף הפרי, הגדיד (עמ'  99) מסתייע בטכנולוגיה מתקדמת וכן מיון האשכולות לשיווק, על פי דגם הבשלתם של הזנים השונים. נושאי השקיה ודישון הינם תורה כשלעצמה ורבות הושג בתחום זה.

 ריבוי התמר מתרבית רקמה במעבדות צמח - עמק הירדן ומחטרים ונצרים

פריחת התמר, זכרית ונקבית מהמטע בקבוצת דגניה ב'

"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח..." (תהלים צב יג)   עץ זכר עם פתיחת מכבדי האבקה
מכבדים בפתיחתם, זכרי מימין ונקבי משמאל
סנסיני פרחי נקבה משמאל ופרחי זכר המשחררים שפע אבקה מימין
"אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְסַנְסִנָיו..." (שיר השירים ז ט)   האבקת מכבד אשר אך זה נפתח בעזרת אבקה המשתחררת מבקבוק פלסטיק (פודריה). מימין מכבדים בוגרים אשר הופרו מספר ימים קודם לכן ועליהם חנטים בולטים.

עליה בתמר אז והיום

עץ תמר בן עשרות שנים שטופל בשיטות פרימיטיביות כולל יצירת גומחות בגזע להקלת העליה בתמר                 מסוע בן ימינו בדגניה ב' המשרת את העובדים לכלל הטיפולים בתמר