שתילת ירקות סמוך לעצי פרי

שאלה

האם חוששים לשיטת הראב"ד שיש כלאי זרעים בתבואה עם אילנות? ואם כן, כמה יש להרחיק בין חיטים או שעורים לשאר האילנות (מלבד הגפן(?

תשובה

א. גרסאות שונות בירושלמי

המשנה (כלאים פ"א ה"ט( אומרת:

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות ונטלין בשבת.

על כך נאמר בירושלמי:

1) מה נן קיימי' אי משום זרעים באילן למה לי גפן וצנונות אפילו שאר כל הדברים האילו.

2) אי משום שאינו רוצה בהשרשתן למה לי לפת וצנונות אפילו שאר כל הדברים.

3) מן מה דתני ר' חייה כגון אגודה של לפת ואגודה של צנונו'. הוי לית טעמא דלא משום שאינו רוצה בהשרשתן.

במשפט הראשון לא מובן על מה מוסב הדיון – אם על כלאי זרעים שבין הלפת והצנון או על כלאי זרעים שבין הגפן והלפת או הצנון. הראב"ד גרס 'מה נן קיימי' אי משום זרעים באילן למה לי גפן אפילו כל שאר האילן', ומכאן למד הראב"ד שיש כלאי זרעים בין זרעים של צמחים חד-שנתיים (להלן: זרעים) וזרעי אילנות. ואולם הגר"א גרס: 'מה נן קיימי' אין משום זרעים למה לי גפן אפילו כל שאר דברים', דהיינו הדיון הוא על כלאי זרעים שבין הלפת והצנונות, והירושלמי שואל מדוע יש להזכיר את הגפן במשנה – הרי כל הדיון הוא רק על הקנבס והלוף, והיה אפשר להביא גם זרעים אחרים. עולה מכאן שלפי הראב"ד יש כלאי זרעים בין זרעים וזרעי אילן, ואילו לגר"א אין דיון כלל בכלאי זרעים שבין ירק ואילן. נראה שגם הרמב"ם (הל' כלאים פ"א ה"ו) גרס כדברי הגר"א וכפי שכתב: 'ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד', וכן כתבו ה'בית יוסף' וה'שלחן ערוך' (סי' רצה) שאין כלאי זרעים בין זרעי ירקות וזרעי אילנות. עולה שמדברי הירושלמי הללו אי אפשר להוכיח כמי ההלכה, כיוון שהירושלמי נתון לכמה פרשנויות, ואין ראיה ברורה לצד אחד. כל פרשן 'מתאים' את נוסח הירושלמי לשיטתו, ולכן אין בירושלמי הזה הוכחה לשום דעה.

ב. הוכחות נוספות לדעת הרמב"ם

אלא שמדברי התוספתא (כלאים פ"א ה"י) נראה בבירור שאין איסור כלאיים בין ירק לבין אילן: 'וזורעים זרעים וזרעוני אילן כאחד'. דברי התוספתא הובאו ב'בית יוסף',[1] ולמדנו ממנה שיש להתיר זריעת זרעי אילן עם ירק. תוספתא זו הובאה ברמב"ן[2] ובתשב"ץ,[3] והיא מוזכרת גם בירושלמי פאה (פ"א ה"ה), והרש"ס על אתר כתב: 'חדא דשני מיני אילן זורעין כאחת, ועוד דזורעין זרעוני ירק או תבואה בהדי זרע אילן'.[4] על כן במקום שהירושלמי ממסכת כלאיים אינו ברור, ומאידך גיסא יש לנו תוספתא מפורשת המתירה – יש להכריע כמותה.[5]

כתב הטור (יו"ד סי' רצה):

אבל מותר לערב זרעוני אילנות עם זרעוני שדה ולזורעם ביחד שלא אסרה תורה בחוצה לארץ אלא הרכבת אילן באילן בין אילן בירק בין ירק באילן בין ירק בירק שאינו מינו בין אילן באילן שאינו מינו.

וכתב ה'פרישה' (לטור שם, ס"ק ד) שמדברי הטור נראה שבא"י אסור לערב זרעי אילנות בזרעי שדה ולזורעם יחד, אולם כבר כתב המגיה ב'פרישה' (שם) שאין לגרוס בדברי הטור 'שלא אסרה תורה' אלא 'ולא [בווי"ו] אסרה תורה', וא"כ דברי הטור אינם נסובים כלל על זירעונים וזרעי אילן, והם מותרים בכל מקום, בין בארץ בין בחו"ל. אומנם ה'בית יוסף' (לשיטתו) ב'שלחן ערוך' (יו"ד סי' רצה סעי' ב), כשהביא את דברי הטור, כתב שיש היתר לערב זרעים של אילן וזרעים אחרים (ירק ותבואה). עוד יש להוסיף שהטור דן על ערבוב זרעים יחד, ושמא כוונתו שהזרעים עצמם יתחברו, אבל אם אין חשש של חיבור אין מקום להחמיר, ולפי זה מותר לכו"ע בארץ ישראל לזרוע ירקות ליד אילנות.

ג. חשש הרכבה

למרות האמור לעיל, ייתכן שיש להציע לא לזרוע את הזרעים בקרבה יתרה לשורשי האילן ויש להרחיקם ג' טפחים, מחשש להרכבה של ירק באילן. וכן כתבו התוספות[6] והרא"ש[7] שיש להימנע מזריעת ירקות לצד עץ קרוב מג' טפחים. ואע"פ שלהלכה קיי"ל[8] שאין הרכבה בשורשים[9] – יש מקום לחוש לחומרה לדעת התוספות והרא"ש, וכך כתב הש"ך,[10] ובפרט שלמעשה אין זורעים סמוך ממש לעץ אלא מרחיקים לפחות 24 ס"מ, מסיבות אגרונומיות.

סיכום

א. נראה שאין לחוש לדעת הראב"ד, ומותר לזרוע תבואה, ירק וקטניות סמוך לעצי פרי, שאין איסור כלאי זרעים בתערובת זרעים וזרעי אילן.

ב. ראוי לחוש לחומרא לא לשתול ירק בסמיכות של ג' טפחים לאילן מחשש להרכבה בשורשים. אומנם אם כבר שתלו אין צורך לעקור, מפני שאין בכך אלא חומרא בלבד.

[1].     בית יוסף, בדק הבית יו"ד סי' רצה.

[2].     רמב"ן, חולין ס רע"א.

[3].     תשב"ץ, ח"ג סי' שיד.

[4].     ועי' בתוס' המיוחסות לר"י הזקן, קידושין לט סע"ב. ועי' עוד באריכות בתוספתא כפשוטה, זרעים, הביאור הארוך עמ' 604.

[5].     עי' בביאור הגר"א, יו"ד סי' רצה ס"ק ה.

[6].     תוס', קידושין לט ע"א ד"ה לא קיי"ל.

[7].     רא"ש, הל' כלאים סי' ד.

[8].     עי' חוקות הארץ, כלאים פ"א ה"ה אות ח, סיכום השיטות.

[9].     יש גם להעיר שהדיון לעניין הרכבה נוגע רק לזרעים שיש להם שורשים חזקים שמסוגלים לחדור שורשי אילן, אבל בשורשים דקיקים אין צורך לחוש כלל.

[10].   ש"ך, יו"ד סי' רצה ס"ק ה.