הפרשת חלה ממשלוחי מנות

א. מיני המאפה הביתיים שמקבלים במשלוחי המנות, יתכן שהם חייבים בחלה שטרם הופרשה מהם, מהסיבות דלהלן:

            1. מקורם מאנשים שיש לחוש שאינם זהירים בהפרשת חלה.

            2. מקורם באנשים יראי ה', אלא שהכמויות שנילושו ונאפו לא היה בהם שיעור חלה (1200 גר' קמח), ולכן לא הופרשה מהם. ועתה, כשנאספו בכלי אחד עם מיני מאפה אחרים (שגם מהם לא הופרשה חלה מאותה סיבה) - יש בכמות הכוללת שיעור חיוב חלה, והרי הם מצטרפים זה עם זה להתחייב בחלה (שו"ע יו"ד סי' שכד סעי' א).

ב. מאידך ישנם מקרים בהם מיני מאפה שונים (שאין בכל אחד מהם שיעור חלה) לא יצטרפו לשיעור חלה אף שהוכנסו לכלי אחד:

            1. אם הם עשויים ממיני תבואה שונים, (פרטי דין זה - בשו"ע סי' שכד סעי' ב).

            2. אם דרך בני אדם להקפיד שלא לערבם בכלי אחד כגון: שהעוגות מלכלכות אחת את חברתה, וי"א שאף כשהם חלוקות בצורתן וטעמן[1].

ג. ישנם מקרים שיש ספק אם מיני המאפה מצטרפים להתחייב בחלה: אם חלק ממיני המאפה בתוך הכלי וחלקם מחוצה לו, או שהיו בכלי ולא נגעו זה בזה או שהיו בתוך אריזות נפרדות, או שהונחו בארון שמחובר לקיר[2].

ד. הפרשה ממין מאפה אחד על שאר מיני מאפה גם כאשר הם מכונסים בכלי אחד, היא בעייתית במקרה שלפנינו מכמה סיבות:

            1. יתכן שהמאפה שממנו נוטלים את החלה פטור בגלל שכבר הפרישו ממנו, ואילו השאר חייב, ואין מפרישים מן הפטור על החייב (שו"ע סי' שכד סעי' יא).

            2. אם אותו מאפה שממנו נוטלים את החלה אינו חייב בוודאות בחלה, כגון: שעיסתו נילושה במי פירות ללא מים או שעיסתו עבה וטוגן בשמן (כעין סופגניות). במקרים אלו אין להפריש ממנו על מיני המאפה שחייבים בוודאות.

למעשה, כאשר מקבלים משלוח מנות ממי שאינו זהיר בהפרשת חלה טוב להפריש חלה[3] בשיעור כלשהו[4] בלא ברכה מכל מין בנפרד. ובדרך כלל, מן הראוי שלא לכנס בכלי אחד כמות גדולה (המגיעה לידי שיעור חלה) של עוגות השוות בצורתן וטעמן (כגון אזני המן מכמה משלוחים) על מנת לצאת מידי כל ספק.