הפרשת חלה בשבת ויו"ט

            מן הדין אין להפריש חלה בשבת או ביו"ט[1]. אם העיסה נתחייבה בחלה ביו"ט עצמו, משום שנילושה ביו"ט[2] או בגלל צירוף של כמה עיסות או לחמים קטנים ביו"ט[3], מותר להפריש. בחו"ל, שחיוב החלה אינו אלא זכר למצוה - התירו חכמים למי ששכח להפריש לפני שבת ויו"ט, לאכול ולשייר מעט מן הפת ויקרא שם חלה לאחר שבת ויו"ט[4].

            חלת א"י ששכחו להפריש מהעיסה מבעו"י - הציעו הראשונים, שילוש עיסה נוספת ביו"ט והואיל ומותר לו להפריש חלתה של אותה עיסה חדשה, יכוין שתהא זו גם חלה על כל מה שאפה מבעו"י[5]. פתרון זה אינו מעשי במקרה בו חל יו"ט בשבת כמו בפסח השנה. מאידך פתרון דומה לזה - יש מי שמתיר גם בשבת - לצרף לסל המצות מצה אחת שעוד לא נתחייבה בחלה (שלא היה בעיסתה שיעור חיוב חלה), ומכח הצירוף תתחייב בחלה בשבת, ואז יפריש עליה ועל שאר המצות כאחד[6]. ויצרף דוקא מצה השייכת לו, שהיא באותה רמת הידור[7]. ויש אוסרים לעשות כך בשבת[8].

            הפוסקים האחרונים הציעו, להפריש ע"י ילד שהגיע לגיל י"ב שאז הוא בבחינת "מופלא הסמוך לאיש", שתרומתו תרומה[9], אך אינו אסור בהפרשת חלה בשבת[10]. אם הפתרונות דלעיל אינם ברי ביצוע ואין לו מצות אחרות - ניתן לסמוך על האחרונים שהתירו לעבור על איסור דרבנן ולהפריש חלה בשבת ויו"ט כדי לקיים מצוה מן התורה של אכילת מצה בליל פסח[11].