שריפת חלה בתנור ביתי

המנהג בדורות הקודמים היה להשליך את החלה לאש הבוערת בתנור קודם האפיה. והיו שהחמירו לייחד לה מדורה בפני עצמה כדי שלא ייהנו זרים משריפתה (רמ"א יו"ד סי' שכב סעי' ה בסופו, ש"ך ס"ק ח). אולם לדעת רוב הראשונים, כלים שבלעו טעם תרומה, אסור לבשל בהם חולין עד שיוכשרו, כדין כלים שבלעו איסור[1]. לכן, כששורפים חלה בתנור הביתי, יש להזהר מכמה דברים:

א. אין להניח את החלה בתבנית שמשתמשים בה למאכלים אחרים, כיון שהתבנית נאסרת בכך.

ב. אם מניחים את החלה בתחתית התנור עד שתישרף, נמצא שתחתית התנור בולעת איסור במקום שהחלה נוגעת בו. ולדעת הפוסקים הסוברים ש"יש זיעה לאוכלים" (עי' דרכ"ת סי' צב ס"ק קסד), נמצא שגם הדפנות והתקרה של התנור בולעים את הזיעה הנפלטת מהחלה. אמנם לבליעת תחתית התנור אפשר שאין לחוש, כיון שאין רגילים לתת מאכל על התחתית ללא הפסק כלי[2]. אבל לענין בליעת הדפנות מן הזיעה נראה שצריך להמתין שהתנור יוסק זמן מה לאחר שיוציאו את החלה, לפני שיתנו שם מאכל מגולה.

ג. אין לשרוף את החלה בזמן שיש בתנור מאפה או תבשיל, כיון שתנורים ביתיים חשובים כתנור קטן ונמצא שריח החלה נכנס במאפה, שדינו כריח איסור. ואף שבדיעבד אנו פוסקים "ריחא לאו מילתא", מ"מ לכתחילה אין לעשות כן[3] (כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קח).

למעשה, ראוי שלא לשרוף את החלה בתנור האפיה[4] אלא על כירי הגז וכדו'. ואם שורפים את החלה בתנור, מן הראוי לעטוף את החלה לגמרי בנייר אלומיניום (ובאופן שתישרף), או להסיק את התנור מעט לאחר הוצאת החלה, ורק אח"כ להכניס לשם מאפה או תבשיל מגולה.