תיקון לביכורים הראשונים – קין והבל

ראשי פרקים

הקדמה

א. ביכורי קין והבל

ב. מעצרת ועד החג ומן החג ועד חנוכה 

ג. וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך 

ד. הכרת טובה וכפיות טובה

ה. אחרית וראשית

ו. חיטה גפן ותאנה

סיכום

* * *

הקדמה

למצות הביכורים ייחוד ושונות משאר המצוות התלויות בארץ. במצוה זו חובה לקרוא פרשת את הפרשה בתורה – פסוקי הביכורים בנוסף להפרשת המינים. מגוון המינים מהם מביאים ביכורים מצומצם - רק משבעת המינים. לביכורים סממנים של קרבן: "שהבכורים טעונין שבעה דברים: הבאת מקום, וכלי, קריאה, וקרבן, ושיר, ותנופה, ולינה" (רמב"ם הל' ביכורים ג, יד). ההבאה נעשית בעסק גדול, בהידור ובקהל רב (משנה ביכורים ג, ב – ד). 

מה פשר ייחודה של מצוה זו? 

א. ביכורי קין והבל

קרבן הביכורים הראשון, נמצא בדרש אצל קין והבל: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן" (בראשית ד, ג-ד). יונתן בן עוזיאל מתרגם: "ואייתי קין מאיבא דארעא מזדרע כיתנא קרבן בכורייא קדם ה'". 

אם הם הביאו מעין ביכורים, ניתן להבין מדוע שעה ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה. קין הביא מפרי האדמה. המדרש בבראשית רבה כב, ח ממשיל את קין לאריס שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסייפות. גם רש"י שם כותב שקין הביא מן הגרוע. את הביכורים יש להביא מהמשובח ומהשמן - "מראשית כל פרי האדמה", ואילו קין הביא מן הפסולת, מפרי האדמה ולא מן הראשית. הבל לעומתו, הביא "מבכורות צאנו ומחלביהן".

מכאן, שהביכורים הבאים מן הראשית, משמשים תיקון למנחה הראשונה של קין שנדחתה. יש בהבאת הביכורים סממנים של קרבן, המתקנים את הקרבן שלא התקבל.

להלן נראה יסודות נוספים במצות הביכורים וכיצד מתקנים הם את חטאי בראשית -חטא אדם ומנחת קין 67. 

ב. מעצרת ועד החג ומן החג ועד חנוכה

במדרש בבראשית רבה כב, ד נאמר:

"ויהי מקץ ימים" ר' אלעזר ורבי יהושע. ר' אליעזר אמר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם. מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה, מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת.

'מקץ' משמעו בסוף פרק זמן מסוים. חנוכה זהו שבו מסתיים הסתיו, ומתחיל החורף, ואילו עצרת הוא סוף האביב וסמוך לתחילת הקיץ. על פי תרגום יונתן, קין חטא בכך שלא הביא ביכורים ראויים, ויתכן שהכונה היא למימד הזמן.

זמן הבאת הביכורים מופיע במשנה ביכורים פ"א מ"ו: ""מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא". העונה החקלאית בהם גדלים שבעת המינים הוא במשך תשעה חודשים, מניסן ועד כסלו. הדגנים - חיטה ושעורה בניסן ואייר, והפירות מסיון ועד כסלו. הגפן - בסיון ובתמוז, התאנה - באב והרימון - באלול. בחודשי הסתיו - תשרי חשון וכסלו, מבשילים התמרים והזיתים "התמרים מטילים שאור אחר ר"ה" (ירושלמי שביעית ה, א), והזיתים סמוך לעונת הגשמים (ירושלמי ביכורים א, ג). לאור זה יתכן גם שהמילה "ארץ" לפני הזית והתמר בפסוק המלמד על שבעת המינים: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח, ח), מציינת שזית ותמר גדלים בשנה חקלאית חדשה, לאחר ראש השנה "באחד בתשרי ראש השנה לשנים… לנטיעה ולירקות" (ראש השנה פ"א מ"א). 

כיון שכך, "מעצרת ועד החג מביא וקורא ומהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא" (ביכורים פ"א מ"ו). בגמ' בפסחים לו ע"ב נאמר שהיות ולקיטת רוב הפירות עד החג, אז הוא זמן שמחה, וכתוב בביכורים "ושמחת בכל הטוב".

אולם אפשר לראות בחלוקה זו את ההבדל בין המינים. הזית והתמר שמבשילים בשנה החדשה על אף שהם משבעת המינים, יש להם דין אחר ואינם מצטרפים יחד עם המינים שנלקטו עד חג האסיף "וחג האסיף תקופת השנה". כך מפרש הרב עובדיה מברטנורא: "אע"פ שהרבה פירות נלקטים עד חנוכה מכל מקום שמחת אותה שנה כבר נגמרה בחג הלכך מביא ואינו קורא".

מכל מקום, קין לא הביא את ביכוריו בזמן הנכון. או שהוא הביא לפני הזמן, מפסח ועד עצרת, או שהוא הביא בסוף הזמן, מחג סוכות עד חנוכה, הזמן שאין בו שמחה. קיצוב הזמן בו מביאים ביכורים מעצרת עד חנוכה, הוא תיקון לאי עמידה בזמנים של קין. 

ג. וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך

בשל דחיית מנחתו, מדרדר קין עד לרצח אחיו: "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (בראשית ד, ח), ובשל כך מגורש הוא מעל פני האדמה נע ונד בארץ "ויצא קין מלפני ה' - היא ארץ הקודש אשר נקראת לפני ה'" (כוזרי ב, יד). 

קין דיבר להבל, והתורה אינה מגלה מה אמר לו. מעלתו של הדיבור בהיותו מחבר בין בני אדם, ואילו כאן היו דיבורים של ריב ומדון שהביא לידי רצח. התיקון הוא באמירת פסוקי הביכורים ע"י מביא הביכורים. 

תחת "ויהי בהיותם בשדה" (בראשית שם) - "והיה כי תבא אל הארץ" (דברים כו, ב). תחת דיבורו הלקוי של קין "ויאמר קין" (בראשית שם) - "וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים כו, ה). תחת "ויצא קין מלפני ה'" (בראשית ד, טז), שגורש מן הארץ - "וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים שם). 

במשנה סוטה פ"ז מ"ה נאמר שמקרא ביכורים נאמר בלשון הקודש בלבד. עד לדור הפלגה היתה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וזו היתה לשון הקודש שהיא לשון יחידו של עולם (ירושלמי מגילה א, ט). מצות הביכורים הנאמרת רק בלשון הקודש באה לתקן את המעגל שנפתח בראשית הבריאה. "וענית ואמרת" בלשון הקודש בלבד.

ד. הכרת טובה וכפיות טובה

על האדם הראשון נאמר שהיה כפוי טובה. בגמ' ע"ז ה ע"א: אמר להם משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה ... כפויי טובה דכתיב: "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" (במדבר כא, ה), בני כפויי טובה דכתיב: "האשה אשר נתת עמדי" (בראשית ג, יב). 

האיכר היהודי מביא את הביכורים לאחר ארבע עשרה שנה של כיבוש וחלוקת הארץ ובידו מבחר הפירות ולבו מלא על גדותיו תודה, והוא מגולל בדבריו את כל הטובה שעשה ה' עם עם ישראל והציל אותם ממצרים עד שהגיעו לארץ ואינו מסתפק רק בהכרת הטוב בליבו אלא אומר בפיו: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ" (דברים כו, ג). וברש"י: שאינך כפוי טובה.

ה. אחרית וראשית

מצות הביכורים ווידוי מעשרות (דברים כו, א - טו), הן מהמצוות האחרונות שבתורה. כך כתב הרמב"ן בדברים כו, טז: "הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש את כל המצוות אשר ציוה אותו ה' לחדש להם, ולכך אמר 'היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים', כי כבר השלמתי לך הכל". 

יתכן שהתורה מסיימת במצוות אלו כדי לסגור את המעגל שנפתח עם חטאי אדם וקין וקללת האדמה וכאן מופיע תיקון החטא ע"י הבאת המבחר שבפירות הארץ ולבסוף גם ברכת האדמה "וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".

ו. חיטה גפן ותאנה

במדרש בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה טו נאמר, שעץ הדעת היה חיטה, גפן או תאנה. זיהויים אלה עולים מתוך רמזים שונים. זיהוי החיטה כעץ הדעת הוא לפי דברי הגמרא בברכות מ ע"א: "אין התינוק קורא אבא ואמא עד שלא טועם טעם דגן". 

זיהוי עץ הדעת כגפן, מתאים להגדרת עץ הדעת טוב ורע, מאחר שטבעו של היין הוא גם טוב וגם רע. וכך בגמ' בברכות לה ע"ב: "טובא גריר, פורתא סעיד". היין משמח אלוקים ואנשים אך גם גורם לשכרות ולזנות, כדברי הגמ' בסוטה ב ע"א: "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"

זיהוי עץ הדעת כתאנה, מבוסס על העיקרון שמן העץ שבו קלקלו בו נתקנו "ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג, ז). 

המשותף לזיהויים אלו, שהם כולם משבעת המינים. ואפשר, שבגן העדן שנמצא בין הפרת והפישון (נילוס) ובו גדלים שבעת המינים, זוהי ארץ ישראל ארץ נחלי מים וארץ חיטה וגפן ותאנה. ולכן התיקון לחטא אדם הראשון הוא לבא אל הארץ ולהביא את שבעת המינים.

סיכום

הביכורים נקראים ראשית: "ראשית ביכורי אדמתך תביא אל בית ה' אלוקיך". היא מהמצוות התלויות בארץ, והיא המצוה הראשונה המתחילה בעוד שהפרי על העץ. בתחילת הכניסה לארץ מוטל עלינו להתחיל לבנות עולם חדש ו"בראשיתי".

חטאי בראשית של קין ואדם גרמו לגלות, לעונש ולקללה, ותיקון הראשית ע"י הבאת הביכורים כקרבן מנחה ומן המיטב יביא את העם לשכון לבטח בארצו ולברך את עם ישראל ואת האדמה כימי אדם הראשון בגן עדן לפני החטא.

67 רעיון זה שהביכורים הם תיקון לבכורי קין, נזכר גם במאמרו של הרב יהודה שביב, מצוות ביכורים, בספר זה (העורך).