שו"ת בענייני היום והשעה

בס"ד עש"ק פרשת לך לך

א. האם הרב עדיין אופטימי?

ודאי, אין ספק שמצבנו היום טוב יותר ממה שהיה לפני שמונה חודשים עת החל המאבק.

ב. סליחה, אבל הדברים נשמעים מנותקים מעט מן המציאות, הלא עשינו דברים נפלאים והיו לנו הצלחות עצומות ובכל זאת כאילו דבר לא קרה, רוה"מ ממשיך לפעול ולדרוס ללא חשבון?

הבעיה שלנו היא, שאנו נגררים ונסחפים אחרי התקשורת המציגה את המציאות מנקודת מבט מאד מצומצמת ומאד מגמתית ואז כשנראה שרוה"מ עושה ככל העולה על רוחו, נראה לנו כאילו הכל אבוד, אבל באמת המציאות מורכבת יותר והרבה יותר חיובית. חוללנו בתקופה זו מהפך אמיתי בעם. לפני שמונה חודשים הכל היה נראה אבוד, גוש קטיף היה מחוץ לקונסנזוס, רחוק מן העין רחוק מן הלב, כשהיה מי שהגדירו כ"קן של צרעות". היה ברור שיש רוב בעם למהלך, היה ברור שלראש ממשלה חזק כמו שרון, יהיה רוב מוצק בכנסת ובממשלה והוא יוכל להעביר את התכנית בקלות והנה המצב נשתנה לחלוטין. הוכח למרות הסקרים, שרוב הצבור של מצביעי הליכוד הוא בריא, והוא נגד העקירה. הוכח גם אצל אנשים שאינם מתפקדי הליכוד, (בעיקר בהליכה מבית לבית לקראת השרשרת) שהעם בריא ביסודו והוא אוהב את א"י, את עם ישראל ואת המתיישבים. כמו כן מול עינינו נגלות התסבוכות של רוה"מ בתוך הלכוד והפסדיו במשאל ובמרכז הליכוד, וחוסר יכולתו להקים ממשלה יציבה וכו', כל אלו הם פרי עבודת הצבור המאמין כולו, בקטיף וביו"ש ובגולן, ובערים, וחברי מרכז ופוליטיקאים הגונים וכו', במשך החודשים הללו. כל זה מוכיח שצעדנו צעד ענק קדימה.

ג. אחרי כל ההסברים והדבורים היפים, קיימת תחושה ריאלית חזקה בצבור הישראלי שמהלך זה הינו בלתי הפיך והוא הולך ח"ו לקראת ממוש. האם זה כך?

לאורך כל ההסטוריה ראינו כיצד הריאליסטים כביכול, נתגלו בסופו של חשבון כמיסטיקנים ואילו המאמינים והחולמים נמצאו כיותר ריאליסטים, שקבעו את המציאות. העולם קיבל משקפיים טבעיות, קרי חושים ושכל, לנסות להכיר ולגלות בעזרתן את המציאות, וזה מה שמתפרסם כדעת מומחים ודענתנים למיניהם וזה מה שאנו מוצפים בו יום יום שעה שעה. כידוע, היכולת לראות דרך משקפיים רגילות היא מוגבלת ומטעה. דבר ולו הקטן ביותר שלא הובא בחשבון או לא נצפה, משנה את הכל. ההסטוריה למדה אותנו שהמאורעות היותר משמעותיים ששינו את פני ההסטוריה לא נצפו ע"י אף מומחה. לא הקמת מדינת ישראל ולא קריסת בריה"מ וודאי לא האופן שזה קרה, ונפילת השאח הפרסי, ולא תוצאות מלחמת ששת הימים ולא קריסת מגדלי התאומים וכו' וכו', אך אנו עם ישראל, קבלנו משקפיים הרבה יותר משוכללות, משקפיים אלוקיות המגלות לנו דברים מעבר לזמן ולמקום, הן נותנות לנו יכולת התבוננות הרבה יותר רחבה מקיפה ואמיתית. משקפיים אלו הנן התורה הנגלית והנסתרת, דברי הנביאים, חז"ל וכדו'.

ד. הנה אני שומרת תורה ומצוות, ואעפ"כ אינני חשה שאני מבינה את אשר קורה יותר מעתונאים ופוליטיקאים!?

אין זה מספיק להיות מחובר לקיום תורה ומצוות כדי לזכות במשקפיים אלו. יש צורך להתחבר אל האלוקים, אל הדרכתו ואל הופעתו בפועל. חז"ל למדונו שתקופתנו הינה תקופת גאולה. זה הא-ב של כל הבנת המהלכים והקורות אותנו. מי שלא מבין דבר זה, לא מבין דבר וכדברי הרב קוק בהקדמה לאורות התשובה: ...מי שאל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כלומר ככל שנעמיק ונעסוק יותר בגלוי ה' במהלך גאולתנו זה, גם במציאות היותר קשה ומסובכת, רק אז נוכל להבין שמתוך כל צרה בעת הזו צומחת גאולה וככל שהצרה גדולה יותר כך הגאולה וההצלה והתוצאה גדולים יותר ומשמעותיים יותר וכפי שכותב הגר"א (בקול התור ע' תרע"ד): ... חלילה לנו לסגת אחרו במשהו אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דווקא ממנה יעקב יוושע, ומן המיצר נגיע למרחביה.גם ביחס להתנהלות חסרת המעצורים של רוה"מ, כבר כתב הרב קוק (אגרות הראי"ה ח"ב, אגרת שעח): " ...ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דבר טוב על ישראל לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע וכל חולשת נפש, פחדנות, רפיון רוח ומוגת לבב, כליל יחלוף ורוח מעודד ממלא חיי ישע ועונג ה'...יקח את מקומו...להצמיח פדות...של יצירת נפשות המוכנות לעבודת גאולה וישועת אמת ההולכות מחיל אל חיל בגבורות ישע ימין עליו"ן.

ה. האם זה אומר שאנחנו מובטחים שלא תהיה עקירה?

כפי שכבר כתבתי בעבר אינני נביא ולא בן נביא ויחד עם זאת, אנו רואים את הסייעתא דשמיא העצומה שמלווה את כל מעשינו לאורך השנים בכלל ומאז גזירת העקירה בפרט, אין כמעט דבר שנעשה שהוא לא נס גלוי, החל מניסי הפצמרי"ם וכלי המשחית האחרים, (למרות האסונות הנוראיים שעברנו, כל אחד מבין שביחס לכוח המשחית שאנו רואים, אילו ניסים וניסי ניסים אנו עוברים וחווים רגע רגע שעה שעה). משאל הליכוד, וצעדת יום העצמאות, וההצבעה במרכז הלכוד, והשרשרת והבוקה מבוקה ומבולקה שבהם נמצא רוה"מ והקואליציה שלו וכו'. מצינו בגמ' (ברכות נח ע"א) שהקב"ה לא עושה נס לשקר. כלומר אין הוא עושה נס לחינם, וכבר הבאתי את דברי אשת מנוח: "לוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹולָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כזאת" (שופטים פרק יג). כלומר אם הקב"ה עושה ניסים מגמתו שהנסים יתקיימו ויתגלו, וזה יכול להתקיים רק אם גוש קטיף ימשיך בע"ה להתקיים. יתירה מכך, הגמ' (ברכות כ ע"א) שואלת? מדוע לדורו של רב יהודה נתרחשו ניסים ואילו לדור של אביי ורב פפא שהייתה בו יותר גדלות של תורה, לא נתרחשו ניסים? ומשיבה הגמ': בגלל שהייתה להם מסירות נפש על קדושת השם. כלומר מסירות נפש על קדוש ה' היא מפתח לניסים. אם עד היום ראינו ניסים בשל מסירות הנפש שלנו על א"י, הרי היום שאנו חיים במלחמה מפנים ומאחור, כנגד האויבים וכנגד העקירה וממשיכים לחיות מתוך מסירות נפש ומסרבים לקחת שוחד ושלמונים למרות המצב הקשה, הרי שעל כלל הצבור נוכל לומר: "ועמך כולם צדיקים" שממשיכים לחיות כאן במקום ביתר תוקף ועוז של מסירות נפש על קדוש ה'. ודאי שעל אחת כמה וכמה נזכה בע"ה לנסים וניסי ניסים ופלאי פלאות, עוד גדולים ממה שראינו וכדברי המכילתא דרבי ישמעאל (בשלח, פרשה ח ד"ה עושה פלא):

"עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנאמר 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' " "אראנו", מה שלא הראתי אל אבות, שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות, כדכתיב "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו".

 ו. לאור האופטימיות הזעירה שגילית, מה מוטל עלינו לעת הזו?!

א. להתחזק באמונתנו ולהחזיק מעמד מתוך גבורה עד יגיע בע"ה בקרוב יום גאולתנו ופדות נפשנו מכל צרותנו ב. להבין שכל מה שהקב"ה הביא עלינו עד כה, זה כדי שנצא אל העם להטעימו טעם אלוקים, "טעמו וראו כי טוב" ולבנות ולטעת בו את קומת האמונה שזכינו אנחנו בס"ד להגיע אליה, ע"כ חובה עלינו לעבור בקרוב מבית לבית בכל בית יהודי ולפגוש יהודים מלב אל לב ומנשמה אל נשמה, ואז נזכה בע"ה להפיץ את האור הגדול ומכוח זה נזכה כלנו ל"אור חדש על ציון תאיר", אמן כן יהי רצון!