הנושא השנתי בבתי הספר הוא "מאה שנות ציונות". נושא זה הוא נרחב מאוד, ואפשר לעסוק בו מכיוונים שונים. מדרשת התורה והארץ יוצאת לפעילות שתיכנס למסגרת זו במטרה להאיר את התחום של העשייה הציונית בארץ לאור מצוות התורה. התערוכה בנויה בצורה בה הילדים חווים בעצמם את יישוב הארץ ע"י בניית דגם של יישוב בארץ ישראל. דרך פעילות זו אנו מעבירים להם את החשיבות העצומה שמייחסת היהדות לבנין הפיזי של ארץ ישראל. בנין זה אינו מהווה רק מכשיר להתעלות רוחנית אלא הוא עצמו מצווה והוא מהווה חלק בלתי נפרד מקדושתה העצמית של הארץ. התערוכה בנויה מארבעה חלקים:
א. מהגלות לארץ ישראל
עם ישראל בגלותו חי את חייו תוך כדי שמירת התורה והמצוות, אלא שהוא קיים רק חלק מן המצוות, שהרי את המצוות התלויות בארץ לא היה באפשרותו לקיים. רש"י והרמב"ן מסבירים שהמצוות שקויימו בחו"ל נועדו להרגיל את העם לקיום מצוות כדי שלא יתקשו בכך כשיחזרו לארץ. התלמידים לומדים מהו ההבדל בין המצוות התלויות בארץ ובין שאר המצוות ומהי מטרת קיום המצוות בחו"ל. לאחר מכן התלמידים "עולים" לארץ ישראל דרך מסלול מיוחד בו מתוארות דרכי העלייה השונות (במדבר, בים ובאוויר).
ב. גבולות הארץ
גבולות הארץ מוזכרים בהבטחת ברית בין הבתרים ע"י הקב"ה לאברהם אבינו. גבולות אלו עדיין לא התממשו במלואם (אפילו לדעה המצמצמת את גבולות "עולי מצרים" לשטחי שלושה עממין מתוך שטח עשרה עממים שהובטח לאברהם שהוא ירושה לעתיד לבוא), אך מצוות ישוב הארץ מתקיימת באותם גבולות. לעומת גבולות אלו, אנו מוצאים את גבולות עולי בבל שקידש עזרא, וקדושתם לא בטלה. בגבולות אלו חלות המצוות התלויות בארץ. התלמידים לומדים את ההבדל בקיום המצוות בגבולות השונים. גבולות ההבטחה, שבהם מתקיימות המצוות הקשורות ביישוב הארץ, וגבולות עולי בבל, בהם מקיימים את מצוות התלויות בארץ.
ג. בנין הארץ
בניית בתים ונטיעת אילנות ביישוב בארץ ישראל כוללות שני מישורים בהלכה: מישור של יישוב ארץ ישראל ומישור של מניעת נזקים לפרט ("ולא תשים דמים בביתך") ולציבור ("הלכות שכנים"). התלמידים לומדים בפעילות את הסיבות להלכות אלו ואת ההבדלים ביניהן - הלכות שכנים באות לתיקון חברתי ושייכות לכל מקום בעולם, ואילו הלכות יישוב הארץ באות לאפשר את בניית הארץ בכמות ובאיכות, ומטרתן להרבות ולפאר את קדושת הארץ. ומכך אנו לומדים את מאמרי חז"ל על קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל.
ד. נטיעה וזריעה
כאשר אנו בונים יישוב, אנו רוצים לנטוע עצים ולזרוע גינות לצורכי פרנסה ונוי. המצוה הראשונה שאנו נתקלים בה היא מצוות הכלאיים. מצוה זו כוללת כלאי זרעים, כלאי הכרם וכלאי אילן. הרש"ר הירש כותב (במדבר יט יט, דברים כב ט) שההרחקות בין המינים בארץ ישראל הן סימן זיהוי לארץ ישראל, שבה נוהגים עפ"י חוקים מיוחדים; וזהו הסימן לכך שזוהי ארץ קדושה, ארץ התורה, ארץ ה'. לאור זאת התלמידים יוצרים דגמים של שדות ירק ומרכיבים דגמי אילנות, בהתאם להלכות הבסיסיות של הרחקה והרכבה. משימה זו מבהירה את הייחוד של בנין ארץ ישראל ואת המצוות התלויות בצומח, כגון: ערלה, נטע רבעי, תרו"מ, שמיטה וכו'.
עוד בקטגוריה ארץ ישראל כללי
ארץ הגפן והתאנה
מדוע נבחרו דווקא גידולים אלו לבטא את המציאות השלווה של הארץ? והרי בפסוק שמתאר את הארץ הטובה – 'ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה...
הפרשת חלה מקמח חו"ל על קמח הארץ
מה דין קמח מחו"ל? האם חייב בהפרשת חלה? האם מותר להפריש ממנה גם על קמח של ארץ ישראל? האם הקמחים באותה ה'דרגה'? מחבר...
בקשת הגשמים בארץ ישראל ובחוצה לארץ
בחודש חשוון מתחילים לבקש על הגשמים, מחבר במאמר דן בחשיבות התפילות של עמ"י והשפעתן בעולם, מחבר ממשיך במנהגים שונים של...