תנאי גידול לא נאותים- צער בעלי חיים?

המשק החקלאי המודרני נותן לאדם המגדל תפוקה גדולה יותר מבעבר. אך לעיתים מגיעה התפוקה הגדולה על חשבון בעלי החיים ורווחתם. לדוגמה: כלובים קטנים מאוד לתרנגולות בלולי ביצים, החזקת עגלי חלב בכלובים צפופים עם מעט מזון על מנת שבשרם יהיה רך וחיתוך מקורם של התרנגולים כדי שלא ינקרו אחד את השני מחמת הצפיפות.

הרב דוד אייגנר, מרבני מכון התורה והארץ, נשאל מה עמדת ההלכה בנושא.

בתשובתו פורס הרב אייגנר שתי גישות בעולם בנוגע ל"צער בעלי חיים". גישה אחת- על האדם לדאוג עד כמה שאפשר לרווחת בעלי החיים. אולם אם יש צורך ממשי כמו שחיטה לצורך אכילה או ניסויים לצורך תרופות מותר לצער את בעלי החיים. כמובן בדרך הרחמנית ביותר. גישה זאת היא הקרובה ביותר לדעת ההלכה.

גישה שניה גורסת שבעלי החיים שווי זכויות לבני האדם ואסור לפגוע בהם כלל. לגישה זאת אין מקום בהלכה.

לגבי צער בעלי חיים למען רווח כספי מביא הרב את בעל שו"ת "תולדות יעקב" שפסק שיש להחמיר בזה. לגבי גודל הכלובים, מצטט הרב את "תרומת הדשן" שפוסק ש"כל דבר שבני אדם (לאו דווקא יהודים) מחשיבים אותו לצער בעלי חיים, יש להימנע מלעשותו, כי יש בכך אכזריות". לעומת זאת, חיתוך מקורות התרנגולים הוא לצורך אמיתי כדי שלא יצערו וימיתו אחד את השני ולכן הדבר מותר.

לסיכום, דברים שנועדו לצורך האדם ואין בהם צער סתם לבעל החיים, מותר לעשותם. אם יש דבר שנחשב בעולם כ"צער בעלי חיים" ראוי שגם עם ישראל, המוסרי שבאומות, ינהג בו איסור.