העתקת עץ חרוב באתר בנית מסילת העמק

בנית מסילת העמק הינו פרויקט לאומי להקמת קו רכבת, נוסעים ומשא, מחיפה לבית שאן באורך של כ-59 ק"מ הכולל 8 תחנות נוסעים חדשות.

הפרויקט כולל הקמת מסילה בודדת לחיבור איזור העמקים (עפולה, בית שאן) לחיפה (נמל חיפה) ולמרכז הארץ וכן הקמת התחנות: לב המפרץ, נשר, צומת העמקים, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה, תל יוסף ובית שאן. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי .

בימים אלה של ראשית האביב יוצא אל הפועל מבצע מורכב שתכליתו הצלת עצים עתיקים שניטעו כבר בימי השלטון העותמעני. המבצע מתקיים לאורך התוואי המתוכנן של רכבת העמק וכבישי הגישה אליו. מדובר במבצע משותף של קק"ל וחברת נתיבי ישראל המבצע כולל הנפה והעתקה של כ-20 עצים ותיקים - בני כ-200 שנה - באמצעות שני מנופים גדולים, האחד בעל כושר הנפה של 550 טון והאחר - 450 טון, שנשכרו במיוחד לשם כך מחברת 'מנופי אבי'.

אחת השאלות ההלכתיות העולות בזמן העתקת עץ, היא סוגיית מניין שנות ערלה לאחר העתקה. באלו תנאים יש למנות שנות ערלה מחדש, ובאלו תנאים אין צורך למנות מחדש שנו ערלה.

איסור ערלה מתייחס לשנים הראשונות שלאחר נטיעת העץ. אבל נשאלת השאלה האם מונים את השנים מהפעם הראשונה שבה העץ נשתל או שאולי, בכל פעם בכל פעם שהעץ יעבור נצטרך לספור מחדש. הסרטון המצורף עונה על השאלות בנושא:

/מאגר-המידע/סרטים/מניית-שנות-ערלה-לעצים-שנרכשו-ממשתלה.aspx

כל אילן בין אם הועתק בגוש וודאי כאשר ניטע מחדש לאחר שנעקר ממקום קודם, בין בשנות הערלה ובין לאחריה עובר מעין 'טראומה'. עליו נובלים והעץ אוסף את כוחותיו כדי להשתרש שוב באדמה. אילן שנעקר ללא אדמה ודאי חייב בערלה, אילן שנעקר בגוש פטור בתנאים מסויימים.

לצורך בירור ההלכתי בנושא ניתן לעיין במאמרו של הרב יעקב אפשטיין, רב חוקר במכון התורה והארץ בקישור הבא: חבל נחלתו

בין שאר ההתמחויות של מכון התורה והארץ, הוא תחום הפיקוח על ייצור שתילים במשתלות תוך ניצול השנים בהן השתילים במשתלה לצורך חישוב שנות הערלה.

דבר זה מאפשר לנוטע לשווק את הפרי זמן קצר, יחסית, מהנטיעה בשטח, בהתאם לחישוב שנות הערלה "ולהרוויח" את תקופת המשתלה.

באופן כללי, שיטת הגידול לשתלנים המייצרים שתילים אלו, דורשת שני תנאים בסיסיים:

א. בשקיות הגידול יהיו חורים בקוטר 2.5 ס"מ לפחות

ב. העמדה על משטחים בצורה שיש לכל שתיל חור ש"רואה" את האדמה.