הזנת בע"ח בפסח

העקרונות ההלכתיים הם:

1. חמץ בפסח אסור בהנאה,[1] ולכן אין לתת חמץ לבעל חיים שברשותי.[2]
2. אסור ליהנות גם מחמץ של גוי, ולכן גם אם החמץ נמכר ב"מכירת חמץ" אסור ליהודי להשתמש בו לטובת בעלי חיים. [3]
3. איסור חמץ בפסח כולל גם איסור "בל יראה", ולכן אסור להחזיק ברשותי חמץ שמיועד לבעל חיים שאינו ברשות הבעלים.
4. תערובת חמץ- למושג "תערובת חמץ" בפסח ישנן שתי משמעויות, האחד מושג מקצועי שמובנו הוא מזון מרוכז המכיל בעיקר גרעינים שונים, ויטמינים וכו', השני הוא מושג הלכתי הקשור לכך שהחמץ מעורב כחלק ממאכלים אחרים, ואינו ניכר בפני עצמו.

השלכות למושג המקצועי- ברובם של מכוני התערובת מרטיבים את הגרעינים לפני הטיפול בהם, לכן כל התערובת המגיעה ממכוני תערובת היא בחזקת חמץ כיוון שהגרעינים הורטבו, גם אם התערובת יבשה כעת.

השלכות למושג ההלכתי: המדד הקובע לאיסור תערובת חמץ הוא, היותו ראוי לאכילת כלב, לכן מזון לבעלי חיים נכלל תחת איסור תערובת חמץ. תערובת חמץ שנתערבה בפסח אסורה גם כשחלק החמץ בה הוא מינמלי. רק במקרה בו החמץ מעורב לפני הפסח ובטל בשישים ישנה חלוקה בין שני מצבים: א. אם התערובת לחה היא מותרת לכל הדעות. ב. אם היא יבשה, או שהחמץ נותן טעם בתערובת זו יש הסוברים שהיא נאסרת בפסח, ויש מתירים.[4]

ההשלכה המרכזית לכך היא שבמקרה שבעל החיים יכול לאכול רק מזון מסוים, ובלעדיו בעל החיים יסבול באופן משמעותי, ומאידך במזון המתאים המרכיב של החמץ הוא פחות משישים והוא מעורב במזון כבר לפני פסח, והוא אינו ראוי למאכל אדם,[5] ניתן להקל וליתנו לבעל החיים גם בפסח, וכאמור רק כשאין אפשרות לתת מזון כשר בפסח.

5. אין להניח לפני בעלי חיים גרעינים יבשים של חמשת מיני דגן מכיוון שיש חשש סביר שהגרעינים יירטבו מהרוק של בעלי החיים/ מכלי המים שבכלוב ובכך הם יחמיצו.[6]
6. "כלל אצבע" אם במרכיבים התזונתיים מופיע שיש גלוטן במזון, אזי חזקה הוא שמדובר במזון שיש בו אחד מחמשת מיני דגן, ולכן הוא אסור בהאכלה בפסח, אולם גם אם לא מופיע גלוטן, יתכן שישנם מרכיבי חיטה אחרים, כגון עמילן, שגם הוא אסור בפסח.
7. גם במקרה של צער בעלי חיים אין לתת לבעל החיים מזון חמץ בפסח, מלבד המקרה המובא לעיל.
8. היערכות מראש והתייעצות עם וטרינר לפני פסח חוסכים שאלות רבות בפסח עצמו.
9. יש לנקות את הכלים מספר ימים לפני הפסח.

[1] שו"ע או"ח תמג, א.

[2] שו"ע או"ח תמג, א.

[3] רמ"א, שו"ע או"ח תמג, א.

[4] שו"ע או"ח תמז, ד.

[5] שו"ע או"ח תמב, ד.

[6] ראה מ"ב תסו, ב.