הלכות והנהגות לראש השנה תשפ"א

סליחות

1. יש לומר לאחר חצות לילה (00.34). אבל אסור לעורר מחלוקת במקומות שאומרים קודם לכן, אלא שלא יאמר י"ג מדות.
2. מי שנמצא בבידוד יאמר סליחות בביתו, ולא יאמר י"ג מדות ביחיד אלא בטעמים כקורא בתורה (יאמר את כל הפסוקים עד המילה "ונקה" ויש אומרים עד "ועל רבעים"). אם יכול גם לשמוע שידור ישיר עדיף שישמע את האומרים י"ג מדות והוא יגיד כקורא בתורה. כשאין לו אפשרות להגיד כקורא בתורה יצטרף לאחרים שאומרים.
3. האומר סליחות ביחיד לא אומר את הקטעים הנאמרים בארמית, ובכף החיים התיר.
4. מי שנמצא בבידוד יאמר התרת נדרים בין ר"ה ויוה"כ. אם לא יכול לצאת גם אז מביתו, יאמר ביחד (טלפון) עם אחרים שמתירים בפני ג', וידעו המתירים שהם מתירים גם לאיש שנמצא בטלפון.

ערב ראש השנה

1. ראוי לצום לפחות חצי היום, המתענים אומרים עננו במנחה.
2. מי שיכול לטבול עדיף שיטבול במקוה (בלא ברכה). מקום שאין מקוה או מי שנמצא בבידוד  יעשה ט' קבין של מים זורמים במקלחת ללא הפסקה (12-22 ליטר מים).
3. יש להכין את הנרות ללילה השני של ראש השנה, וכן ישאיר נר נשמה ללילה השני.
4. השנה שחג ראשון הוא בשבת, יש להדליק נרות שבת וחג לפני 18.19.
5. ברכת הנרות להדליק נר של שבת ויו"ט. נשים שרגילות מבית אמא לברך שהחיינו מברכות בזמן הדלקת נרות, ומקבלות עליהן קדושת שבת ויו"ט, בכו"א יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו בקידוש. יש מעדיפות לא לברך שהחיינו בזמן הדלקת הנר ולצאת ידי חובה בקידוש.
6. נשים שצריכות לטבול בראש השנה, תעשנה את עיקר ההכנות בערב שבת וראש השנה. כולל סירוק ושמירת שער.

קבלת שבת וחג

1. מנהג אשכנז שאומרים "מזמור שיר ליום השבת" ו"ד' מלך". ומנהג ספרד שאומרים "מזמור לדוד" ושני בתים ראשונים ואחרונים בפיוט "לכה דודי", "מזמור שיר ליום השבת" ו"ד' מלך". ברוב הקהילות לא אומרים כגוונא. בקדיש יתום יש לומר כבר "לעילא לעילא" שכבר קבלו עליהם קדושת שבת ור"ה. בקהלות הספרדים יש מנהגים שונים.
2. תפילת שבת וראש השנה כל קהילה כמנהגיה. נוסח ספרד אומרים "ושמרו" ואחר מכן "תקעו", נוסח אשכנז לא אומרים. הספרדים אומרים "וביום שמחתכם".
3. ראוי להתפלל כל התפילות מראש השנה ועד לאחר יוה"כ מתוך סדור ומחזור, בגלל התוספות השונות.
4. התפילה ביום הראשון היא של ראש השנה ותוספת מיוחדות לשבת. מי שלא אמר "המלך הקדוש" חוזר. שאר התוספות "זכרנו", "מי כמוך" "וכתוב" ו"בספר חיים" אם לא אמר לא חוזר. מי שלא הזכיר שבת בתפילה חוזר על התפילה. ואם הזכיר אפילו באמצע התפילה את השבת ושכח בסיום הברכה לא חוזר. מי שאמר השנה "יום תרועה" ולא הזכיר "זכרון תרועה" ג"כ יצא ידי חובה ואין צורך לחזור, וכן ביום השני אם אמר "זכרון תרועה" לא חוזר.
5. לאחר התפילה אומרים "ויכולו" ו"מעין שבע". יש לשנות ולומר "המלך הקדוש". מי ששכח חוזר.
6. עשרה שלא מתפללים בבית כנסת קבוע, אבל המקום מיועד לתפילת שבת וחג ויש בו ס"ת, אומרים ג"כ מעין שבע. יחיד אינו אומר.
7. מקדימים ברכת שבת שלום לברכת לשנה טובה תכתב ותחתם.

סעודת שבת

1. נהגו לומר "שלום עליכם" ו"אשת חיל" (היו קהילות שלא אמרו בליל פסח וראש השנה). הספרדים אומרים פסוקי ברכה ובקשות.
2. פותחים את הקידוש באמירת ויכולו וברכת היין ולאחר מכן קדושת היום והשבת. לאחר מכן ברכת שהחיינו. שכח ולא אמר קדושת השבת או קדושת היום צריך לחזור ולקדש. שכח ברכת שהחיינו חוזר ומברך מתי שיזכר ואינו חוזר ומקדש.
3. נוטלים ידים ומברכים על שתי חלות, ויש הטובלים את הפת במלח ודבש, ויש שרק בדבש, ויש שטובלים במלח וסוכר.
4. הסימנים המובאים לשלחן ישתדל מאד לבדוקם מחרקים שמצויים בהרבה מהמינים המובאים לסעודה.
5. יש להקדים בברכה את שבעת המינים ולפי הסדר. יש לומר את התפילות של "יהי רצון" מתוך כוונה וללא זלזול. כל האומר בכוונה יכול להזכיר את השם "אדנות" אולם מי שחושש לזלזול עדיף שלא יזכיר שם "אדנות".
6. ישתדלו לערוך שלחן לפני ד', בקדושה וטהרה "כי קדוש היום לאדוננו", ולא להסיח את הדעת מקדושת השבת והיום. היו שנהגו ללמוד כל סעודה פרק אחד במסכת ראש השנה.
7. ברכת המזון יש להוסיף "רצה" ו"יעלה ויבוא". אם שכח אחד מהם, אם נזכר לפני שאמר "הא-ל הטוב" יאמר ברכת "אשר נתן שבתות למנוחה" או "אשר נתן ימים טובים". ואם נזכר אחר שאמר "הא-ל הטוב" חוזר על ברכת המזון..
8. מוסיפים "הרחמן" של שבת וראש השנה (לא של יו"ט).
9. דין האשה כדין האיש לגבי ברכת המזון.
10. מי שנמצא בבידוד ישתדל (עם ניילון מבודד) לראות סעודת שבת וראש השנה, אבל לא ישתתף בסעודה עם האחרים, שיש בכך סכנה.

תפילת השחר

1. השנה יש להקפיד שהתפילות יעשו על פי הנחיות משרד הבריאות ות"ח שבעיר.
2. אין לפרוס ציליות לתפילה ברחוב, ואפילו לא להוציא מהבית או החצר לרחוב. ראוי וצריך להכין ציליות מערב שבת וראש השנה.
3. יש לדאוג למקום תפילה מכובד לנשים, ולא לדחותן לחצרות וכדו'.
4. ראוי למי שיכול להתפלל עם נץ החמה.
5. התפילה צריכה להיות על פי הנוסח המקובל בכל קהלות ישראל בכל ראשי השנים. תפילות תעשנה כסדרן, כולל פיוטים ותוספות, אם יש קהילה מיוחדת שיש צורך לקצר יש להתייעץ לפני ראש השנה עם ת"ח שיורה מה לקצר, אבל באופן כללי אין לקצר, אפילו במניין הנעשה ברחוב. אבל בודאי שאפשר וראוי לקצר במכירות, וכן בניגונים שאינם מעיקר התפילה.
6. בשבת בני ספרד אומרים אבינו מלכנו ובני אשכנז מדלגים.
7. הספרדים אומרים י"ב פעם "לעולם ד' דברך" ובקשות נוספות, ברוב קהילות אשכנז וספרדים לא אמרו י"ג מדות בהוצאת ספר תורה (בשבת), אבל יש קהילות שאומרות.
8. קוראים שבעה קרואים, ונהגו שבעל שחרית ומוסף עולים. השנה שחל בשבת בעל תוקע עולה ביום השני.

מוסף

1. יחיד המתפלל מוסף יתפלל לאחר ג' שעות מעלות השחר, אבל בצבור לא מקפידים ואפילו קודם ג' שעות מתפללים.
2. בשבת שלא תוקעים אומרים היום הרת עולם ולא אומרים "ארשת". לתוקעים בכל השנים גם בלחש יאמרו גם בשבת "היום הרת עולם".
3. השנה שיש להתפלל במסכות ישתדלו לקצר בניגונים ולא להאריך. בכל מקרה יש לגמור תפילת מוסף קודם חצות יום.

קדושא רבא וסעודה שלישית

1. ישתדלו לקדש סמוך לסוף התפילה לפני חצות יום. ואומרים פסוקים של שבת ולאחר מכן פסוקי ראש השנה, ויש מוסיפים "תקעו".
2. סעודת שבת וחג יעשה באימה ויראה, וישתדלו לא להרבות במאכלים בגלל סעודה שלישית, והחכם עיניו בראשו.
3. יש להשתדל להתחיל סעודה שלישית לפני שעה עשירית (בין 15.40-16.00), ואם לא הצליחו יאכל לאחר מכן אבל בכל מקרה ימעט בסעודה (יאכל כזית) כדי שיוכל לאכול סעודת ראש השנה בתאבון.
4. עדיף לעשות סעודה שלישית מוקדמת ולאחר מכן תפילת מנחה.
5. קהילות יוצאי ספרד עושים תשליך ביום הראשון, קהילות אשכנז עושות תשליך ביום השני של ר"ה, ואין להקפיד בכך. השנה יש להקפיד שלא יאמרו בצפיפות אלא במרחקים.
6. אין להכין לצורך הלילה השני עד לאחר צאת הכוכבים וצאת השבת (19.17, נשים טובלות יכולת להתחיל להתכונן משעה 19.07). לאחר מכן אפשר לעשות כל הדברים שהיה בהם משום הכנה מקודש לקודש. אבל מלאכות אין לעשות אלא לאחר שאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". יש שאמרו נוסח מלא "בין קודש לחול, בין אור לחושך.... בין קודש לקודש" ללא חתימה. ראוי לומר את ברכת המבדיל קודם התחלת כל פעילות לכבוד היום השני.

תפילת ערבית

1. אומרים בערבית ותודיענו. אם שכח ונזכר לפני ברכת מקדש ישראל והזמנים, יאמרנה במקום שנזכר. אם כבר הזכיר את השם לא יחזור.
2. אפשר להסיר את הדסקיות שנשארו בזכוכיות שהדליקו בהם נרות שבת וראש השנה. יש להניח את הדסקיות ישר בפח. הדלקת נרות בהעברה מנר לנר, ראוי להבעיר גפרור מהצד שאין בו גופרית.
3. הקידוש הוא בסדר של יקנה"ז. יין, קדוש, נר, הבדלה, זמן – שהחיינו. לנוהגים לשבת בקידוש גם בליל יו"ט יושבים, והרבה נהגו לעמוד. אין ממלאים כוס עד שישפך, וכן נהגו נשים לשתות מיין של קדוש זה למרות שהוא גם הבדלה. לנר ראוי לקחת שני גפרורים ארוכים ולחבר את קצוות הגפרורים ללהבה ולאחר מכן להניח על כלי (שיש בו דבר שאינו מוקצה) ויכבה שם.
4. ברטב הקהלות נהגו לעשות סדר סימנים כמעשהו ביום הראשון.

שופר

1. השנה לדעת כלם יש לברך שהחיינו על השופר ביום השני.
2. יש לתקוע בשופר בלא מסכה אלא ישירות בפיית השופר, ראוי השנה שהמתקיע לא יעמדו ממש סמוך לתוקע, אלא במרחק קצת.
3. מי שנמצא בבידוד אם יכול לשמוע תקיעת שופר מבית הכנסת יוצא ידי חובה (אלא א"כ בית הכנסת נמצא בעומק וכדו'). אם זה מניין רחוב יש להודיע לתוקע שיתכוון להוציא את המבודדים.
4. מי שלא יכול לשמוע מבית הכנסת, יבוא ליד ביתו בעל תוקע ויתקע לו רק ל' תקיעות.
5. תקיעת שופר נהגו שגם נשים שומעות. יש נשים (אשכנזיות וחלק מהקהילות הספרדיות) שנוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן. חלק מהנשים הספרדיות לא מברכות אלא שומעות בלא ברכה.

יהי רצון שיתקבלו תפלותינו ותקעותינו לפני אדון כל, תוסר המגפה מעלינו ומעל כל בני בריתך, ונכתב ונחתם עם כל בית ישראל לחיים טובים ולשלום.

יהודה הלוי עמיחי