שושן פורים קטן שחל ביום שישי ושבת

שאלה:

השנה יחול פורים קטן ביום שישי ושבת – השאלה היא: מה משמעות הלכתית שיש ליום "שושן-פורים קטן" שהוא ט"ו באדר א' בשנה מעוברת, שהשנה הוא יחול ביום שבת-קודש, והאם יש צורך לציין יום הזה במעשה מיוחד? 

תשובה:

להלכה ולמעשה חובה לציין את שני הימים: י"ד וט"ו באדר הראשון (להלן: אדר א'), כיום הודאה להשי"ת על נס ההצלה ממוות לחיים של כלל ישראל. כי למרות שאת המצוות שתיקנו חכמים בפורים, שהם: קריאת המגילה, מתנות לאביונים, סעודת פורים ומשלוח מנות – אותם ראו צורך שנקיים אותם בחודש אדר ב', בכדי להסמיך את ימי הפורים קרוב לפסח שהוא זמן גאולת מצרים. אך את חובת ההודאה מהתורה על נס ההצלה של כלל ישראל בימים ההם בזמן הזה. אותם לא דוחים לאדר ב', אלא מקיימים אותה מיד בי"ד וט"ו באדר הראשון, לפי הכלל ההלכתי ש"אין מעבירין על המצוות" ו"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".  (עפ"י משנה מגילה פ"א מ"ד; תוספתא מגילה מהדורת ליברמן פ"א ה"ו; גמ' מגילה ו ע"ב, שו"ת חתם סופר או"ח סי' רח).

אלא שנחלקו הפוסקים כיצד לציין את ההודאה לה' באדר ראשון?

1. יש הסוברים שדי בכך שנמנעים מלעשות בהם דברים הקשורים לצער עצב או בכי. כלומר אם הם חלים באמצע השבוע - אסור לקבוע בהם תענית יחיד או ציבור, אסור להספיד בהם, כמו כן אסור לומר בימים אלו תחנון. וכשחל ט"ו אדר א' בשבת כמו השנה אין אומרים בו "צדקתך צדק" במנחה בשבת שהוא במקום תחנון ביום חול, ולא אומרים בו "אב הרחמים" בשבת בבקר. (תשובות הגאונים מהדורת הרכבי סי' טו; רי"ף מגילה ג ע"ב ד"ה גמ'; תוס' מגילה ו ע"ב ד"ה ורבי אליעזר; ריטב"א מגילה ו ע"ב ד"ה ורשב"ג, וכך פסק גם השו"ע סי' תרצז סעי' א).

2. אמנם יש מן הפוסקים שכתבו שלא די בהימנעות מדברים של צער ועצב, כי אם צריך להרבות בימים אלו במשתה ושמחה (ספר המנהגים טירנא פורים ד"ה ואדר; ספר תשב"ץ קטן סימן קעח; וכן משמע מדברי המהרי"ל במנהגים - פורים ד"ה יט, וכפי שביאר דבריהם בהרחבה בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' נח). ובעקבותיהם הלך הרמ"א (או"ח סי' תרצז סעי' א בהגה) מתוך מה שכתב: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ט"ו)".

יש מן הפוסקים שכתבו שהחובה להרבות במשתה ושמחה קיימת בשני הימים בכל המקומות, ויש חולקים. אך לדעת כולם בירושלים ובכל המקומות שקוראים בהם את מגילה גם ביום ט"ו אדר בשנה רגילה, צריכים להרבות במשתה ושמחה השנה בט"ו אדר א' (עפ"י משנ"ב ס"ק ד בשם הפרי-מגדים; פסקי תשובות סי' תרצז אות ב).

אך גם לסוברים שאין חובה ל'פרוזים' לעשות 'פורים קטן' בשבת זו. וודאי שמי שיציין את ט"ו אדר א' שהוא 'פורים קטן דמוקפים' גם בשאר אזורי הארץ הרי זה משובח.

לכן ראוי להודות בשבת זו לרבש"ע על הנסים וההצלה שעשה לנו בימי מרדכי ואסתר בימים ההם, ואף על הנסים שעושה עימנו בימים הללו ממש. שנזכה לנצח את עמלק של דורנו ולהשמידו מתחת השמים, להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש ולגלות את שמו של הקב"ה בעולם במלואו.