לַעֲשֹוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה

חג הפורים, שנת השמיטה תשס"ח, שנה שהוכפל בו אדר, בעז"ה מתוך כל הצללים, מתוך כל המחשכים של איומי מדינות ערב והמהלכים העולמיים,  ומצוקתם של אחינו-בשרנו אנשי שדרות, אשקלון והסביבה, מצוקתם של אנשי גוש קטיף באשר הם שם, מצוקתם של השבויים והנעדרים ובכללם יהונתן פולארד הי"ו, ומצוקת הגבלת ההתיישבות והבניה כולל בירושלים ת"ו, להביאנו לעבודת שמחה מיוחדת בראיה רוחנית ופנימית.

כעת נדרשת לנו עבודה רוחנית לחיפוש אמיתי של יהדות אשר לא כורעת ולא משתחווית, לחפש את "מרדכי היהודי שלא כורע ולא משתחווה", מחפשים אנו את "הרווח וההצלה יבוא ליהודים ממקום אחר", ממקום בלתי צפוי, ממקום פנימי ונסתר אשר לא יוכל איש או מפלגה לתלות בזכותם את הרווח וההצלה.

במציאות מורכבת זו נולדים בנו כוחות של "נהפוך הוא", מתחוללת מהפכה אשר נסתרת בשלב זה מעיני הבשר הגשמיות שלנו, בעז"ה תתחולל מהפכה לאומה כולה ולדור כולו בזכות נאמנותם העצומה של אנשי האמנה מגוש קטיף ומשדרות, מהיישובים ומהערים אשר ממשיכים לפעול עם א-ל בכל מצב ובכל זמן.

לכן דווקא בשנה זו נדרשים אנו במיוחד להרבות בשמחה, כי כלל בידינו שכוחה של שמחת מצווה להאיר ולהשפיע שפע טוב. המשמעות המעשית של הציווי "לַעֲשֹוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" היא שבכל המצבים בכל האופנים חייבים אנו לעשות ימים אלו למשתה ושמחה. וכדברי השפת אמת:

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה. שע"י המצוות שבפורים נעשים הימים ימי משתה ומתגלה בהם שפע הקדושה ואור הנסים …לפי שעשו אותו יום משתה שהי' שמחתם לשם שמים. ושמחו בקדושת שמו ית' שנתקדש… וכמו כן היום כפי מה שמקבלין הימים בשמחה לשם עבודת הבורא. כך מאירין הימים". (שפת אמת, שמות- לפורים תר"ס)

לימדנו השפת אמת שיש בכוחנו לעשות את הימים ימי שמחה, יש בכוחנו להאיר את הימים הללו ע"י קבלת הימים האלו בשמחה.

עלינו לזכור בימים אלו, שלפני יום הפורים יש את תענית אסתר, אחרי הזיכרון הנורא של הגזירה האיומה של המן הרשע "ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד...", אחרי הצומות והתעניות, התפילות והבקשות הגדולות, והבטחון של מרדכי ואסתר בגאולתם של ישראל, ללא ספיקות מצדם, והנס שבעקבותיהם, אפשר להגיע לשמחה הגדולה של יום הפורים, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר- כן תהיה לנו".

המגילה שנכתבה לדורות, יש לה משמעות לדורות. גם בדורות אלו עדיין שנאת הגויים לישראל גוברת, החולשות הפנימיות של הנחלשים מתוכנו, אחוזי ספיקות והמושפעים מחולשת עמלק עדיין נשמעת, אך ידע ישראל שבכל דור ודור הקב"ה מגלגל לנו את צירי הגאולה המכינה ומולידה בנו כוחות של גאולה.

מתוך אותן נפילות גשמיות ורוחניות שבזמן אסתר ומרדכי, של משבר רוחני חמור והצלת ישראל ממוות לחיים, התהפך הכל לטובה. "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" ומצד שני "הדור קבלוה בימי אחשורוש" שקיבלו תורה מחדש, ותוך זמן קצר נבנה בית המקדש, כך גם בעז"ה בימים אלו, וכדברי הרמח"ל (דרך ה', ח"ד פ"ח):

"ענין פורים הוא להאיר האור המאיר בימים ההם, כפי התקונים שנתקנו בם.  לענין הצלתם של ישראל בגלות בבל, וחזרת קבלת התורה שחזרו וקבלו עליהם לעולם, כמו שאמרו ז"ל, הדור קבלוה בימי אחשורוש". נתחזק בדברי המגילה- המגלה את סדר גאולתן של ישראל מתוך המחשכים אל האור הגדול העומד לזרוח על עמנו ונחלתנו.

ענין איכות הסביבה מעסיק אותנו רבות וגם אנו פותחים את העלון במאמר בעניינה של הקיימות (איכות הסביבה) והשמיטה. מ"ור הרב יעקב אריאל שליט"א עוסק בשאלה מעשית מאוד בענייני תרו"מ, מה דין מינוי שליח להפרשת תרו"מ מירקות שאינן בבעלותו של המפריש. הגשם וחסרונו השנה, שנת השמיטה מביאים אותנו למאמרו של הרב יהודה עמיחי בענין התרעה על הגשמים בשמיטה, וכן עוסק הרב עמיחי בסוגיית האכלת קטנים בירקות ספיחין והיחס להיתר מכירה בענין זה. ר' צארום משה וד"ר זוהר עמר עוסקים בעלי האוג, האם אין מינן כלה ביחס לכלל הנאמר בשביעית שכל צמח שגדל בארץ-ישראל בשנת שמיטה והמשמש למאכל אדם או בהמה או להפקת חומרי צביעה חייב במצוות ביעור אם בתום עונת גידולו הוא כלה מעל פני האדמה.

הפעם הרחבנו בסקירות ספרים. הרב יואל פרידמן כתב על המהדורה החדשה של ספר התרומה, פרי עבודתו ומגלה לנו את נבכי ההדרת כתבי יד. על ספרו החדש, "חבל נחלתו", השמיני במספר, כ"י, של ידידנו הרב יעקב אפשטין, על ספרו של ד"ר זוהר עמר בעניין סוגי המרור והזיהוי המדעי שלהם, וביקורת נוקבת על עורכי ההוצאה החדשה של "כתבי מעדני ארץ" לרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. חותמים אנו בקובץ שאלות ותשובות מרבני המכון.

ב"ה זכינו לריבוי של שמחה, שמחתה של תורה, בקבלת המכון את פרס כנס ירושלים וכך נכתב בתעודה: "מכון התורה והארץ, שבנשיאות הרב יעקב אריאל ובראשותו של הרב יגאל קמינצקי, ראש המחלקה התורנית הרב יהודה עמיחי, מוכיח שהשילוה המאתגר של תורה עם עבודת הארץ מוביל להישגים תורניים וחקלאיים כאחד"

כולנו מלאי הודיה לה' וכולנו תפילה שאכן נהיה ראויים לכך ונמשיך להפיץ ולעסוק בתורתה של ארץ ישראל.

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן יהיה לנו

פורים שמח

מערכת אמונת עתיך