דוד המלך מבקש לבנות את בית המקדש: "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה. ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי ה' עמך" (שמואל ב ז, א-ג). אך ה' מונע מדוד לבנות. מובטח לו שממנו תצא שושלת מלוכה, ואת בנין המקדש יבנה ממשיכו – בנו: "והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו. הוא יבנה בית לשמי וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם" (שם יב-יג). דוד מכין את התשתית לבנית הבית, ומצוה את שלמה: "חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי ה' אלוקים אלקי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית ה'" (דברי הימים א כח, כ).
לאחר פטירת דוד, ניגש שלמה לבנות את המקדש: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לה' " (מלכים א ו, א). הבית נבנה במשך שבע שנים: "בשנה הרביעית יוסד בית ה' בירח זיו. ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים" (שם לז-לח). בנית הבית הסתיימה בחודש השמיני הוא חודש בול, חודש חשון. חנוכת הבית התקיימה רק לאחר אחד עשר חודשים, בחודש תשרי:
ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלקינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו" (מלכים א ח, סה- סו).
שלמה המלך הוא זה שעומד במרכז חנוכת הבית, אך השמחה הגדולה היא "על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו". חנוכת הבית היא על שמו של דוד. כך נאמר במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דשירה פרשה א:
"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהילים ל, א). וכי דוד בנאו, והלא שלמה בנאו? שנאמר: "ויבן שלמה את הבית" (מלכים א ו, יד). ומה תלמוד לומר: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"? אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו, נקרא על שמו.
ובפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ב:
אתה חשבת לבנות בית המקדש, אעפ"י ששלמה בנך בונה אותו, בשמך אני כותבו "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
מח' בתשרי, ובמשך שבעה ימי המלואים, נחנך הבית, כשהיום השמיני של המילואים, הוא היום הראשון של חג הסוכות. השמחה היתה כה גדולה, עד ש"אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכיפורים" (מועד קטן ט ע"א). על ימים אילו נאמר בסדר עולם רבה (ליינר) פרק טו:
וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים... וכל בני ישראל רואים ברדת האש" (דברי הימים ב ז, א-ג). ועל אותה שעה הוא אומר: "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו" (שיר השירים ג, יא), ביום ח' שלאחר שבעת ימי המלואים. "וביום שמחת לבו" (שם), ביום גמר בית העולמים.
לאחר מכן חגגו את שבעת ימי חג הסוכות, וביום השמיני ברכו הכל את המלך. היום האחרון של חנוכת הבית, הוא היום הראשון של חג סוכות.
מה משמעות החנוכה הזו?
ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צבאות ולחג את חג הסוכות
המשכן במדבר, בית ראשון, שני, ושלישי
מדוע המתין שלמה כמעט שנה מסיום הבניה עד חנוכתו, ומדוע הצמיד את החנוכה לחג הסוכות? כך נאמר בילקוט שמעוני מלכים א, רמז קפד:
משנעשה הבית בירח בול, נעשה נעול י"ב חדש. והיו הכל ממלמלים על שלמה לומר, לא בנה של בת שבע הוא? היאך הקב"ה משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו? והקב"ה חשב לערב שמחת בית המקדש בחדש שנולד בו אברהם, בירח האיתנים זה חדש תשרי. ולמה קורא אותו ירח האיתנים, שנולד בו אברהם, שנאמר: "משכיל לאיתן האזרחי" (תהילים פט, א). וכיון שנפתח בחדש מועדות והקריב הקרבנות וירדה האש, אמר הקב"ה: עכשו נשלמה המלאכה, שנאמר: "ותשלם כל המלאכה" (מלכים א ז, נא), ועל זה נאמר: "עמקו מחשבותיך" (תהילים צב, ו).
מלכים א פרק ח
(סה) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יקוק אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום:
(סו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יקוק לדוד עבדו ולישראל עמו:
עוד בקטגוריה סוכת קטיף
והעלנו לתוכה... ולחוג את חג הסוכות
מדוע דוקא בסוכות מצווים הגוים לעלות לרגל?
עושה שלום- סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל
"וכל הברכות חותמין בשלום, עושה שלום במרומיו"
שינה בסוכה בגוש קטיף-בעת ירי פצצות מרגמה
לשבת, ובעיקר לישון בסוכה בגוש קטיף, זהו לא דבר פשוט כלל ועיקר