האושפיזין-סוכת דוד הנופלת

הנביא עמוס (ט, יא- טו) מתנבא על הימים העתידים לבא: 

ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם. למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם ה' עשה זאת. הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקציר ודורך ענבים במשך הזרע, והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה. ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם. ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלקיך.

עם ישראל יירש את הארץ, יהיה בה שפע של תבואה, עד אשר יקוים: " 'והשיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע' (ויקרא כו, ה) לא יספיקו לחרוש עד שיבא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבא עת הזרע" (רש"י, עמוס ט, יג). הערים יבנו ולא תהיינה שוממות, ועמל ישראל לא יהיה לריק: "שלא יהיה יגיעם לריק שיעבדו אדמתם ויאכלו אויביהם השכנים להם כמו שעשו בהיותם על אדמתם קודם חרבנה כאשר לא היו עושים רצון האל יתברך" (רד"ק שם יד). הנטיעה המשמעותית תהיה נטיעת עם ישראל בארץ "ונטעתים - כעץ הנטוע שלא יזוז ממקומו והענין שלא יגלו עוד מארצם וזה שיהיו תמיד עובדים האל יתברך ועושין את רצונו" (רד"ק שם טו). כל זה יתקיים כשהקב"ה יקים בעצמו את סוכת דוד הנופלת.

מהי סוכת דוד הנופלת?

בגמ' בסנהדרין (צו ע"ב) נאמר: "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי?  אמר ליה: מאן בר נפלי?  אמר ליה: משיח.  משיח בר נפלי קרית ליה? אמר ליה: אין, דכתיב: 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת' " (עמוס ט, יא).  המשיח נקרא בן הנפלים, וסוכת דוד היא מלך המשיח מבית דוד. מדוע הוא נקרא כך?  

הרב צבי יהודה קוק, (מתוך התורה הגואלת, חלק ד, עמ' מב) הסביר שישנן מדרגות רבות ובהם גם נפילות רבות עד לגילוי הופעתו של מלך המשיח. התהליכים הם מורכבים, וישנן גזירות גדולות ועליות לארץ שקודמות לבא המשיח שהם בבחינת נפלים. רק אח"כ באה הלידה של הולד הגמור משיח האמת והצדק. 

בימי הסוכות בברכת המזון, אנו מבקשים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". זוהי בקשה להחיש את התהליכים ואת כל הנדרש, עד להופעת מלך המשיח. הקב"ה אף הוא ממתין ומצפה ליום זה. כך נאמר בבראשית רבה (וילנא) פרשה פח, ז:

מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה? הקב"ה. שנאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד" (עמוס ט, יא), שיהיו כל העולם אגודה אחת, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).