נטילת ארבעה מינים בסוכה

בטור אורח חיים סימן תרמד פסק:

ומחזיר ש"צ התפלה, ואחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין עליו על נטילת לולב, ושהחיינו, וגומרין ההלל.

בספר "סדר היום" כתב: "יש נוהגים ליטול הלולב בסוכה  לפני התפילה, ויש נוהגים ליטול בבית הכנסת אחרי תפילת שחרית לפני ההלל".  כתב על כך השל"ה הקדוש:

מצאתי בכתבי הקודש של תלמידי האר"י ז"ל, ענין נטילת לולב, יותר טוב לברך תחילה קודם התפילה, בהיותך בביתך בסוכה עצמה ואח"כ שאר הנענועים וההקפות יהיו בבית הכנסת.

מנהג זה מובא ע"י המגן אברהם (או"ח סי' תרנב ס"ק ג) והמשנה ברורה (שם ס"ק ד). אך הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן צט), כותב שהנהגה זו היא רק למדקדקים במצוות וליחידי סגולה, הנוהגים כאנשי ירושלים שהיו אוחזים בארבעה מינים כל היום. ו"אם כן בזמננו שאף המדקדקים במצות אין נוהגין במעלה זו של אנשי ירושלים לבד יחידי סגולה הרי יש לאלו שאין נוהגין במעלה זו לברך על הלולב אחר חזרת הש"צ קודם ההלל מדין גמור דתדיר קודם". אך לא הכל מסכימים איתו, כמו הרב בנימין זילבר (שו"ת אז נדברו,חלק ד סימן מח).

השם משמואל (מועדים עמ' קלד), כותב שחג סוכות הוא אסיפת כלל ישראל, והדבר מרומז בגמ' האומרת: "'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות' (ויקרא כג, מב) - מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז ע"ב), וגם במצות ארבעה המינים מתאגדים הכל לאגודה אחת להודות ולהלל לה', ועל כן עיקר מצות הלולב היא בסוכה.